האג'נדה של עו"ד אלי זהר

זהר תוקף את זכות התקשורת לבקר טייקונים ופוליטיקאים. בשם איזו אג'נדה הוא פועל?

1. עו"ד אלי זהר, העומד בראש פירמת עורכי הדין הגדולה בישראל, הוא אחד מהמשפטנים המכובדים והבולטים בקהילה המשפטית והעסקית. כשהוא מדבר, אנשים מקשיבים. כשהוא משמיע טיעונים להגנת לקוחותיו, שופטים מטים את אוזנם. הוא משדר שילוב של ג'נטלמן אנגלי עם מתינות מהדור הישן. אבל בשם איזו אג'נדה פועל זהר?

כשהוא טוען בבית המשפט, אפשר לפטור את דבריו של זהר ככאלה המכוונים לסייע ללקוחו, הטייקון או הפוליטיקאי התורן. אבל לפני כשבועיים הזדמנה אפשרות להציץ אל תפיסת עולמו הפרטית.

בהרצאה שנשא באוניברסיטת בר-אילן, תחת הכותרת "על השם הטוב, לשון הרע וחזקת החפות", פרש זהר את משנתו, השזורה כמובן בתיקים שהוא מנהל. אם לתמצת את התמונה שנגלתה, זהר תומך בטייקונים, תומך בפוליטיקאים, תוקף את זכותה של התקשורת לבקר את אלה ואלה, ומצדד בצמצום שטח הפעולה של מערכת אכיפת החוק.

"אנשים מכל המגזרים נמצאים היום יותר ויותר כמושא לחקירות, לרגולציה קשה", פתח זהר. "הבעיה היא בתחושה שאנחנו חברה מושחתת ושכל האמצעים כשרים על מנת להילחם בשחיתות".

עורך דינו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שלא נעצר ולו פעם אחת במהלך כל חקירותיו הפליליות, קבל על "הקלות הבלתי נסבלת של מעצרים לצורך חקירה, של האזנות סתר". הוא קבל על ההבחנה שבין סגירת תיק מחוסר ראיות לסגירה מחוסר אשמה וזו שבין זיכוי מחמת הספק לזיכוי מלא, על קלון שמודבק למורשעים שנשאו בתפקיד ציבורי, ועל "חזקת החפות שנעלמה ואינה קיימת".

על כבודם של מי נזעק זהר להגן? על כבודם של "שועי ועשירי מדינת ישראל", שלדבריו, "פוגעים באופן בסיסי בשמם הטוב, ומזהים אותם בצורה מובהקת עם שחיתות. אלה אנשים שגם עשו לטובת המדינה".

זהר ניסה, בהצלחה חלקית, לדבר באופן עקרוני, נורמטיבי, מבלי לגלוש לדוגמאות המוכרות מקלסרים הנמצאים במשרדו. את דבריו, לפיכך, צריך לקרוא כמו נוסחה מתמטית, ולהציב במקומות המתאימים את שמות הלקוחות.

"נפתחת חקירה נגד אדם", הוא אמר, "לא כדי לברר מי עשה את המעשה הפלילי, אלא כדי לברר אילו ראיות אפשר למצוא נגד מי שטוענים עליו שעשה. עושים שימוש חמור ומוגזם, באמצעים שגובלים בחוסר חוקיות. אנחנו מחסלים את הבסיס החברתי לקיומנו ולזכויות האדם בחברה. השם הטוב של אנשים הפך למרמס".

אין כמעט חוק, המשמש לצורך אכיפת החוק בעבירות צווארון לבן, שזהר לא יוצא נגדו. חוק איסור הלבנת הון, מירמה והפרת אמונים, עבירת השוחד. "לוקחים נורמה שהייתה מוגדרת לבנה, הופכים אותה לאפורה, לאחר מכן היא שחורה והופכת להיות פלילית. במקום לדבר על מוסר, חינוך, תרבות, על התנהגות שאיננה הולמת, הופכים אותה לעבירה".

התנהגות שאינה הולמת, אגב, הוא מושג הלקוח מעולם הדין המשמעתי. דין משמעתי שאינו חל על שרים וסגני שרים, המסרבים לאמץ כללי אתיקה זה כמה שנים.

ואם כל זה לא מספיק, יוצא זהר גם נגד "התקשורת המוגזמת" והפרסומים התקשורתיים בענייניהם הפליליים של חשודי הצמרת. "ככל שאדם ידוע יותר, לא רק שדמו מותר, אלא שמו הופך למרמס בכל מסגרת. תראו את הפרסום המוקדם שהיה בעניין רשות המסים, רמון, הפרסום המוקדם בעניינו של אולמרט עבר את כל הגבולות המוכרים. שופט צריך להיות אדם-על כדי לנתק עצמו מכל מה ששמע וראה ולנהל משפט כמו שצריך".

התקשורת, אליבא דזהר, השמיעה זעקת שבר בלתי מוצדקת נוכח הצעת החוק להכפיל את הפיצוי ללא הוכחת נזק בחוק איסור לשון הרע. "אין מאחורי הזעקה הזו ולא כלום מבחינה עניינית", הוא אמר, "כי בלאו הכי השופטים זכאים היום לפסוק סכומים יותר גבוהים. הרעש והטענה שזה פוגע כביכול בזכות הציבור לדעת הפכו לסערה ציבורית, והחוק לא נחקק. זה היה מאבק קיצוני, מרחיק לכת, שרק מעיד באיזו מידה משפיעה התקשורת על ניהול חיינו, משפיעה על החקיקה ומביאה לתוצאות לא רצויות מבחינה חברתית".

