המגילה שהתחפשה

סטודנטים לעיצוב שמחפשים לעשות כסף קל; סוחרים שמנסים לקצר תהליכים; תשמישי קדושה שמיובאים מסין; וה"איום" האחרון - כתבי סת"ם שנכתבו על-ידי נשים. בדיקת G: כך נראית תעשיית הזיופים של כתבי הקודש

פורים הוא שעתן של מגילות אסתר, שכמו ספרי התורה, המזוזות והתפילין נכתבות על-ידי סופרי סת"ם מלומדים בדיו קולמוס, תוך יראת שמיים וחרדת קודש. המגילות מגיעות בגדלים שונים, חלקן מאוירות, אחרות מעוטרות בקישוטים - והמחירים בהתאם: מ-3,000 שקלים למגילה פשוטה ועד עשרות אלפי שקלים למגילה מהודרת. וכמו כל תופעה שמגלגלת כסף גדול, גם כאן קמו זייפנים שמוכרים מגילות פסולות או מזויפות. במקרה הזה עוד מדובר בחצי צרה, משום שמגילת אסתר נחשבת למותרות אפילו במגזר הדתי, ונקנית לרוב על-ידי כלה לחתן, או על-ידי ילדים להוריהם; אלא שהמגילות האלה הן רק קצה הקרחון שמעסיק את סופרי הסת"ם.

על-פי הערכות שונות, 96% מהמגזר היהודי בישראל מקפידים על התקנת מזוזות בפתחי בתיהם, אם לא בפתחיהם של כל החדרים; בגיל מצוות מוענקים לחתן השמחה תפילין; והכנסת ספר תורה לבית כנסת היא אירוע קהילתי. וכגודל השוק - כך גודל הזייפנות.

המלחמה בתופעה אינה חדשה: עוד ב-1974 נחקק חוק למניעת הונאה בספרי תורה ובמגילות, בתפילין ובמזוזות, ובשנת 2004 התקבלה הצעתו של חבר הכנסת משה גפני (יהדות התורה) להרחיב את החוק. ב-2007 הציע הרב ישראל לאו לפתח תו תקן ישראלי בתחומים של מזוזות ותפילין, לאחר שגילה, במהלך סיור שגרתי בבית-מלון גדול, כי מתוך מאות מזוזות שהיו מותקנות רק שתיים היו כשרות. תו תקן שכזה לא יצא לפועל.

הרב ישראל יוד, ראש מכון פאר בבני-ברק שמוכר ובודק כתבי סת"ם משנת 1975, הוא קול בולט בקרב המזהירים: "אצלנו זה עניין יומיומי לאבחן כתבים פסולים. עיקר הזיופים נעשים במזוזות; למזוזה יש הרבה תנאים כדי שהיא תהיה כשרה".

אילו תנאים, למשל?

"קודם כול האותיות. בעבר היה קשה לעבד את הקלף, והיו מורחים עליו סיד כדי שיהיה נוח לכתוב עליו, אבל החיסרון בכך הוא שהמשטח חלק וקשה לעצב את האות כמו שצריך, מה גם שעם השנים ושינויי מזג האוויר הסיד מתפוצץ וגורם לסדקים באותיות; אם אות נחלקת במזוזה לשניים, אז האות נפסלת, וכך כל המזוזה פסולה.

"וישנו גם עניין כתיבת האות. במזוזה יש 713 אותיות, ולכל אות יש הלכות שמתייחסות לגודל, לגובה ולרוחב. מזוזה חייבת להיכתב אות אחרי אות כסדרן, בניגוד לספר תורה שאפשר להשלים אחר כך ולסדר את האותיות שלא לפי הסדר. במזוזה הטקסט מתחיל בשמע ישראל, אז אחרי שסיים הסופר לכתוב את האות ש' כהלכתה הוא ממשיך לאות מ' ועובר לאות ע', ואם גילה שהאות ש' לא מושלמת, הוא כבר לא יכול להשלים אותה כי הכתיבה צריכה להיות כסדרה".

נשמע מתסכל מאוד.

"בהחלט, אבל זו העבודה. פרט לסופר הסת"ם, איש לא רואה אם הוא השלים את האות לאחר שנכתבו אותיות אחריה. זה בין האדם לקדוש ברוך הוא. עניין של מצפון. עכשיו, הביאי בחשבון שלבן אדם יש יום עבודה, ויכול להיות שבסוף היום יגלה שחסר איבר באות, ואז כל יום העבודה הלך. צריך מצפון חזק מאוד, אחרת הוא יכשיל את הרוכש שיקנה מזוזה לא כשרה".

אין שום דרך לבדוק את קיום ההלכות?

