מודל ההעסקה העקיפה המאפיין את משק תעסוקת עובדי הקבלן יוצר יחסי עבודה מלאכותיים.
המודל, שבו מזמין השירות אשר בשטחו מתבצעת העבודה בפועל, אינו המעסיק של עובדי הקבלן, הוא פרצה הקוראת לגנב: לקבלן אין פיקוח ובקרה על שעות העבודה המדויקות ותנאי העבודה של עובדיו אצל מזמין השירות, ולמזמין השירות אין כל קשר לתנאים המוענקים לעובדי הקבלן על-ידי הקבלן. בנוסף, מזמין השירות אינו עומד על שמירת זכויות עובדי הקבלן, וחשוב מכל, אינו מבקר את דווח השעות בתלושי השכר שלהם1996. מודל ההעסקה העקיפה יוצר מעין הפרדת רשויות ומאפשר את קיפוח זכויותיהם של עובדי הקבלן.
למזמין השירות ולקבלן אינטרס משותף - עלות מינימאלית. מזמין השירות מעוניין לרכוש את העבודה בעלות נמוכה, והקבלן מעוניין למקסם את רווחיו מההתקשרות.
החשש הוא כי על מנת לתת הצעת מחיר נמוכה, הקבלן מקצץ מכספי העובדים ונמנע מהתקנת שעון נוכחות, ומזמין השירות, אשר מעוניין לרכוש את ההצעה הזולה ביותר, עוצם עיניים, והעובדים הם אלו היוצאים נפסדים בסופו של יום.
מטרת החוק החדש לשים קץ ל"חוסר העניין" של מזמיני השירות בתנאי העבודה של עובדי הקבלן באמצעות הטלת חובות פיקוח ובקרה משמעותיים על מזמיני השירות עצמם מבלי שאלו ייחשבו כיוצרי יחסי עובד-מעביד, ולהביא למיגור התופעה הקשה של קיפוח זכויותיהם של עובדי הקבלן.
החוק החדש מטיל אחריות אזרחית על מזמיני השירות הזהה לחובות המוטלות על הקבלן כמעבידו של העובד.
בכלל זה נקבע כי מזמין השירות חייב לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע פגיעה בזכויות עובדי הקבלן המועסקים אצלו. זאת ועוד, נקבעו גבולות גזרה להתקשרות בחוזה בין מזמין השירות והקבלן. החוק החדש בפרק ד' שבו אף מטיל אחריות פלילית על מזמיני השירות ככל שיפרו את הוראות החוק ויזנחו את עמדת השמירה.
המהלך אותו מוביל החוק החדש הוא שימוש במזמיני השירות הנמצאים בלב העניין ומהווים את נקודת הממשק בין העובדים לקבלנים, וכך להפוך אותם לשומרי הסף של זכויות העובדים. באופן זה, יוצר החוק החדש ערנות וחובת זהירות משמעותית בקרב מזמיני השירות ורותם אותם להבטחת זכויות העובדים.
השאלה הבלתי נמנעת היא, האם בפועל יוכל מזמין השירות לבצע פיקוח ובקרה בצורה אפקטיבית על הנעשה בתחומי הקבלן.
לפיכך, מומלץ לבחון אמצעי שיעניק למזמין השירות שליטה מלאה ומקיפה, באמצעות דווח אמין ושקוף של שעות הנוכחות של עובדי הקבלן בעבודה. רק כך יוכל מזמין השירות לוודא שהשכר המשתלם לעובדים משקף נכונה את שעות עבודתם.
כל זמן שהפרת החוק החדש גוררת אחריה אחריות אזרחית ופלילית של מזמין השירות וחושפת אותו לסנקציות אזרחיות ופליליות כאחד, חזקה עליו שיעשה את כל המאמצים על מנת לקיים את הוראות החוק החדש וכך למנוע חשש מפני אכיפת פקחי התמ"ת.
פתרון מומלץ לסוגיה זו, אשר כבר אומץ על-ידי משרד החינוך בבתי ספר, ברשויות מקומיות ובעסקים שונים, הוא התקנת שעוני נוכחות ביומטריים המבטיחים את שמירת פרטיות העובדים ומאפשרים דיווח עובדי מזמין השירות ועובדי הקבלן כאחד על גבי אותו שעון.
טכנולוגיה זו מייעלת את תהליך הדיווח, תוך מניעת האפשרות שהקבלן יעשה שינויים בדוחות הנוכחות של עובדיו במטרה להפחית את תשלומי השכר, ותוך הבטחת חשיפה מלאה של דוחות הנוכחות למזמין השירות, לקבלן ולעובדי הקבלן, ומבלי שהדבר יצור יחסי עובד ומעביד בין עובד הקבלן ומזמין השירות.
מאמר זה אינו מחליף את הצורך בייעוץ משפטי קונקרטי.
הכותב הינו עו"ד ממשרד עוה"ד גדעון פישר ושות'.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.