איך לפרש את ההפרשה

בבוקר יום שני דיווח בנק לאומי על תוכנית התייעלות שתיושם בשנים 2012 עד 2014, ובאותו ערב דיווח הבנק על בחירת המנכ"לית החדשה - רקפת רוסק עמינח, שתחליף את גליה מאור. רוסק עמינח תוביל את תוכנית ההתייעלות שכוללת הקטנת מצבת העובדים וניוד עובדים, לצד צמצום הוצאות שוטפות - משימה כנראה הכרחית בעולם הבנקאות המודרני, שמטרתה צמצום הוצאות, שיפור היעילות התפעולית והגדלת הרווח.

לתוכנית הזו אמור להיות ביטוי בספרים; ארגון מחדש עולה כסף, וצריך להעריך בכמה זה יסתכם ולהפריש את הסכום בדוחות הכספיים. כמובן שלצד העלויות הקשורות לתהליך עצמו יש תועלת - החיסכון מההתייעלות, וזה יתבטא בעתיד בהוצאות תפעוליות קטנות יותר.

אז איך תשפיע תוכנית ההתייעלות על הדוחות, היום ובעתיד? התשובה בדיווח של לאומי חלקית. בבנק מפרטים את הצעדים העיקריים בתוכנית: הקטנת מצבת כוח האדם בכ-800 משרות, בעיקר כתוצאה מפרישה טבעית וצמצום קליטת עובדים חדשים; צמצום של כ-10% משטחי הסניפים; הפחתת כ-10% בהוצאות רכש שנתיות; ושימוש יעיל בתשתיות תפעוליות במקביל לניוד עובדים. התוכנית הזו, שתיושם במהלך 2012 עד 2014, צפויה להערכת הבנק לחסוך בהוצאות (אחרי יישומה המלא בשנת 2015) בסך 350-400 מיליון שקל בשנה.

אבל, בלאומי לא מסרו כמה זה הולך לעלות להם עכשיו, בדוחות הנוכחיים. בדיסקונט, אגב, עם פרסום מתווה לרה-ארגון ביוני 2011 ותוכנית פרישה מרצון של 400-500 עובדים, דווח גם על עלות התוכנית - 400 מיליון שקל (עם אפשרות להגדלה ב-100 מיליון שקל נוספים). יישום תוכנית הפרישה בדיסקונט יביא לחיסכון בהוצאות של 100 עד 150 מיליון שקל בשנה (יישום הרה-ארגון המלא יביא לחיסכון שנתי נוסף של 160-180 מיליון שקל).

אז איך זה שבלאומי לא מוסרים כמה המהלך עולה להם? ישנן כמה אפשרויות. ייתכן שההיקף לא מאוד משמעותי עבורם - בבנק מסבירים הרי כי לא מדובר בפיטורי עובדים, אלא בפרישה טבעית וקליטה יחסית נמוכה של עובדים חדשים, כלומר לא אמורים לתת לעובדים הללו הטבות ופיצויים מעבר למה שכבר מופרש להם. וגם אם יינתנו להם פיצויים מוגדלים, נראה שהדוחות כבר ספגו את העלות הזו, בעקבות יישום הוראה של המפקח על הבנקים, להפריש בגין עלויות עתידיות וזכויות עובדים כתוצאה מפרישה (שאינה שינוי מבני).

חצי הכוס המלאה

במארס אשתקד פרסם המפקח על הבנקים הוראה שמחייבת את הבנקים לרשום התחייבות בגין פרישה עתידית של עובדים, בהסתמך על הערכות בנוגע לפרישה, פרישה מרצון, פיצויים מוגדלים בפרישה, ובהסתמך על אקטואר שילווה את התהליך. ולמה בכלל צריך את ההוראה - אחרי הכל, החברות (וגם הבנקים) מפרישות באופן שוטף לזכויות העובדים ורושמות התחייבות בספרים? ובכן, ההוראה הזו באה על רקע חוסר קשר ישיר בין המחויבות בספרים בגין פיצויים והטבות לעובדים, לבין התשלומים בפועל כשהעובדים פורשים או מפוטרים.

