גילה: בעלי גוף תקשורת יידרש לאישור להחזיק אוצרות טבע

הממונה על ההגבלים מאיר פינות נסתרות בדוח ועדת הריכוזיות ומצהיר: "על המדינה לתת סובסידיות למפעלים במשבר, כדי למנוע ריכוזיות"

מסקנות ועדת הריכוזיות שסוקרו באופן המרכזי והנרחב ביותר, היו אלה שקשורות בהפרדה בין נכסים ריאליים לנכסים פיננסיים, ולפירמידות. אלא שמסקנות חשובות לא פחות לגבי אופן הפרטת נכסים ציבוריים חיוניים, כמעט ונעלמו מהעין הציבורית.

"גוף שמחזיק כלי תקשורת - כמו עיתון או ערוץ טלוויזיה - וירצה עוד גוף תקשורת ממשלתי, ייאלץ להתייעץ עם הממונה על ההגבלים העסקיים", מסביר בשיחה עם "גלובס" פרופ' דיויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, שעמד בראש הצוות לבחינת התנאים להקצאת נכסים ציבוריים. "יתרה מזו, מי שמחזיק כבר בגוף תקשורת, וירצה להשתלט על תשתית ציבורית חיונית בכל תחום אחר - כמו מים או אוצרות טבע - יאלץ להתייעץ עם ועדת מיוחדת, שבה חברים מנכ"ל משרד האוצר (יו"ר), הממונה על ההגבלים, המשנה ליועמ"ש ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה".

יודגש כי מדובר אך ורק בהקצאות עתידיות של נכסי ציבור חיוניים; אי לכך עידן עופר, לדוגמה - שנמנה עם בעלי זכיינית ערוץ 2 רשת, לצד שליטתו בחברה לישראל - אינו נכלל בשינויים המוצעים.

שתי המלצות עומדות מאחורי השינויים המשמעותיים האלה. ראשית, תחול חובת התייעצות עם הממונה על ההגבלים, כאשר שווי הזכות או הנכס גבוהים מ-150 מיליון שקל, או כאשר השווי הכלכלי של הנכס אינו מגלם את חשיבותו הציבורית.

"הכוונה היא לכלי תקשורת למשל, אשר ערכו הכלכלי אינו משקף את החשיבות והערך הציבוריים העצומים. הסיבה לרכישת מוצר כזה לדוגמה, היא הקניית כוח פוליטי", מסביר גילה, שמסרב בתוקף לספק דוגמאות - ומעדיף להישאר צמוד לעולם התיאורטי.

במקרה כזה, המדינה חייבת לדאוג כי בעת הקניית זכויות, לא תיווצר בעיה של ריכוזיות ענפית באותו שוק. ואולם גילה וחבריו לצוות הרחיקו לכת, וטענו כי יש למנוע גם ריכוזית אנכית.

"מבחינתי, גם קשרי ספק-לקוח בעיתיים", מבהיר גילה. "אם מפרסם גדול רוצה כלי תקשורת ממשלתי או זכיינות, יש צורך להתייעץ עמי. כאן יש חשש של הדרת לקוחות או ספקים אחרים. יתרה מזו, יש חששות לקרטליזציה".

כוח מיקוח

ישנו מדווח נוסף שמצטרף: תחול חובת התייעצות עם ועדה מייעצת, במקרים שבהם מתקיים לפחות אחד הכללים הבאים: הקבוצה הרוכשת שולטת בלפחות 50% מתחום תשתיות חיוניות הרלוונטי להקצאה, או שמחזור המכירות של קבוצת הרוכש בישראל גבוה מ-6 מיליארד שקל. קרי, כל הקבוצות העסקיות הגדולות במשק יידרשו לבקש אישור מוועדה, אם ברצונם להשתלט על נכס ציבורי.

"אם המדינה מקצה זכיין טלוויזיה או רדיו, אז חובה לשקול ביזור שליטה של תשתיות חיוניות. כאן הטריגר שונה: פה מסתכלים על הרוכש הפוטנציאלי", מסביר הממונה. "הוועדה המייעצת תבדוק אם כתוצאה מההקצאה, הגוף הרוכש לא יקבל יותר מדי כוח מיקוח מול המדינה, והיא לא תוכל לפקח עליו".

לגבי השאלה האם להתייעצויות הללו יהיו שיניים, או שמא מדובר בחותמת גומי, משיב גילה כי "אם הגוף שמקצה את הזכויות מחליט הפוך מהגוף המייעץ (הממונה או הוועדה - א.פ), אז כאשר יגישו בג"ץ נגד ההחלטה, יטענו כי היא בלתי סבירה בעליל, וזה טיעון חזק מאוד בבג"ץ".

גילה מסביר את העיקרון שהנחה אותו. "אפשר להשתמש בהפרטה כדי לקדם תחרות. צריכים להפריט, תוך יצירת תמריצים לתחרות, כמו במקרה של גולן טלקום (בתחום הסלולר - א.פ). המקרה הזה ממחיש את שינוי הדיסקט שהצוות שלי מייצג; כשמפריטים נכס, אז המטרה איננה בהכרח למקסם את גודל הצ'ק שמקבלים - כי זה יכול להגיע עם רנטה אנטי-תחרותית. במקום למקסם את גודל הצ'ק, מעדיפים את מקסום רווחת הצרכן. בסלולר קבעו: 'אם תחוללו תחרות, תקבלו את הכסף חזרה.

"לגבי נמל אילת, האלמנטים הללו כבר הובאו בחשבון; רשות החברות ביקשה מממן ומכיל לקבל פרה-רולינג לגבי סוגיית התחרות הענפית. אנו בודקים את העניין כדי לתת את האינפוט שלנו".

ביקורת סמויה

"שינוי הדיסקט חייב להתרחב. לפעמים המדינה חושבת: בוא נפגע בתחרות, כדי לשמור על יציבות", אומר גילה, תוך ביקורת סמויה על הממונים על הפיקוח על הבנקים ועל הביטוח. "אלה מטרות חשובות, אך השאלה היא אם חייבים לעשות את זה על הגב של הצרכנים באמצעות פגיעה בתחרות. לפעמים כדאי לתת סובסידיה ישירה למפעל שיצליח, או כדי שיימנעו פיטורי עובדים.

"העיוות שגורמת סובסידיה לעתים קטן מזה שנגרם באמצעות פגיעה בתחרות. כשאתה פוגע בתחרות, אתה מטיל מס על כל הצרכנים, לרבות השכבות החלשות. יתרה מזו, אין לך יכולת לתכנן את המס הזה בצורה שממזערת את הנטל העודף".

צרו איתנו קשר *5988