עוקף יבואן

בימים אלה יושבת על המדוכה ועדת זליכה, שמונתה כדי להמליץ על דרכים להסרת החסמים התחרותיים משוק הרכב. הוועדה יורה לכל הכיוונים, ותמליץ על רפורמות רבות בתחומי היבוא, הליסינג, החלפים, המחירונים, ומה לא. אולם רוב המלצותיה צפויות לעבור מסכת ארוכה של התנגדויות משפטיות ופוליטיות, וישפיעו, אם בכלל, בטווח הארוך.

תחום המלצות אחד של הוועדה צפוי להניב תוצאות כבר בטווח הקרוב, כנראה בחודשים הקרובים. מדובר ברפורמה מקיפה מאוד ביבוא האישי, שתהפוך את המסלול המוגבל והצר הזה, שדרכו עוברות כאלפיים מכוניות חדשות בשנה, לאוטוסטרדת יבוא רחבה, שתשפיע באופן מהותי על השוק הישראלי.

איך ייראה שוק היבוא האישי לאחר הרפורמה? מה ההזדמנויות שייפתחו, ומה יצטרכו הלקוחות הפוטנציאליים לדעת לפני הכניסה למים העמוקים? ננסה לשרטט כאן את דמותו של שוק הרכב הזה "ביום שאחרי".

המלצה 1: הסדרת מעמד המתווכים

באופן רשמי, "סוכני היבוא האישי" בישראל הם כיום גוף שאינו קיים. החוק קובע שיבוא אישי מותר רק לאזרח פרטי, שמייבא רכב לשימושו האישי, ואוסר פעילות מסחרית בתחום. בשנה האחרונה הכבידו הרשויות את האכיפה בנושא, ואף פסלו את היבוא של כמה וכמה מכוניות לאחר שהתגלה שיובאו באמצעות סוכן/מתווך. לפיכך, כל העוסקים המסחריים בתחום בארץ, כולל אלה שפועלים הלכה למעשה כעסק לכל דבר, מקפידים לקרוא לעצמם "יועצי יבוא אישי" ולא חלילה "יבואנים".

ועדת זליכה שואפת לשנות את החקיקה בנושא ולהגדיר ישות עסקית חדשה, שתיקרא "יבואנים קטנים". אלה יוכלו לבצע באופן מסחרי, רשמי וחוקי את מה שהם מבצעים כיום, כלומר לטפל עבור הלקוח בכל הליכי היבוא האישי, החל באיתור הרכב בחו"ל, בהתאמתו לדרישות בארץ, במשלוחו ובשחרורו מהמכס, ועד למסירת המפתח. מנגד, הם כנראה לא יחויבו במטלות של יבואן סדיר, כלומר לא יחויבו להעניק אחריות על הרכב, לא יחויבו להחזיק מלאי חלפים, אולם תצוגה או מוסך מרכזי.

במילים אחרות: לאחר השינוי, ללקוח העצלן שחפץ ברכב ייחודי תהיה אפשרות לחסוך לעצמו את כאב הראש הכרוך בלוגיסטיקה ואת הפעולה מול הרשויות בארץ, והוא יוכל להזמין את הרכב שבו הוא חפץ באופן רשמי וגלוי, במסלול אלטרנטיבי ליבוא הסדיר. נשארת שאלה אחת, שהתשובה עליה עדיין לא ברורה, והיא אם אותם "יבואנים קטנים" יוכלו למכור כלי רכב מהמלאי, כלומר לרכוש כלי רכב במרוכז, לייבא אותם ארצה, להציג אותם בפני הלקוח ולמסור אותם במסירה "מיידית" מבלי להמתין כמה שבועות או חודשים כמקובל.

איפה המלכוד?

פעולה באמצעות מתווך כרוכה כמובן בעמלה של כמה אלפי דולרים. לפיכך, כדי שהעסק ישתלם צריך הלקוח חיסכון משמעותי ברכישה לעומת אלטרנטיבת הרכישה מיבוא סדיר. מסיבה זו יש להניח שהיבוא האישי-מסחרי ימשיך להתמקד גם בעתיד במכוניות בעלות ערך רכישה גבוה, בעיקר בתחום היוקרה והנישה, ולא במשפחתיות עממיות או במכוניות קטנות. ויש כאן עוד פרדוקס: אם התחרותיות בשוק אכן תגבר, והיבואנים, בתגובה, יתחילו לחתוך את פערי התיווך ואת מחירי המחירון באגרסיביות כפי שרוצה הוועדה - מה שכבר החל לקרות בשוק היוקרה - הכדאיות של היבוא האישי-מסחרי תלך ותקטן.

