עובדות, מיתוסים וטיפים

מצא את ההבדלים: טחינה מלאה, אורגנית, אתיופית

טחינה מופקת מ-100% שומשום קלוף, קלוי וכתוש. בטחינה מלאה, הגרגר נטחן כולו, כולל הקליפה. חמאת שומשום היא טחינה משומשום מלא (קצת יותר מרירה). טחינה אורגנית מופקת משומשום שלא בא במגע עם חומרי הדברה

הישראלי צורך חמישה קילוגרמים טחינה בממוצע בשנה.

ישראל היא צרכנית השומשום הגדולה בעולם פר נפש: ארבעים אלף טונות בשנה. הסיבה לצריכה הגבוהה - החומוס (המורכב גם מטחינה). אחריה - יפן (שבה משתמשים בשומשום בעיקר לייצור שמן)

בגרם אחד של שומשום יש 300-400 גרגירים. ככל שהשומשום קטן יותר, כך נשארת בו יותר קליפה (מה שעלול להשפיע על מרירות הטחינה)

תהליך הכנת הטחינה כולל: ניקוי גרגירי השומשום, שטיפה, קילוף, ייבוש, קלייה, ניפוי, טחינה

טחינה אתיופית? אמנם להיט בחנויות טבע, אבל בעצם אין חיה כזאת. יש גרגירי שומשום המגיעים מאתיופיה. יצרני טחינה רבים משתמשים בשומשום מזן אתיופי לייצור הטחינה. שומשום מזן חומרה (על-שם האזור שבו הוא גדל, על גבול אתיופיה-סודן) נחשב לאיכותי ביותר מבין הזנים האתיופיים. טחינה אתיופית, כמו טחינה לבנה (ראו בסעיף הבא) היא אקט שיווקי/מיתוגי בלבד

טחינה לבנה - אין דבר כזה. טחינה לבנה היא טחינה מהולה, ככל הנראה בחומרים מלבינים. צבע השומשום הוא בז'-צהבהב. טחינה מלאה, שמכילה שומשום שנטחן עם קליפתו, תהיה כהה יותר

טיפ - בהכנת טחינה בבית מומלץ להשתמש במים קרים, שמונעים את התחממות הטחינה ואת הפגיעה בטעם שלה. באשיר ממליץ להוסיף קוביות קרח לבלנדר. טיפ נוסף: כדאי להוסיף את הלימון בסוף התהליך, אחרי שהמים והטחינה נקשרים