הסיכויים להצלחת הסנקציות - קלושים ביותר

אפילו סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב (CIA) אינה יכולה לקבוע במידה כלשהי של ודאות אם סיבוב הסנקציות החדש של ארה"ב ואירופה על איראן יבלום את תוכנית הגרעין.

מצד אחד, בסוף ינואר אמר ראש ה-CIA, גנרל דיוויד פטראוס, לוועדת המודיעין של הסנאט, כי הסנקציות "נוגסות" בכלכלת איראן בשבועות האחרונים. הוא התייחס לפיחות בשוויו של המטבע האיראני, אשר עד אמצע ינואר איבד כ-10% מערכו.

ואולם, מצד שני, פטראוס לא אמר מה הייתה השפעתם של השינויים הכלכליים האלה, על תהליך קבלת ההחלטות של מנהיגי איראן בסוגיה הגרעינית. זו השאלה המרכזית שיש לבחון. פטראוס ציין, כי לעת עתה אין סימנים לתסיסה אזרחית. למרות שהוא לא אמר זאת, מאז ההתקוממות של 2009 הקדישו משמרות המהפכה באיראן יותר משאבים להיערכות להפרעות כאלו. לאור השיקולים אלה, ההערכה האמריקנית של הסנקציות סיפקה תמונה מעורבת.

מדוע עלולה ממשלת איראן להתעלם מהסנקציות, בבואה לקבל את ההחלטות בתחום הגרעין?

המגבלות בארה"ב

ראשית, הסנקציות החדשות שהוכרזו הן החמורות ביותר שעמן נדרשה איראן להתמודד, אבל עדיין אינן אוניברסליות. איראן מייצאת 2.3 מיליון חביות נפט ליום. אירופה מייבאת 600 אלף חביות ליום, ותפסיק לעשות זאת בתחילת יולי. כתוצאה מכך, איראן תפסיד 20% מהכנסותיה מנפט. עם זאת, סין צפויה עדיין לייבא לפחות 550 אלף חביות ליום, כפי שעשתה ב-2011, בעוד הודו תמשיך לייבא 310 אלף חביות ליום. שתי המדינות האסיאתיות האלו, הודיעו שלא יצטרפו לסנקציות על איראן. הנקודה היא, שלאיראן יש לקוחות חלופיים, ולמרות שהכנסותיה מנפט יקטנו במיליארדים, היא לא תרעב ללחם כתוצאה מהצעדים האחרונים של המערב. ההיסטוריה מלמדת, שסנקציות אפקטיביות כאשר הקהילה הבינלאומית כולה עומדת מאחוריהן. לא זה המצב עם הסנקציות הנוכחיות על איראן.

שנית, המנהיגות האיראנית עשויה לחוש מעודדת מפרצות אחרות במשטר הסנקציות, הן בארה"ב והן באירופה. כאשר הנשיא ברק אובמה חתם על חקיקת הסנקציות האחרונה, הוא הכריז במפורש שהן אינן חוק מחייב, אלא "המלצה" בלבד. הממשל האמריקני התנגד למאמצי הקונגרס להטיל הגבלות על סחר עם הבנק המרכזי של איראן, בגלל ההשלכות שעשויות להיוודע לצעד כזה על מחיר הנפט. לפיכך, מנהיגי הקונגרס עשו כמה פשרות ביחס לסנקציות על איראן, כדי שאובמה לא יטיל עליהן וטו.

לדוגמה, החוק מתיר לאובמה להרפות את הסנקציות במקרה של איום על ביטחון האנרגיה של ארה"ב. לא ידוע האם ערב הסעודית ונסיכויות המפרץ מסוגלות למלא את מכסת הנפט שאירופה לא תרכוש מאיראן. היה והן לא יוכלו למלא את החסר, מחיר הנפט עלול להאמיר באופן דרמטי במקביל למחיר הבנזין, עובדה שתשפיע על התאוששותה של כלכלת ארה"ב בשנת בחירות.

מתוך חשש שהממשל לא יישם במלואן את סנקציות החדשות, 89 חברים של בית הנבחרים כתבו מכתב לנשיא אובמה, ב-26 בינואר, שבו אמרו, "בעת חתימתך על החוק ציינת כי ניסוח תוכנית ההמלצות הינו המלצה בלבד, ולא היא". הם המשיכו ואמרו, "במלוא הכבוד, אנו מבקשים ממך להבהיר, שבכוונתך ליישם את התקנות האלו באופן מלא ותקיף. אנו מקווים, שנוכל להמשיך לפעול עם הממשל לעצירת התמיכה הכספית". אובמה רשאי להשתמש בדוחות מחלקת האנרגיה של ארה"ב בכדי לשנות את היקף הסנקציות.

אובמה אמנם פרסם אתמול צו נשיאות בנוגע לסנקציות נוספות נגד איראן, אך במקרים קריטיים הוא הסמיך את משרדי הרשות המבצעת לממש אותם במועד מאוחר יותר. כרגע הצו אינו כולל פעולה נחרצת נגד חברות זרות הסוחרות בנפט איראני. יתר על כן, הצו של אובמה עוסק בעיקר במסחר של ארה"ב עם איראן, שאינו משמעותי בכל מקרה עקב חוקים אמריקניים האוסרים זאת כבר שנים רבות.

המגבלות באירופה

יש פרצות גם בסנקציות האירופיות על איראן. האיחוד האירופי הודיע, שיבחן את השפעות הסנקציות על המדינות החברות עד 1 במאי. זה היה התנאי שדרשה יוון, התלויה במידה רבה בנפט האיראני. ואכן, כל צעד להיפוך האמברגו או לעיכובו, יצריך החלטה פה-אחד של כל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי.

אך אם כלכלת יוון תתחיל להתמודד עם בעיות חדשות בגלל הסנקציות על איראן, וגרמניה תיקרא לחלץ את היוונים, התיאבון האירופי להמשך הסנקציות עלול להשתנות.

סנקציות אינן רק שאלה כלכלית, אלא גם סוגיה של פסיכולוגיה מדינית. האיראנים מבינים את המגבלות של כלכלות המערב, בדיוק כמו כל אחד אחר. הם קוראים על הפרצות בסנקציות, ושואלים את עצמם: האם לארה"ב ולבנות בריתה יש את הרצון הפוליטי הנדרש ליישם במלואו את משטר הסנקציות.

כל עוד להנהגת איראן יש ספקות, לגבי מידת הנחישות של המערב למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני, סיכוייהן של הסנקציות להצליח נותרים קלושים מאוד.

הכותב הוא נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ומחבר הספר "עלייתה של איראן הגרעינית"