נוסף על כך, עדיין לא ברור מי יישא באחריות על הרכב וידאג לאספקת חלפים. כיום מסתיימים יחסי יועץ-לקוח בעת מסירת המפתח. נראה שזה מה שימשיך לקרות גם אחרי הרפורמה. הנציג הרשמי של יצרן הרכב בישראל, כלומר היבואן הרשמי, הוא זה שיחויב לשאת באחריות ובאספקת ידע טכני וחלפים. בקיצור, הטרטור המקובל של הלקוחות הלא-רשמיים יימשך.

המלצה 2: אפשרות מכירה מיידית

כיום מוטלת על רכב מיבוא אישי "תקופת צינון" של שנתיים, שרק בסופה אפשר למכור את הרכב; זאת כדי לנטרל אפשרות של יבוא אישי למטרות מסחריות. ההמלצה היא לבטל את התקנה הזאת ולאפשר יבוא אישי ארצה של עד שתי מכוניות בשנתיים ללקוח ללא שום "תקופת צינון" במכירה. כאן טמון פוטנציאל לא מבוטל לרווח: מי שמצליח למצוא מקור זול במיוחד לרכב מחו"ל, יוכל לממש מיידית את פירות היזמות שלו ולמכור את הרכב במחיר המחירון.

מכיוון שזכות היבוא מוקנית לכל אזרח, ניתן יהיה תיאורטית לרשום את בקשת היבוא של שתי מכוניות בשנתיים על-שם כל אחד מבני המשפחה, וליצור מעין "קבוצת רכישה לצורך מכירה", שתייצר רווחים לא מבוטלים ליזמים.

איפה המלכוד?

המלכוד הוא חוקי הביקוש וההיצע הטבעיים. כיום היבוא האישי "מטפטף" כמה מאות מכוניות בשנה לשוק המשומשות. אם כל דכפין יוכל לייבא כלי רכב למכירה מיידית, ובכמויות, ההיצע בשוק המשומשות יגדל, במיוחד ברכבי יוקרה, והמחירים יתחילו לצנוח. זה כבר מתחיל לקרות בדגמים שבהם היצע המשומשות מהיבוא האישי גדול במיוחד, דוגמת ג'יפ גרנד צ'ירוקי, פורד מוסטנג, קאמרי הייבריד וכדומה.

המלצה 3: שינוי רישום הרכב

כיום מוטלות לא מעט מגבלות על הרישום ברישיון של מכוניות מיבוא אישי. ההערות השונות ברישיון "מכתימות" את הרקורד שלהן ואת ערכיהן בשוק המשומשות. כך, למשל, ברכב מיבוא אישי "שנת העלייה על הכביש" - שהוא התחליף המודרני ל"שנת דגם" - נרשמת ברישיון על-פי השנה שבה עלה הרכב על הכביש במדינת המקור שלו, ולא על-פי השנה שבה עלה על הכביש בישראל. רכב שהגיע ארצה בינואר 2012, אך עלה על הכביש בארצות הברית ב-2010, נרשם כיום ברישיון כ-2010 אפילו אם יש לו רק 5,000 מייל על השעון. מובן שהרישום הזה מפחית מיידית כמה אחוזים, ולעתים עשרות אחוזים, ממחיר המחירון של הרכב.

הוועדה שואפת לשנות את התקנות כך שברישיון תירשם שנת העלייה על הכביש בישראל. נוסף על כך, רכב שיובא ביבוא אישי לאחר שעבר בחו"ל מספר מוגבל מאוד של קילומטרים - בסביבות 1,000 מייל - יירשם ברישיון בתור "רכב חדש יד ראשונה", ממש כאילו נקנה מיבואן סדיר בארץ.

איפה המלכוד?

שינוי הרישום ברישיון הוא אמנם תמריץ לא מבוטל למייבאים למטרות מסחריות, מכיוון שאצל הדילרים בחו"ל, שמטפלים ב"סטוקים", קשה מאוד למצוא רכב עם אפס קילומטרים "מהניילונים". אבל הלקוחות בארץ, ובעיקר הלקוחות בשוק משומשות היוקרה, לא נולדו אתמול. מי שינסה למכור רכב משומש כחדש ייתקל בבעיה שיווקית רצינית, וממילא כל לקוח יכול כיום לברר את ההיסטוריה של כלי רכב מועמד ליבוא על בסיס מספר השלדה שלו. ברמה העקרונית, חוקי הגנת הצרכן מחייבים שקיפות ולא הסתרה.

המלצה 4: הורדת מגבלות התקינה

אף על פי שישראל מאמצת רשמית את התקינות האירופית והאמריקאית גם יחד, עדיין נותרו כמה תקנות ישראליות ייחודיות, שמכבידות לא מעט על היבוא האישי. דוגמה אחת היא תקנת הפנסים, שדורשת לא מעט השקעה בקבלת אישור ליבוא לארץ של דגמים שאינם מצוידים בפנסים אירופיים תקניים.

