אבוט, ענקית התרופות העולמית, מגבירה את העניין בשוק הישראלי

מאז רכישת חברת Starlims הישראלית בתחילת 2010, חברת אבוט הבינלאומית (abbott), שלה נגיעה כמעט לכל סקטור בתעשיית הביומד, הגבירה את העניין שלה בשוק הישראלי. החברה מובילה בתחומי התרופות והדיאגנוסטיקה, יש לה חטיבת מכשור רפואי בצמיחה וגם חטיבת מזון רפואי (סימילאק, למשל). היא אפילו פעילה בתחום הווטרינריה, והשיקה קרן הון סיכון חדשה יחסית, שמחפשת טכנולוגיות בישראל.

לפני חודשים אחדים חתמה אבוט על שיתוף פעולה רב שנתי עם מכון ויצמן בתחום הפארמה והדיאגנוסטיקה. "חתמנו על הסכם לשלוש שנים לפחות, וכבר הבאנו לחברה כמה טכנולוגיות של המכון לבדיקה", אומר אד מייקלס, ראש חטיבת הדיאגנוסטיקה בחברה.

"אנחנו מאוד נלהבים מהפוטנציאל של מכון ויצמן", אומר ג'ים סאליבן, סגן נשיא לתחום גילוי התרופות, "הנחינו את המדענים לגבי התחומים שמעניינים אותנו, מתוך כוונה להתחיל בקטן ולתת ליחסים להיבנות".

- באלו תחומים אתם מתעניינים?

סאליבן: "מכון ויצמן מתמחה בכמה תחומים צומחים בסקטור התרופות. למשל סרטן, אלצהיימר, סכיזופרניה ומחלות כליות. תחום נוסף שמעניין אותנו הוא פארמה בשילוב אבחון, למשל תרופות לקהלי יעד ספציפיים, כשהפילוח נעשה על-ידי בדיקה; תרופות שהמינון שלהן מותאם באמצעות בדיקה; יכולות הדמיה שמאפשרות לתכנן מתן תרופה בצורה נכונה יותר. מעניינות אותנו גם חברות שמאפשרות הולכת תרופות למקומות לא נגישים בגוף, למשל למוח".

מייקלס: "אנחנו מחפשים אבחון בשיטות זולות יותר. זה יכול לשמש מדינות מתפתחות וכן לאפשר ביצוע בדיקות בבית במקום להגיע לבית החולים. כבר קיבלנו מחוקרים בוויצמן כמה הצעות לשיטות עיבוד ביולוגיות שיכולות לעזור בתחום הזה".

- מחלקות הדיאגנוסטיקה והפארמה שלכם משתפות פעולה באופן צמוד?

מייקלס: "אנחנו שתי חטיבות נפרדות שעובדות לא מעט ביחד. לעיתים המחלקות השונות גם משתפות פעולה עם חטיבות מקבילות בארגונים אחרים. כך למשל קיבלנו אישור לתרופה של פייזר שמשולבת עם בדיקה שלנו. אם מחלקת הפארמה שלנו לא נפגעת מזה, אני לא רואה בכך שום בעיה".

- איך בונים יחסים עם חברות אחרות שחלקן קטנות משמעותית ושונות בתרבות הארגונית?

סאליבן: "לעיתים גופים קטנים יותר חוששים מאיתנו כי אנחנו כל כך גדולים. חלקם מעולם לא ראו כל כך הרבה עורכי דין בחדר אחד. כדי להסיר את החסימות בהתחלה, כדאי להתחיל ממערכת יחסים בין מדענים, ואת הביורוקרטיה להשאיר לאחר כך".

מייקלס: "היחסים עם סטארלימס הם דוגמה מעולה להצלחה בתחום הזה. החברה פועלת מישראל, אבל הגדלנו את פעילותה ובכוונתנו להגדילה שוב".

- איך אתם חווים את הסביבה הרגולטורית והכלכלית בארה"ב היום?

