משרד המשפטים מגבש תזכיר חוק בעניין הסדרי חוב

בין השאר מוצע לאפשר לנאמן לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי בודק, שיבחן את מצב החברה וימליץ למחזיקי האג"ח על דרכי הפעולה המומלצות

שר המשפטים, יעקב נאמן, אישר היום (ג') למחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקאלי) במשרד המשפטים, בראשותו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי), עו"ד אבי ליכט, להפיץ תזכיר חוק שנועד להבטיח את עניינם של מחזיקי אגרות חוב. התזכיר נכתב על-ידי עו"ד ספי זינגר ממחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקאלי).

בשנים האחרונות ניכרת עלייה בהיקף הסדרי החוב בשוק ההון בישראל. חלק בלתי מבוטל מהחיסכון הפנסיוני של הציבור בישראל מושקע באגרות חוב אלה.

הסדרי החוב כוללים, במקרים רבים, הקטנה בתשלומים אותם מחויבת החברה לשלם למחזיקי אגרות החוב תוך פגיעה משמעותית בזכויותיהם. בכך תיתכן פגיעה בציבור המשקיעים והחוסכים, שעל-פי רוב אינם שותפים לקבלת ההחלטות לגבי הסדרי החוב.

בחברות אגרות חוב נוצרות בעיות נציג מיוחדות בין החברה לנושיה, הנובעים מהפיזור הרב של המחזיקים באגרות החוב. לכך יש לצרף את זהות המחזיקים - גופים מוסדיים שלא תמיד עומד בפניהם מערך תמריצים מתאים להשקעת משאבים בבחינת מצבה של החברה או בניהול משא-ומתן יסודי מולה. על אלה יש להוסיף פערי המידע בין החברה למחזיקים.

על אף תיקוני חקיקה שנערכו בשנה האחרונה, נמצא כי יש מקום לטפל בסיכונים העומדים בפני המחזיקים באגרות החוב, בפרט בכל הנוגע לתקופות בהן מתקשה החברה לשלם את חובותיה.

ניתוח הסדרי החוב שנערכו בשנים האחרונות מעלה שתי בעיות מרכזיות: הראשונה - הפתיחה בהליכים לקראת הסדר נעשית זמן רב לאחר שברור לכל הצדדים הרלוונטיים שהחברה נתונה בקשיים. השנייה - הליך גיבוש הסדר חוב לא נעשה בצורה מיטבית, בין היתר בשל חוסר איזון בין המחזיקים באגרות החוב לבין החברה ולבעלי מניותיה.

מטרתה של הצעת חוק זו היא לנסות ולפתור בעיות אלה. היא מבקשת לשפר כלים קיימים ולחזק את השחקנים הקיימים ממילא בתחום. זאת, לצד ביקורת אפקטיבית של בית המשפט על התהליך. היא מהווה חלק ממאמצים שננקטים על-ידי הרגולאטורים המסדירים תחום זה, רשות ניירות ערך ואגף שוק ההון במשרד האוצר.

חשוב לציין כי הצעת החוק לא נועדה לעודד הסדרי חוב. נקודת המוצא חייבת להיות תשלום החוב במלואו במועד שנקבע. אולם יש לזכור כי לעתים הסדרי חוב הכרחיים ומשרתים בנקודת זמן נתונה את כלל האינטרסים של המעורבים בתהליך. לכן, הצעת החוק מבקשת להביא לגיבוש הסדרי חוב יעילים כאשר הם נדרשים ואין חלופות טובות יותר למחזיקים.

התיקונים העיקריים

* בחינת מצבה הכלכלי של החברה בשלב מוקדם ככל הניתן:

כאמור, תכליתה הראשונה של ההצעה היא להביא לבחינה של מצב החברה ובחינת הצעדים הנדרשים מצדם של מחזיקים אגרות החוב, מוקדם ככל הניתן. זאת כדי למנוע הידרדרות נוספת של החברה ונטילת סיכונים מיותרת שיפגעו עוד יותר בבעלי אגרות החוב.

הצעת החוק מבקשת להעניק לנאמן, המופקד על בחינת מצבה של החברה, כלי נוסף לבחינת יכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה. מוצע לאפשר לו לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי בודק. הבודק יבחן את מצבה הכלכלי של החברה וימליץ למחזיקי אגרות החוב, לאור ממצאיו, על דרך הפעולה המומלצת לשם הגנה על עניינם.