בנוסף, ניתן היה לייבא עד כה מארצות הברית רק כלי רכב שמיוצרים בארצות הברית או במדינות נאפט"א ומדגמים המיובאים ארצה. הרפורמה מתכוונת "לפתוח את השיבר" ולאפשר יבוא חופשי של רכב מארצות הברית בין אם יוצר באירופה, ביפן או בקוריאה, ובלבד שהוא עונה על התקינה האמריקאית.

זהו "בוסט" רציני מאד ליבוא האישי, ובמיוחד ליבוא מארצות הברית. הסיבה לכך היא שארצות הברית היא השוק הזול ביותר בעולם לרכישת מכוניות, ולעתים קרובות ניתן לרכוש בה רכבי יוקרה שמיוצרים ביפן או באירופה באלפי דולרים - עד עשרות אלפי דולרים - פחות מאשר בארץ המקור, שבה הם מיוצרים.

איפה המלכוד?

מבין כל השינויים ברפורמה, זה השינוי הצפוי להיתקל בקשיים הרבים ביותר להפוך לתקנה. יצרני הרכב הבינלאומיים עושים מאמצים גדולים כדי לשמור על אפליית המחירים הבין-יבשתית, והם צפויים להערים קשיים מסחריים, ואולי גם דיפלומטיים, בפני יבוא אפור לישראל של כלי רכב אירופיים ויפניים במחירים זולים משמעותית מאלה שבמדינות המקור. בנוסף, לעתים קיימים שינויים במפרטים בין הדגמים האירופיים לאלה ששולחים לארצות הברית - מה שעשוי ליצור קשיים בשרשרת האספקה.

עוד בעיה היא נושא הקריאות לתיקונים בטיחותיים - מה שנקרא RECALL. משרד התחבורה אולי ישחרר את כבלי התקינה, אבל הוא ימשיך להקפיד בנושא הקריאות לתיקונים. מי שרוצה לראות למה הוא נכנס יכול לעיין בצורה מסודרת ברקורד ה-RECALL של כל דגם ודגם שנמכר בארצות הברית, באמצעות מקורות כמו אתר הרכב של AOL, למשל, ולוודא אם הדגם הספציפי שאותו הוא מתכוון לייבא, מהשנתון הספציפי, נכלל ברשימה של הקריאה לתיקונים, ואכן זכה בעבר לתיקונים שמחויבים בארצות הברית; שאם לא כן, הוא עשוי להיתקל בקשיים לשחרר אותו בארץ.

ב.מ.וו X6 ו-X5

 ב.מ.וו X6 ו־X5

הדגם הנמכר ביותר ביבוא אישי ב-2011 הוא גם אחד היקרים והמוחצנים שבהם. לא פחות מ-340 יחידות של האחים X5 ו-X6 - שמיוצרים בארצות הברית - הגיעו ארצה ביבוא אישי. רוב הדגמים היו עם מנועי בנזין של 300 כוחות סוס ומעלה, מיעוטם של דגמי דיזל

מרצדס ML

 מרצדס ML

כמו ה-X5, גם ה-ML מיוצר בארצות הברית, מה שהופך אותו לזמין ולנגיש בשוק היבוא המקביל. כ-195 יחידות כאלה הגיעו ארצה ביבוא אישי בשנה שעברה, כמעט כולן מדגם ML350 בנזין

מרצדס S-CLASS

 מרצדס S-CLASS

הלהיט הוותיק של שוק היבוא האישי לא הכזיב גם השנה. אף שהיבוא האישי של הדגם מארצות הברית הופסק, והוא מתבצע כיום מאירופה בלבד, כ-120 יחידות של המכונית הסופר יקרה הזו הגיעו ארצה ביבוא אישי - רובן מדגם S350 ומקצתן מדגם S500

ג'יפ גרנד צ'ירוקי

 ג'יפ גרנד צ'ירוקי

יבוא הדגם, שהיה שיאן היבוא האישי, פחת משמעותית לאחר שהיבואן הרשמי חתך את מחיר המחירון באגרסיביות. אבל עדיין, 140 יחידות של הכלי המפואר "עשו עלייה" ארצה ב-2011

טויוטה קאמרי

 טויוטה קאמרי

בארצות הברית זוהי משפחתית שנמכרת במחירים מצחיקים. בישראל זו מכונית פרימיום לא זולה. אם מוסיפים לכך את האמינות ואת יתרונות המס של הדגם ההיברידי, מבינים למה הגיעו 155 מכוניות כאלה ביבוא אישי.