משבר גוש האירו לא הגיע לברנבאו ולקאמפ נואו

איך הפכו ריאל וברצלונה לכוחות כלכליים כל כך עצומים? איך השאירו את כל קבוצות היבשת הרחק מאחור? ומה עוד ניתן ללמוד מדוח "ליגת הכסף" החדש?

בחודש שעבר נחשפנו לכמה עובדות מצערות: מועדוני הליגות הראשונות ב-52 מדינות אירופיות סוחבים גירעון מצטבר של 8.4 מיליארד אירו. הם רשמו הפסדים כוללים בסך 1.6 מיליארד אירו בשנה אחת. אופ"א טוענת שהכדורגל עדיין מתנהל תחת תלות כמעט מוחלטת בבעלי ההון נדבנים שמכסים את המינוס שלו. הענף רחוק מאוד ממוכנות לרגולציות הפייננשל פייר-פליי, וממודל הברייק-איבן שאופ"א תדרוש להתרגל אליו בעשור הקרוב.

על רקע הבעיות האלו, קצת קשה להתעודד מנתוני דוח ה"מאני ליג" החדש של Deloitte. אפילו אם הוא מספר לנו ש-20 קבוצות הכדורגל המכניסות ביותר באירופה רשמו בעונת 2010/11 מחזור כולל של 4.4 מיליארד אירו, עלייה של 3% לעומת עונת 2009/10. כי את מי בכלל מעניין שהמחזור עולה בזמן שהאוברדראפט רק הולך ונעשה עמוק יותר?

ובכל זאת, הנה כמה דברים שאפשר ללמוד מדוח ה"מאני ליג" החדש:

1. צמיחה

למרות הגידול בהוצאות, הנתונים הקצת יותר חיוביים של אופ"א מספרים לנו שבין השנים 2006-2010 צמחו ההכנסות של כלל שוק הכדורגל האירופי ב-42%. גם דוח Deloitte החדש מחזק את ההשקפה שהכדורגל הוא עסק עם פוטנציאל התרחבות בלתי נגמר, ששורד משברים כלכליים ותהפוכות. ושאם יצליח להשתלט על הבזבוזים שלו, הענף הזה יהפוך לביזנס מעולה: כשפורסמה רשימת ה"מאני ליג" הראשונה ב-1996/97, עמד המחזור של 20 המועדונים המכניסים ביבשת על 1.2 מיליארד אירו. פחות מעשור וחצי לאחר מכן, והתעשייה של מועדוני הצמרת התרחבה בשיעור מדהים של 266.6%.

אגב, נתוני ההכנסות בדוח של Deloitte מתייחסים להכנסות "טבעיות" בלבד (זכויות שידור, ספונסרים ומפרסמים, מכירת כרטיסים ומנויים, מרצ'נדייז ומזון), והם אינם כוללים הזרמת הון למועדונים מצד בעלי הקבוצות או משקיעים כאלו ואחרים. כמו כן, בתחשיב ההכנסות לא נכללים סכומים שהגיעו ממכירת שחקנים. כך שבפועל, היקף הסכומים שמתגלגלים בכדורגל גבוה הרבה יותר.

2. תהום

הדוח החדש ממשיך להדגיש את התהום שנפער בין צמד הענקיות של הכדורגל הספרדי - ריאל מדריד וברצלונה - לבין שאר העולם. השתיים האלו נחשבות כבר מזמן לקבוצות הטובות והאיכותיות ביותר על כדור הארץ, ומשחקי ה"קלאסיקו" ביניהן מהווים את רגעי השיא של כל עונת כדורגל. כנראה שגם הכסף הגדול שלהן אחראי לכך, באופן ניכר: ריאל ממשיכה לתפוס את המקום הראשון ברשימת המכניסות באירופה, זו השנה השביעית ברציפות, עם הכנסות של 479.5 מיליון אירו. בארסה שומרת על המקום השני, עם 450.7 מיליון אירו. מנצ'סטר יונייטד האנגלית, שבמקום השלישי? היא רשמה ב-2010/11 הכנסות בסך 367 מיליון אירו בלבד.

המשמעות: פער ההכנסות בין ברצלונה לבין יונייטד, אלופת הפרמיירליג למי ששכח ומותג כדורגל ענק ומוכר בכל רחבי העולם, שעמד ב-2009/10 על 48.3 מיליון אירו - גדל השנה עד לכדי 83.7 מיליון אירו. בין ריאל ליונייטד כבר מפרידים 112.5 מיליון אירו ב-2010/11, לעומת 88.8 מיליון אירו ב-2009/10.

כאמור, ב"קלאסיקו" הפרטי ביניהן, ריאל בינתיים מובילה על בארסה, עם הכנסות גבוהות יותר. אבל ב-Deloitte מעריכים כי הסטטוס הזה עשוי להשתנות בשנים הקרובות, בין היתר בזכות ההצלחות הפנומנאליות של ברצלונה על המגרש. ברמה הכלכלית, ברצלונה מצליחה לייצר קצב צמיחה טוב יותר משל ריאל: הכנסותיה גדלו ב-55% בחמש העונות האחרונות, לעומת צמיחה של 36.7% אצל ריאל.

3. אקסיומות

האקסיומה הראשונה שבלתי ניתן לערער עליה בכדורגל האירופי היא פשוטה: אתה חייב להיות חלק מ"חמש הליגות הגדולות" כדי להכניס כסף גדול. ואכן, זה המצב גם הפעם: אנגליה (שש נציגות), איטליה (חמש), גרמניה (ארבע), ספרד (שלוש) וצרפת (שתיים) - שולטות באופן טוטאלי על דוח ה"מאני ליג". זוהי העונה השלישית ברציפות שבה אף קבוצה מחוץ לליגות הגדולות לא מצליחה להשתחל אל רשימת 20 המועדונים המכניסים (פנרבחצ'ה הטורקית עשתה את זה ב-2007/08, כשהגיעה אז למקום ה-19 בדירוג).

אקסיומה נוספת שממשיכה לבוא לידי ביטוי בכדורגל: השתתפות במפעל אירופי היא קריטית להצלחה הפיננסית של מועדון. אפשר להבין את זה הכי טוב דרך הסיפור של שאלקה 04: המועדון הגרמני רשם קפיצה של 44.7% בהכנסות שלו בעונה האחרונה, הצמיחה הגדולה ביותר מבין מועדוני ה"מאני ליג". הסיבה העיקרית לכך היתה הקמפיין הנפלא של הקבוצה מגלזנקירשן בליגת האלופות, שם היא נעצרה רק בחצי הגמר.

מבין 20 הקבוצות בדוח ה"מאני ליג", רק אחת (המבורג) לא השתתפה באף מפעל אירופי בעונה הקודמת. 5 קבוצות שיחקו בליגה האירופית, וכל היתר, 14 בסך הכל - נהנו מהקצפת של הצ'מפיונס ליג.