מייקלס: "חסמי הרגולציה הפכו קשים יותר, ויחד עם העלות ואי הוודאות בתחומים רבים, נוצר מצב שבו כלל לא מפתחים מוצרים חדשים".

סאליבן: "עם זאת, ראינו שכשאנחנו מביאים חדשנות פורצת דרך, לפתע ה-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב) כן עוזרת לנו. למשל, לאחרונה הצענו תרופה עם פוטנציאל להעלות את סיכויי הריפוי ולקצר משמעותית את משך המחלה בתחום צהבת C. ב-FDA הגיבו בחיוב כי הם זיהו את פוטנציאל התועלת".

- כיצד משפיעות ההתפתחויות בעולם הדיגיטלי בשנים האחרונות על תעשיית התרופות?

מייקלס: "שיתופי הפעולה בתוך ובין החברות יותר פשוטים. מבחינת הקשר עם הצרכן, המדיה החברתית היא ממש סיכון ושדה מוקשים. צריך להיזהר כשמספקים מידע לאנשים. אנחנו מעוניינים לאפשר לצרכנים קשר עם חולים נוספים כמוהם, עם הרופאים ואיתנו. חשבנו על זה הרבה בשנים האחרונות, ואנחנו ממשיכים לחשוב".

סאליבן: "לאבוט יש בערך 7,000 מדענים ומהנדסים בעולם. אחד התחומים שעליהם עבדנו לאחרונה זה איך לייצר ביניהם שיתוף פעולה חופשי. היום הם יכולים לשאול שאלה ולשמוע חוות דעת אחד מהשני. אחת הסיבות שבגללן רכשנו את סטארלימס היא כי המוצרים שלהם מאפשרים כאלה שיתופי פעולה".

- לדעתכם דרושה היום מהפכה במבנה חברות התרופות והדיאגנוסטיקה כדי לשמר את החדשנות?

סאליבן: "תהליך הפיתוח הנוכחי יקר וארוך מדי. צריך לחשוב טוב על הדרך שבה עושים מחקר, לכן כה חשוב לנו שיתוף הפעולה עם האקדמיה, למשל מכון ויצמן, ועם חברות צעירות".

מזון רפואי, לא תוספי מזון

תחום המזון הרפואי הוא אחד התחומים שמייחדים את אבוט והוא נמצא בצמיחה. צרכנים ישראלים מכירים אולי את תרכובת המזון לתינוקות סימילאק, ואולי גם מוצר שהושק לאחרונה בתחום - פדהשור, תרכובת משלימה לילדים שהם אכלנים בררנים.

הרעיון למוצר כמו פדהשור צמח ממוצר האנשור, שהוא משקה מועשר לקשישים וחולים שהחברה מייצרת. כיום הוא נמכר בהיקף של מיליארד דולר. האנשור מדגים את המורכבות של תחום המזון הרפואי - יש לו גרסה שנמכרת ישירות לצרכן ומשווקת כמו כל מוצר צריכה, אך גם מוצר לבתי החולים שמיועד להאכלה בזונדה. כך, הצוות שאחראי על המוצר חייב לפתח מומחיות בשני הסקטורים.

מוצרים נוספים בקטגוריה של מזון רפואי, שמדגימים את הפוטנציאל של התחום, הם משקאות ומאכלים מיוחדים לחולי סרטן, שמתחשבים בהשפעת הטיפול על הקיבה והתיאבון וכן בחוסרים התזונתיים שנוצרים; מוצרים לשיפור הקוגניציה במחלות כמו אלצהיימר וסכיזופרניה; מזון ייעודי לחולי כליות; ומזון ייעודי לחולים בסכנת זיהום.

- איך אתם גורמים לצרכן להבדיל בין מזון רפואי לתוסף מזון?

סאליבן: "הסביבה הרגולטורית בתחום המזון מתפתחת מאוד, ואנחנו מחכים לראות מה יתרחש בשדה הזה. ייתכן שזה רעיון טוב שעל המוצרים הללו תהיה רגולציה שתדרוש מהמשווקים להראות שהמוצר יעיל".