סנגורי ליברמן ישלימו את טענותיהם בשימוע ביום חמישי

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, יחל ביום חמישי הקרוב בתהליך קבלת ההחלטות הסופיות בשאלה אם להעמיד לדין את שר החוץ אביגדור ליברמן.

ל"גלובס" נודע כי ביום חמישי הקרוב יתייצבו בפעם השלישית סנגוריו של ליברמן, בראשות עו"ד ירון קוסטליץ ממשרדו של יעקב וינרוט, בפני וינשטיין וצוות הפרקליטות, כדי להשלים את טענותיהם במסגרת השימוע. מיד לאחר מכן יחל היועץ בדיונים לקראת קבלת החלטות סופיות בתיק.

במקור נקבע השימוע לשתי ישיבות בנות 3 שעות כל אחת, שהתקיימו לפני כ-3 שבועות. ואולם, בתום שתי ישיבות השימוע הודיעו הסנגורים כי לא סיימו להשמיע את טענותיהם, וסוכם על קיום ישיבה שלישית, מיד לאחר חזרתו של עו"ד קוסטליץ מנסיעה לחו"ל.

תהליך קבלת ההחלטה הסופית אם להעמיד לדין את ליברמן ובאילו אישומים צפוי להימשך לפחות חודש-חודשיים, אלא אם יתארך מעבר לכך, אם יוחלט כי יש צורך בהשלמות חקירה או בבדיקות נוספות.

טענתם העיקרית של סנגוריו של ליברמן היא כי אין בחומר ראיות המבססות ביצוע עבירות פליליות כלשהן על-ידי ליברמן, וכי הוא דיווח על כל פעולותיו העסקיות ולא הסתיר דבר.

הסנגורים דורשים לגנוז את טיוטת כתב האישום כליל, ולא להסתפק בדרישה להפחית את חומרת האישומים או היקפם. השימוע מתמקד בטיעונים עובדתיים בעיקרם, ולא בטענות משפטיות‎.‎‏

מירמה והפרת אמונים

באפריל 201 הודיע וינשטיין כי החליט להעמיד לדין את ליברמן, בכפוף לשימוע, בעבירות של מירמה והפרת אמונים, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון והטרדת עד. חומר החקירה הועבר לסנגורים, והשימוע היה אמור להתקיים עוד בדצמבר, ואולם וינשטיין נעתר לבקשת דחייה מצידם.

אם יחליט וינשטיין סופית להגיש נגד ליברמן כתב אישום, ייאלץ שר החוץ להתפטר מהממשלה - מה שצפוי לזרז את תהליך התפרקות הקואליציה והקדמת הבחירות.

לפי חומר החקירה, ליברמן עבר מגוון עבירות פליליות ביחס לשליטה בחברות, שאליהן הועברו כספים בהיקף של מיליוני דולרים, שמקורם באנשי עסקים פרטיים, ושהתקבלו בין השנים 2001-2008 בתאגידים שהיו בשליטתו, במהלך כהונתו כחבר כנסת וכשר בממשלה‎.‎‏

‏בכתב החשדות (שהוא מעין טיוטת כתב אישום) שהועבר לסנגורים, נקבע כי עם פרישתו של ליברמן מתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה ב-1997, הוא החל בפעילות עסקית ואחרת בארץ ובעולם, ועשה כן באמצעות שתי חברות שהקים בישראל ובקפריסין.

‏לפי החשד, לצד פעילותן של החברות, קיים ליברמן קשרים עם אנשי עסקים בארץ ובחו"ל, שבמסגרתם התקבלו בחברות שונות שבשליטתו תקבולים כספיים בסכומי-עתק. בין היתר, דובר בכספים שמהותם וסיבת העברתם אליו לא היו קשורות לתחומי פעילותם של אותם תאגידים, ולא ניתנו בעד תמורה כלשהי.

‏עוד נטען נגד ליברמן כי קשר קשר, ביחד עם עורך דינו, יואב מני, לגיבוש תוכנית להמשך הפעילות הפיננסית, שלא כדין, כך שליברמן ומני פעלו באופן שיטתי ומכוון להסתרת הפעילות, תוך ביצוע מעשי מירמה שיטתיים ומתמשכים כלפי הציבור ומוסדות המדינה, בניגוד לחוק ולכללי ועדת אשר.

‏לפי תוכנית המירמה, המשיך ליברמן, במקביל לכהונותיו הציבוריות, לקיים את עסקיו הפרטיים, וליהנות מהזרמתם של אותם תקבולים לחברות שבשליטתו, תוך הפרת חובות הדיווח על פעילותו האמורה ותוך הגשת דוחות כוזבים על פעילותו ונכסיו השוטפים. זאת, באמצעות תאגידים חדשים שייסד או שרכש בישראל, בקפריסין ובאיי הבתולה, שנרשמו על שם "אנשי-קש". הכספים, בהיקף כולל של מיליוני דולרים, הוזרמו אל התאגידים מאנשי עסקים בארץ ובחו"ל המקורבים אליו. ‏‎‎‏