אליפות אפריקה: הסיוט נגמר

ארגון לא ממש מופתי, כדורגל לא ממש גדול. כמה טוב שאליפות אפריקה 2012 נגמרה

לעתים היה נדמה שאליפות אפריקה 2012 יכלה לעבור בלי שאיש ישים לב: רק באנגליה הסתובבו מנג'רים עם פנים מודאגות. רוברטו מנצ'יני, למשל, שיא-יא טורה היה חסר לו. או אנדרה וילאש-בואש וארסן ונגר, שהתגעגעו נואשות לדרוגבה וג'רביניו, בהתאמה. אבל הגעגועים האלה, מדי שנתיים, הם לא משהו חדש. לא צריך לרחם על הקבוצות האירופיות שבוחרות במודע להחתים שחקנים שישתתפו בטורניר הזה.

האליפות הזו, ספציפית, עניינה בעיקר אפריקנים - וגם אותם לא יותר מדי. קיום המשחקים בגבון וגינאה המשוונית עוד התקבל בהבנה - אלו שתי מדינות שלא עשו רע לאיש וזקוקות לעידוד התיירות והכלכלה. אבל גם לאפריקנים נמאס מכל משחקי הכבוד והשחיתות שמקושרים ישירות לכדורגל ביבשת. ראשי ההתאחדויות, פוליטיקאים ועסקנים מקצועניים עושים בספורט כבשלהם. לכן לא שינה לאיש ששלושה משחקים למשל, נשרקו באיחור שבין חצי שעה ושעה ורבע.

האצטדיון המרכזי בגבון עומד מחוץ לעיר הבירה ליברוויל. מיקום מצוין, 15 קילומטר מהעיר. רק שבאפריקה, אחרי שזכות האירוח ניתנת וכולם מרוצים, לא דואגים לפקח על ההכנות הארגוניות. וככה יצא שאף אחד לא חשב על זה שצריך גם לסלול דרכי גישה לשם. האצטדיון עצמו הוא מתנה מממשלת סין לגבון העשירה במרבצי נפט. הגאווה על מתקן מודרני עם מקומות ישיבה ל-40 אלף צופים השכיחה מהמארגנים כל דאגה למה שמסביב. הרי ביומיום לא צריך באמת עוד דרכי גישה.

40 אלף איש לא יגיעו למשחקים ב"אצטדיון הידידות" בעתיד, פשוט כי זו תהיה משימה מורכבת מדי לביצוע: למשחק הראשון באליפות הגיעו ההמונים, הרבה בגלל שימי המשחקים של נבחרת גבון באליפות הוכרזו כימי חופש ממלכתיים. ההמונים יצאו בבוקר המשחק לדרך הארוכה ברגל, וערכו תהלוכת קרנבל במשך היום עד לאנגונדז'ה, הפרבר בו עומד האצטדיון. שש שעות לפני שריקת הפתיחה, היתה דרך הגישה מליברוויל לאצטדיון פקוקה לחלוטין. בשעות אחר הצהריים הובהלו מסוקים צבאיים להוביל פוליטיקאים, עסקנים ואת נציגי הספונסרים ממלונות העיר לאצטדיון. כל השאר, ביניהם עיתונאים זרים רבים, לא זכו להגיע למגרש לפני פתיחת המשחק. כדי להוסיף על המצוקה של אלו, גם נפלה רשת הטלפונים הסלולריים בעיר בגלל העומס.

עם כל ההבנה למדינות מתפתחות ולסיוע שיש לתת לאפריקה כדי לקדם את היבשת - בטורניר הזה בלטו במקרה הטוב חוסר הבנה בארגון, ובמקרה הגרוע - עצלנות לשמה.

אבל כאמור, את ראשי הכדורגל ביבשת זה לא מעניין. הם עסוקים בניצול מקסימלי של המשאבים, גם אם שורת סיוטים מתרחשת בדרך. כך למשל, הוחלט להקל על המועדונים האירופיים המסכנים ולקיים את אליפות אפריקה מעתה ואילך בקיץ - כשהטורניר הביא יערך כבר בעוד שנה וחצי. נתראה בדרא"פ 2013.