"דווקא יש. כל כתבי הסת"ם עוברים הגהה אצל מגיה מוסמך, ובדיקת מחשב ייעודית שסופרת את מספר המילים והאותיות. הנה, אתמול הגיע אליי אדם שהביא אליי את התפילין של חמיו שהלך לעולמו, כדי שאבדוק אותם במחשב, ומצאנו מילה שלמה מיותרת בתפילין, מה שהופך את התפילין לפסולות. זה מקרה מצער, כי האדם שהלך לעולמו הניח את התפילין הללו כשהן פסולות".

אבל גם בתהליך הבדיקה, מתברר, יכולות לצוץ בעיות. גיל אורן מאור לתפילין מסביר שזה קורה כשהסוחרים מנסים לקזז בעלויות: "סוחרים שלא מבינים בתחום לא עושים בדיקה מינימלית, כי הם לא רוצים להוציא כסף. יש סוחרים שמגיע אליהם מישהו שאומר שהוא כותב מזוזות ומוכר אותן בזול, והסוחר הולך בשיטת 'סמוך' בלי לקחת לבדיקה. כשכבר לוקחים לבדיקה, אז לוקחים רק לבדיקת מחשב, שעולה לסוחר שני שקלים או פחות, והיא רק סופרת את האותיות ואת המילים. אבל בדיקה של אדם בודקת גם את כשרות האותיות, ועולה לסוחר לפחות 5 שקלים לקלף, אז הוא חוסך לעצמו אלפי שקלים בחודש ומוכר סת"ם פסולים".

אורן מקפיד לצלם את הכתבים הפסולים שהוא מוצא, ולהעלות אותם לאתר שלו. בין היתר מצא אצל אדם חילוני, שהביא מזוזות לבדיקה לאחר כמה מקרים מצערים בחייו, שכל המזוזות מביתו נכתבו על נייר והודפסו במכונת צילום. מזוזה אחרת שבדק נכתבה באופן שבו אין כמעט אות אחת כשרה: "כנראה נכתבה על-ידי גרפיקאי שניסה לעשות פרנסה קלה. ידוע שבקורס גרפיקה מתנסים גם בכתיבה עם קולמוס הדומה לכתב סת"ם, ויש מקרים של סטודנטים שמחפשים פרנסה בכתיבת סת"ם ללא הידע ההלכתי".

קדושה מייד אין צ'יינה

שלא כמו כתבי סת"ם פסולים מטעמי כשרות, ישנם מקרים של זיופים מובהקים, למשל הדפסת משי על קלף, שמדמה כתיבה מעשה יד אדם.

"בדפוס משי, שלא כמו בהדפסה רגילה, אפשר לעשות הבלטה שדומה לכתיבה של סופר סת"ם", מסביר יוד. "בחג פורים לפני כמה שנים היה מקרה של אחד שהגיע למכור מגילות, ושמתי לב שהטקסט בכל המגילות שלו זהה. כשסופרי סת"ם כותבים, על מנת שהכתב יצא ישר הם עושים שרטוט בחריטה, ובמקרה שלו שמתי לב שהכתב לא היה בדיוק על השרטוט, והייתה סטייה של מילימטר וחצי. ואז השוויתי למגילות האחרות, והמרחק היה דומה. והרי לא ייתכנו מזוזות או תפילין או ספר תורה שיהיו זהים, כי הם נכתבים בכתב יד".

תפסת אותו על חם.

"אמרתי למוכר שמדובר בהונאה, והפצרתי בו שיספר לי איפה הדפיס את המגילות או שאסגיר אותו למשטרה. הוא הפנה אותי למדפיס, שאמר שהוא בכלל לא ידע שטקסט כזה לא מדפיסים, אז כתבתי לאלפיים בתי דפוס ברחבי הארץ מכתב שבו הזהרתי מפני ניסיונות להדפסה של כתבי סת"ם. אני עדיין חושש וחושד בכתבים שנראים דומה, הרי תאוות הממון לא פסקה מאז המקרה הזה".

מקרה ידוע אחר, מלמדים סופרי הסת"ם, קרה לפני שנים מספר בארצות הברית, שם הודפסו ספרי תורה שלמים, והיה ניסיון למכור אותם בישראל.

הקשר של כתבי סת"ם עם המדינות שמעבר לים התעצם בשנים האחרונות בשל היבוא של חפצי יודאיקה מסין - שכן הסביבונים, החנוכיות, בתי המזוזות, שקיות התפילין, ועוד חפצי יודאיקה רבים, מיובאים ברובם מפסי ייצור מסין. אין דבר פסול ביבוא יודאיקה מסין, אולם שני יבואנים גדולים העדיפו שלא לקחת חלק בכתבה מתוך רצון לשמור על שקט תעשייתי מול הרבנים. אפשר להבין אותם. באופן טבעי, כשמביאים בחשבון את העובדה שכמעט לכל מוצר בשוק יש מקבילה סינית מזויפת וזולה יותר, נשאלת השאלה אם גם במוצרי יודאיקה מורכבים, כמו כתבי סת"ם, אין סוחרים הנשענים על היכולת הסינית "לשכפל" כל מוצר עד הפרט האחרון, ומייבאים מוצרי קדושה פסולים. שני היבואנים שעמם דיברנו, בכל אופן, טוענים כי לא נתקלו עד כה בסימנים לתופעה כזו.

