פני מספר שבועות דנו בשאלה, האם כדאי להתחיל להגדיל את החשיפה למניות בלו צ'יפ אירופיות, חברות שבסיסן באירופה אך פעילותן גלובלית. החששות מפני תסריטי הקיצון מקשים מאוד על קבלת החלטות השקעה על סמך שיקולים פונדמנטליים בלבד. עם זאת, בהנחה שהתסריט השלילי באירופה לא יתממש באופן הקיצוני ביותר, התשובה היא שכדאי כנראה להגדיל את החשיפה לחברות אירופיות בריאות; זאת מאחר שמחיריהן כנראה מגלמים, באופן ניכר עדיין, ציפייה להידרדרות משמעותית נוספת באירופה.
המניות האירופיות נסחרות כיום במכפילי רווח נמוכים יותר מאשר מניות בארה"ב ובשווקים המתעוררים. בפעם הקודמת סקרנו מספר מדדי מניות רלוונטיים, ועמדנו על ההבדלים ביניהם. בשבועות הקרובים נסקור מספר אלטרנטיבות לניהול אקטיבי של החשיפה המנייתית לאירופה.
נתחיל עם קרן נאמנות של חברת ההשקעות הבריטית Henderson (גילוי נאות: הכותב הוזמן בעבר לכנס של הנדרסון, ונפגש עם מנהל הקרן).
התנאים להצלחת Stock Picking
השנים האחרונות לא היטיבו עם מנהלים אקטיביים, כולל בעלי רקורד ארוך, עקבי ומוצלח של בחירת מניות על בסיס פונדמנטלי. הדיון לגבי היכולת של מנהלי השקעות להניב תשואה עודפת על-פני המדדים לאורך זמן, הוא ישן נושן והמסקנות ידועות.
אך בכל זאת קיימת קבוצה מצומצמת של מנהלים, אשר במשך שנים ארוכות דווקא הצליחו לייצר תשואה עודפת עקבית. המכנה המשותף למנהלים אלו, הוא שבניית תיק המניות התבצעה במנותק מהרכבי המדדים הרלוונטיים, על בסיס ניתוח פונדמנטלי מעמיק של החברות ושל הסביבה העסקית שבהן הן פועלות.
התוצאה הייתה תיקי מניות אשר היו שונים מאוד בהרכבם מהמדדים. בחינה של הרקורד ארוך הטווח של טים סטיבנסון, מנהל הקרן של הנדרסון, מלמדת כי הוא משתייך לקבוצה זו של מנהלים. הקרן Henderson Horizon Pan European Equity הושקה לפני עשור, ובתקופה זו הניבה ביצועים עדיפים על-פני 97% מהקרנות בקבוצתה וכן ביחס למדד.
התנאים העקרוניים להצלחת Stock Picking, הם פערי ביצוע משמעותיים בין החברות השונות, יכולת זיהוי מוקדם של פערים אלו על-ידי מנהל ההשקעות, ונכונות של השוק להכיר בסופו של דבר בפערים ולתמחר את המניות בהתאם. בין שלושת הפרמטרים הללו, יכולת הניתוח והזיהוי המוקדם של מנהל ההשקעות היא בדרך-כלל הפרמטר היציב ביותר, ולכן גם ניתן להעריך אותו באופן שיטתי.
אך זהו כאמור רק פרמטר אחד מבין שלושה. פערי ביצוע בין החברות, הם אמנם נתון דינמי במידה מסוימת, אך לאורך זמן פערי ביצוע בין חברות לאו דווקא מתאפיינים ב"חזרה לממוצע". במילים אחרות, גישת "מה שרווחי יותר היום, יהיה רווחי פחות מחר", אינה נכונה בהכרח.
הפרמטר השלישי הוא הבעייתי מכולם. בשנים האחרונות הכוח המניע את שוקי המניות הוא המאקרו: כן משבר, לא משבר. האופק של המשקיעים הוא קצר מאוד, או במילים אחרות - הנכונות להכיר בפערי הביצוע בין החברות ולתמחר את המניות בהתאם, נמוכה מאוד. לכן מרבית ה-Stock Pickers המוצלחים ביותר בעשור האחרון מוצאים עצמם לעתים בעמדה מנוגדת לחלוטין לסנטימנט בשוק (חיובי ושלילי כאחד), וזה משפיע על הביצועים היחסיים.
הבעיה העיקרית מבחינתם של מנהלים אלו, היא שהתנהגות שוק זו נמשכת כבר כמה שנים, ולכן היתרונות שלהם על-פני השקעה באמצעות מדדים מתקשים לבוא לידי ביטוי. מבחינה זו, הקרן של הנדרסון דווקא מתבלטת, מאחר שגם הביצועים שלה לתקופות זמן קצרות יותר, הינם סבירים מאוד.
יש להניח כי בסופו של דבר השפעת מאקרו טווח קצר על מחירי המניות תלך ותפחת, ולכן לא אופתע אם בשנים הקרובות תהיה עדנה ל-Stock Pickers. אם כבר הולכים על הקונספט, אז מנהל הקרן של הנדרסון הוא מהטובים שבהם.
האם צפויה לקרן הנמאנות של Henderson עדנה מחודשת
*** הכותב משמש כאנליסט של מוצרים פיננסיים עבור קבוצת פיוניר אינטרנשיונל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