בעניין הזה, זהר לא מדבר בעלמא, אלא כמי שמנהל בשם אולמרט את תביעת לשון הרע נגד פרקליט המדינה, משה לדור. "המערכת כולה נרתמה כדי לטעון שיש ללדור חסינות מפני עמידה לדין אזרחי, ושהמדינה תיקח על עצמה את האחריות", הוא אמר.

בסופו של דבר נמאס לזהר מהדיבור בקודים, והוא עבר לדבר ברורות על עד המדינה בפרשת הולילנד. "ההגנה שמנסים לתת לעד המדינה בפרשת הולילנד מעוררת שאלה", אמר זהר.

זה היה רגע אחרי שדיבר על עבירת הסוביודיצה שעבר כביכול לדור - ומעורר שאלה האם זהר עצמו לא עבר בדברים אלה את אותה עבירה ממש.

"מגינים על שמו של עד המדינה, אבל מה עם זכויותיהם של הנאשמים, שהם עדיין בחזקת חפים מפשע? הרי עד המדינה הודה שביצע עבירות, למה הוא זכאי להיות חסוי?".

2. ליברמן מרוויח זמן

הפרשנים הפוליטיים, המתחממים לקראת שנת בחירות, בונים את תחזיותיהם, בין היתר, בהתבסס על הערכה בדבר לוח הזמנים של קבלת ההחלטות בתיק שר החוץ, אביגדור ליברמן. זאת, לאור העובדה שאם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, יחליט סופית להגיש נגד ליברמן כתב אישום, ייאלץ ליברמן להתפטר מהממשלה - מה שצפוי לזרז את תהליך התפרקות הקואליציה והקדמת הבחירות.

איש אינו חושד בסנגוריו של ליברמן בכך שמלבד הגנה משפטית, הם פועלים גם בשירות האינטרסים הפוליטיים של הבוס. ובכל זאת, בהנחה שמשיכת זמן בהליך המשפטי משרתת אותו, הצילחו הסנגורים בשבועות האחרונים לקנות עבורו עוד חודשיים, בתרגילים טכניים וללא מחיר.

זה התחיל בכך שלמרות שקיבלו לא פחות מ-8 חודשים ללמוד את חומר החקירה לקראת השימוע, ביקשו הסנגורים לדחות אותו מדצמבר לינואר. וינשטיין, בנדיבותו, נענה לבקשה; וזה נמשך לפני כשבועיים, כשהתברר כי 6 שעות השימוע, שהוענקו להם לאורך יומיים, אינן מספיקות להם.

היועץ וצוותו, במקום להורות להם להגיש מסמך מסכם, ובו הטיעונים שלא הספיקו להשמיע, הסכימו לקבוע להם מועד נוסף, שלישי במספר, להשלמת השימוע. אך אויה, ראש צוות הסנגורים, עו"ד ירון קוסטליץ ממשרד יעקב וינרוט, נוסע לחו"ל בעניינים אישיים. השימוע יושלם איפוא רק לכשישוב, במהלך פברואר.

לא ברור לכמה זמן יזדקק וינשטיין כדי לגבש את החלטתו אחרי השימוע, אך ליברמן זכה לחודש נוסף, נטו, ליד שולחן הממשלה.

3. הכול נשאר במשפחה

תקנות שירות המדינה קובעות הוראות מחמירות בנוגע להעסקת קרובי משפחה בתוך אותה יחידה ממשלתית, כך בכל משרדי הממשלה וכך גם בבתי המשפט.

בעקבות הביקורות בשנים האחרונות על העסקת בנים ובנות של שופטים כמתמחים בלשכות של עמיתיהם בבתי המשפט, מפרסם כיום אתר בתי המשפט מידע על קרבת משפחה בקרב השופטים. אלא שכפי שמתברר, לא כל סוגי הקרבה המשפחתית מתפרסמים, אלא רק הורים וילדים, בני-זוג וכן אחים ואחיות.

הנה תוספת קטנה למידע הרשמי: בבית משפט השלום בתל-אביב מכהנים גם שני שופטים, שהם חותנת וחתן. מתברר כי השופט שמאי בקר נשוי לבתה של השופטת ריבה ניב.

הנהלת בתי המשפט אינה מתרשמת מהקרבה המשפחתית, ומבחינתה אין מניעה שהשניים יכהנו כתף לצד כתף לא רק כשופטים במערכת בכלל, אלא באותו בית משפט ממש. על מה מדברים במשפחת ניב-בקר סביב שולחן ארוחות השבת?

"השופטים ניב ובקר מכהנים במחלקות שונות בבית משפט מן הגדולים ביותר בארץ, כאשר לא קיימת כל נגיעה בין תחומי עיסוקם", מתגוננת דוברת בתי המשפט בתגובתה, "השופטת ניב מכהנת במחלקה האזרחית, בעוד השופט בקר מכהן כשופט למעצרים עד תום ההליכים במחלקה הפלילית. הדברים אינם מתפרסמים באתר בתי המשפט, מאחר שזה משמש לפרוט יחסי קירבה ממדרגה ראשונה בלבד".