אז איך אפשר לדעת אם קיבלתם מוצר מזויף? בצלאל ארליך מחנות כתבי הסת"ם יותר מסת"ם נותן בהם סימנים: "הסימן המחשיד המובהק הוא קודם כול המחיר. אם המחיר זול במיוחד, אז מישהו שם קיצר טווחים. מזוזות זה לא עגבניות שרוצים להיפטר מהן לפני שבת אז מורידים בחצי מחיר - אין דבר כזה. אם יש מחירים לא הגיוניים, אז משהו מסתתר פה".

על-פי סופרי הסת"ם ובדיקה ברשת, מחיר ממוצע של מזוזה יעמוד על כ-200 שקלים, ומחירם של התפילין ינוע לרוב באזור 3,000 השקלים. עבור ספרי תורה השמיים הם הגבול.

עובדים מתחת לשולחן

אולם לא רק הלכות מחמירות וזיופים מטרידים את מנוחתם של סופרי הסת"ם שמבקשים להתפרנס. "רוב השוק עובד בשחור", מתריע סופר סת"ם מאזור הצפון, שמתקשה לעמוד בתחרות המחירים. "רוב הסופרים כנראה לא שמעו שמדינת ישראל קמה ושצריך להוציא חשבונית. זאת בעיה. לי קשה להתחרות במחירים, בעיקר כשזה מגיע לספרי תורה, תחום שבו המסים מקבלים נפח משמעותי, והפיתוי הוא גדול. אני לא מבין למה הרשויות לא שמות לב לדבר הזה, כי בסך-הכול יש פה כסף לא קטן, והכנסת ספר תורה זה דבר פומבי לחלוטין. אפשר היה לשים יד על הסופר ביום הטקס, כשהוא מתייצב לכתוב את האותיות האחרונות. יש פה עצימת עין שהיא לא מובנת לי".

מה הקולגות אומרים כשאתה מגלה שהם שכחו את פנקס החשבוניות בבית?

"שמעתי אין-ספור תירוצים מסופרי סת"ם שדיברתי איתם על זה. הם אומרים, 'מה פתאום שאשלם מסים; מחזקים את אבו-מאזן ומורידים התנחלויות' - כל אחד והיבלת שכואבת לו. פעם היו סיפורים על תמיכה בחילול שבת ומגרשי כדורגל. אז אני שואל אותם מה עם ביטוח לאומי, קצבאות זקנה, קצבאות ילדים. והם עונים שהם נותנים צדקה במקום מסים. בחלק מהמקרים זה נובע מסיבות של אילוצים של סופרי סת"ם, שמוגדרים כתורתם אמונתם ואין להם ברירה, כי הם לא יכולים לפתוח תיק במס הכנסה במעמד של עוסק. הרי אסור להם לעבוד, אז הם עובדים מתחת לשולחן".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "הרשות פועלת באופן מתמיד לאכיפת דיני המס בכל המשק וכחלק מהדגש שהושם ברשות בשנים האחרונות, על הגברת הפיקוח על נותני שירותי דת, מטופל גם התחום של סופרי סת"ם".

הרב יוד מצביע על מצוקה נוספת: "בעצם, כל אחד יכול להיות סופר סת"ם. כל מי שמחפש פרנסה יכול ללכת ללמוד, ולצערי לפעמים לכתוב גם בלי ללמוד. רבים עוברים לחו"ל כי חלק גדול מהכתיבה מועבר לארצות הברית ולאירופה, וגם שם יש הרבה זיופים. חשוב שהציבור ידע מה הוא צריך לשאול, מה האחריות של המוכרים ושל הכותבים, כי בימינו כל מי שרוצה לוקח עט ונוצה וכותב".

המצוקה הזו גברה לאחר שמשרד התמ"ת - שעד לפני כשלוש שנים הציע בלשכות התעסוקה קורסים מקצועיים בכתיבת סת"ם, שכללו מבחני הסמכה - הפסיק את הקורסים האלה. הסיבה של משרד התמ"ת למהלך הזה מעניינת כשלעצמה: "האגף להכשרה מקצועית אכן ביצע בעבר הכשרה בתחום סופרי סתם", אמרו לנו שם, "אבל הכשרה זו הופסקה בשל הקושי בשילובם של בוגרי הקורס במקומות עבודה מאושרים וכן בשל הקושי בגיוס מועמדים מתאימים לקורס. מאחר שהאגף פועל בתוך מסגרת תקציבית, הרי שניתנת העדפה למקצועות נדרשים עם אופק תעסוקה בתום ההכשרה".