כסעד ביניים לתקופה שלאחר המלצות הבודק מוצע כי בית המשפט רשאי יהיה להורות לבודק לבחון עסקאות מיוחדות שמבצעת החברה למשך תקופה מוגבלת. במקרה בו יסבור הבודק כי עסקה כאמור מעלה חשש ממשי לפגיעה ביכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה, ידווח הבודק על העסקה לבית המשפט ולנאמן, והאחרון רשאי לפנות לבית המשפט בכדי שיורה על עצירת העסקה.

לצד הנאמן מוצע להעניק את הסמכות לפנות לבית המשפט גם למחזיק מהותי באגרות החוב של החברה.

* בחינת הסדר מוצע:

המוקד השני הדורש תיקון הוא בשלב שבו הוברר כי החברה לא תוכל לפרוע את מלוא חובותיה במועדם והיא פותחת בהליכים להסדר חוב.

פיזורם של מחזיקי אגרות החוב ופערי המידע בינם ובין החברה מהווים פוטנציאל להסדרי חוב אשר אינם ההסדרים המיטביים אליהם יכלו להגיע מחזיקי אגרות החוב בתנאים שווים. אף הפיקוח של בית המשפט על ההליכים אינו מיטבי, כיוון שהוא מקבל הסדר מוגמר, ולכן שיקול-הדעת שלו ויכולתו לבקר את התוצאה הסופית מוגבל יחסית.

על מנת להגן על מחזיקי אגרות החוב, מוצע לקבוע כי הנאמן יפנה לבין המשפט עם התחלת המשא-ומתן בין החברה לבין מחזיקי אגרות החוב בנוגע להסדר חוב, לשם מינויו של מומחה מטעם בית המשפט.

למומחה תפקיד כפול: ראשית, תפקידו לחזק את מחזיקי אגרות החוב ולסייע להם במשא-ומתן עם החברה. מדובר בסיוע במידע ומומחיות בין באופן ישיר ובין באמצעות שכירת מומחים שיסייעו לו לעזור למחזיקים ולמי שמנהל את המשא-ומתן מטעמם; שנית, להעניק לבית המשפט יכולת אפקטיבית יותר לפקח על ההסדר המתגבש, אותו נדרש בית המשפט לאשר.

לשם הבניית חוות-דעתו של המומחה ובכדי שרכיבים חשובים להסדר החוב יבחנו לעומקם, מוצע לקבוע כי בחוות-דעתו של המומחה תהיה התייחסות לכמה נושאים ספציפיים אשר התייחסות אליהם הינה תנאי לבחינת כדאיותו של הסדר החוב המתגבש, שעיקרן בחינת חלופות נוספות להסדר המוצע, אשר ייתכן ויכולות להקטין את הפגיעה הצפויה במחזיקי אגרות החוב ובחינת מקורות פוטנציאליים נוספים לפירעון חובות החברה.

כך, מוצע לקבוע כי על המומחה יהיה לבחון את התנהלותה של החברה בתקופה שקדמה להסדר בהתאם ולבדוק אם אין בהתנהלותה בתקופה זו כדי להעמיד למחזיקים זכויות תביעה כנגד גורמים נוספים.

במקרים בהם נשארת השליטה בידי בעל השליטה לאחר ההסדר, יבחן המומחה את ערכן הכלכלי של אותן מניות, על מנת שניתן יהיה להבין האם התמורה העניק בעל השליטה להסדר, אם בכלל, שקולה להטבה שקיבל.

כן מוצע לקבוע כי במקרים בהם ניתן במסגרת ההסדר פטור מאחריות, יבחן המומחה את ערכו הכלכלי של פטור זה.

מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה: "הצעת החוק גובשה לאחר דיונים עם רשות ניירות ערך ובשים לב להליכים האחרים אותם מובילה הרשות בימים אלה, ובהם תיקון חוק ניירות ערך בקשר עם הנאמנים. הרשות, כמו גם משרד המשפטים, יגבשו את דעתם הסופית לאחר שיתקבלו הערות הציבור והגופים הרלוונטיים".

צרו איתנו קשר *5988