ענייני נזילות בגלריית ליטבק

גלריה ליטבק חוגגת שנתיים להקמתה בתערוכה ראשונה של אמנות עכשווית שאינה מתחום הזכוכית. האולם הגדול בגלריה הותאם לתצוגת התערוכה שאצרה מרי שק. היא בחרה לעסוק ב"נוזלים באמנות עכשווית" - כיוון שלדבריה "הכול זורם, אנחנו עשויים נוזלים וחיינו תלויים בהם".

בתערוכה מציגים 16 אמנים ישראלים ובינלאומיים, מוכרים יותר ופחות. השילוב בין וידיאו-ארט, צילום ופיסול, עד לרמת המיצב בחלל, יוצר עניין ומקצב משתנה בעת הסיור בתערוכה. כך למשל, יש לטרוח ולגלות 2 עבודות לא בולטות של מיכל רובנר - האחת, יפה במיוחד, מסדרת ההקרנות של וידיאו מופשט למחצה לתוך גומה באבן. לעומתה, קשה להתיק את המבט מעבודת וידיאו של היראקי סאווה, אחותה הקטנה של עבודה המוקרנת על פני חדר שלם בתערוכה "פנס הקסם" במוזיאון ישראל בימים אלה.

האמנית הצעירה והמסקרנת עדן עפרת מציגה עבודת וידיאו חדשה - "התחנה", ובה פסי רכבת הופכים לערוץ נחל ובו היא מפליגה בסירה מיושנת אל עבר הלא נודע. השיט ומראה הסירה המדמה עין הם מוטיבים חוזרים בעבודותיה, המתייחסות למיתוסים ולארכיטיפים קלאסיים.

ביצה אפלה או תופת מבעבעת

על הקיר ממולה עבודת וידיאו של אמנית המיצג (פרפורמנס) האנגלייה קייט גילמור. היא מנתצת כלי חרס עגולים עמוסים בנוזלים צבעוניים, ומצליפה על סביבותיה במתזי צבע - כמו חלמון מביצה שבורה. בו ריטסון - צלמת אנגלייה מלבישה אנשים וחפצים בשכבות של צבע נוזלי, הנראה לעתים כביצה אפלה או תופת מבעבעת.

עבודה של וצלאב סיגלר, אמן זכוכית צ'כי שתערוכת יחיד שלו הוצגה בשנה שעברה בגלריה, עובד בזכוכית אופטית מלוטשת ויוצר בועות במראה מתעתע, המזכיר את המתח הקיים בין נוזל למוצק. גם מירב סבירסקי עוסקת במצבי הצבירה שונים וביחסי הכוחות בין אובייקט לנוזל.

לעומתם יפעת בצלאל רושמת בדיו בציור גדול מידות דימויים מתוך "אליס בארץ הפלאות". ההזדהות של האמנית עם הדמות האיקונית מבטאת כמיהה לילדות חסרת פרופורציות או לטבע בלתי מושג. הציור הנראה כקווי מתאר הממתינים לצבע משתקף ב"שלולית" קטנה עשויה פרספקס המונחת למרגלותיו. אופן ההצגה מצטט אף הוא מספרו הידוע של לואיס קרול, ומזכיר את סצנת הדמעות שהפכו לאגם.

"הנוזל זורם ומקבל עליו את צורת החלל שבו הוא מצוי. כל הווייתנו מוקפת בנוזלים, אנו זקוקים להם כדי לשרוד, אנו מייצרים נוזלים וכולנו נוצרנו בנוזלים", כותבת שק. היא אף טוענת כי "בעקבות מלחמת העולם השנייה עברה האנושות ממצב מוצק וקבוע לעידן נזיל ופוסטמודרני.

"הנזילות באה לידי ביטוי בתנועת ההמונים ממקום למקום, בגלובליזציה, בהיברידיות של החברה ובנזילות שהטכנולוגיה אפשרה לחיים בעידן העכשווי. המציאות החדשה הינה צורה של נזילות מודרנית, עולם בו הכול זז, הכול נייד ומשתנה".

לדבריה, האמנים עוסקים באלכימיה ומציגים "נוזליות בכל צורותיה: רגשית, מאיימת ומינית".

בחלקה האחורי של הגלריה מוצגת תערוכת יחיד של אמן הזכוכית הגרמני יוליוס וויילנד וכן תערוכה מאוסף הגלריה. את הגלריה הקים לפני שנתיים איש העסקים מולי ליטבק, אספן אמנות וחובב נלהב של אמנות זכוכית. הגלריה גבתה עד כה דמי כניסה וכעת הוחלט להפעילה בחינם.

גלריה ליטבק, מגדל המוזיאון, ברקוביץ 4 תל-אביב. ב'-ד' 11:00-19:00, ה' 11:00-20:00, ו' 09:00-14:00, שבת 17:00-20:00