בבנקים פרישה מרצון מלווה בהטבות גדולות (פיצויים כפולים ויותר), ואת הסכומים הללו לא רשמו הבנקים עד אז במסגרת המחויבות שלהם. כלומר, מה שהמפקח דרש מהם זה להעריך כמה עובדים יפרשו בעתיד במסגרת פרישה מרצון, כמה יפוטרו, וכמה פיצויים מוגדלים יינתנו לאלה ולאלה. שקלול כל ההערכות האלו (מגובות באקטואר) יירשם כמחויבות בדוחות הכספיים, כאשר בעת הרישום לראשונה (רבעון ראשון או שני של 2011) לא תירשם הוצאה בספרים בגין הגידול בהתחייבות הזו, אלא יוקטן ההון העצמי החל מתקופת ההשוואה (כאילו תיקון המחויבות נעשה בתקופת ההשוואה).

זה בדיוק מה שעשו בדיסקונט. הם רשמו את המחויבות בגין זכויות עובדים על פרישה מוקדמת ופיצויים מוגדלים בעתיד במסגרת הרבעון השני של 2011, תחת הוראת המעבר. כלומר, סדר גודל של 500 מיליון שקל נרשמו כהתחייבות נוספת בגין זכויות עובדים, מול קיטון בהון העצמי. להוראה הזו, שהבנקים התנגדו לה כנראה בגלל שהיא מקטינה את ההון ובהתאמה את יחסי הלימות ההון, יש חצי כוס מלאה - ההון לתחילת התקופה קטן (מפחיתים את העלות מההון), הרווח לא נפגע (העלות לא נרשמת בדוח רווח והפסד), והתשואה להון גדלה.

מה יעשו עם העודף

הוראת המפקח הייתה כמובן כללית - לכל מערכת הבנקאות. לא כולם אולי בתהליך יישום של תוכנית פרישה, אבל נדרש מהם להעריך האם בעתיד תהיה תוכנית כזו ואם יהיו עובדים שיקבלו פיצויים מוגדלים, וכן הלאה. לאומי העריך שהמחויבות לעובדים בגין פיצויים מוגדלים תהיה כ-550 מיליון שקל, ורשם את הסכום הזה כהתחייבות נוספת במאזן הרבעון השני, ובמקביל תוקן (הופחת) ההון.

המשמעות של יישום ההוראה ושל ההיקף הזה היא, שאם בלאומי מחליטים לתגמל עובדים שפרשו בסכומים עודפים ממה שהופרש להם בשוטף, לא תירשם הוצאה עתידית, שהרי היא כבר מבוטאת בהון. הסכום הזה כנראה מספיק לתוכנית ההתייעלות בכוח האדם, אבל לא בטוח שהוא ישמש לתוכנית הנוכחית.

בלאומי אומרים שהם לא מתכוונים לפטר, אלא להקטין את מצבת העובדים דרך פרישה טבעית וגיוסים מצומצמים, כך שאולי עלות הפרישה תהיה לפי מה שהופרש לעובדים באופן שוטף. וגם אם בבנק מתכוונים לשלם פה ושם פיצויים מוגדלים, הם יכולים לשלם ועדיין לא להגיע להפרשה הכוללת שנעשתה בעקבות הוראת המפקח, בסך 550 מיליון שקל.

עם זאת, תוכנית ההתייעלות היא לא רק צמצום כוח האדם. מדובר כאמור בצמצום הסניפים, שימוש בפלטפורמת התפעול הקיימת, ניוד עובדים ועוד. והמהלכים הנוספים האלו לא צפויים לעלות כסף? ובכן, הפרשה בגין רה ארגון, אם תהיה, אמורה להתבצע על פי הכללים החשבונאיים ברבעון הראשון של 2012.

איך יתבטא הרה-ארגון במאזן הבנק:

כ- 800

משרות

ההקטנה הצפויה במצבת העובדים

כ-550

מיליון שקל

התחייבות בגין פיצויים מוגדלים לעובדים

בעיקר כתוצאה מפרישה טבעית וצמצום קליטת עובדים חדשים