כיום, מי שמעוניין לעסוק בתחום צריך ללמוד באופן פרטי ולגשת בסיום הלימודים למבחני הסמכה במכונים כמו ועד משמרת סת"ם, שנחשב למסמיך אמין. בוועד משמרת סת"ם מדווחים כי מדי שנה ניגשים למבחנים מאות מועמדים, אולם גם שם מודים כי אין להם היכולת לפקח על הנעשה כשאותם סופרי סת"ם מיועדים יוצאים לשוק.

הרב יהודה גרוס, ראש מכון לשכת הקודש, מתרעם על תופעה נוספת, שחורגת מגבולות הכשרות אל דיונים אחרים בדת היהודית, כמו, למשל, הפתיחות, קבלת האחר והיחס לנשים על-פי ההלכה: "היום יש בישראל סופרות, ויש אחת שנכנסה לתחום בפרהסיה והיא כותבת ספר תורה ומשתפת את הציבור בקניית האותיות. הדבר פסול בתכלית הפסול, ואין בזה אפילו צד וצל של מקום. אישה לא יכולה להיות סופרת סת"ם. זה לא שייך לה".

"בהתחלה הייתי נפגעת מהתבטאויות כאלה, אבל למדתי לכבד את כולם", עונה חנה קלבנסקי, שאליה מתייחס גרוס. קלבנסקי זכתה לאחרונה לסיקור בתקשורת על רקע ספר תורה שהחלה לכתוב תוך שהיא משתפת את הציבור במימון הפרויקט: "הרבה פעמים אנשים מדברים מתוך החשיבה הסטריאוטיפית. נכון שהלכה היא כמו חוק משפטי, ושאישה נכללת ברשימת הפסולים לכתיבת ספר תורה, אבל אפשר לפרש את הרשימה הזאת, והיא כן מאשרת חשיבה אחרת".

לצד נשים, ברשימת הפסולים לכתיבת ספר תורה גם מי שלא הגיע לגיל מצוות, מומר שהחליף את דתו, גוי שאינו יהודי ועוד.

"יש אוספים של מגילות אסתר מהמאות ה-15 וה-16 שנכתבו באיטליה על-ידי נשים, ושהאיורים בהן כללו אנשים חצי עירומים. זה דבר מדהים לראות", מחזקת קלבנסקי את נימוקיה. "דווקא בתקופה המודרנית אנחנו מחמירים. היהדות של היום הרבה יותר מחמירה ממה שהייתה לפני כמה מאות שנים, וזה מגוחך. לפני כמה שנים שאלו את הרב עובדיה יוסף אם מותר לקרוא במגילת אסתר שנכתבה על-ידי אישה, והוא ענה שהפוסקים מסכימים שאין בעיה, כי מגילת אסתר זה דבר שונה מספר תורה או מזוזה ותפילין; ובכל זאת סיים את הדברים בשאלה 'אבל מי יקנה מגילה שנכתבה על-ידי אישה'. זאת הייתה השורה התחתונה שלו. אני כתבתי כבר שש מגילות, את רובן מכרתי, ואחת השארתי לעצמי".

איך יוצאים מזה? שאלה טובה. המושג "על קוצו של יוד" - שמקורו בעולם הסת"ם ומשמעותו שאם באות יוד חסר החלק המכונה קוץ, אז ספר התורה כולו פסול - מבטא היטב את הגישה לנושא. הביטוי "אם זה 99% כשר אז זה 100% פסול" נאמר כמעט על-ידי כל המרואיינים בכתבה, והדקויות, מתברר, הן משמעותיות מאוד בתחום. קל הרבה יותר למדוד את הכשרות בכיפה ובציציות, אבל כשזה מגיע לרוח, למילים, לאותיות שמציירים לאט, עם כוונה, עם מוסר ועם כנות - רק האדם יכול למדוד את עצמו. וזה בעצם כל ההבדל בין סתם טקסט לכזה שמייחסים לו קודש.

על קוצו של יוד | כך תזהו כתבי סת"ם מזויפים

1. מחיר

מחיר כתבי הסת"ם מורכב מעלות הקלף ומהיקף שעות העבודה של הסופר. מחיר יחסית נמוך הוא נורת אזהרה

2. ייחודיות

כתבי הסת"ם , כמו טביעות אצבעות, הם עבודת יד, ולכן לעולם לא יהיו זהים לחלוטין

3. על הקווים

כדי לשמור על שורות ישרות נחרטים על הקלף קווים דקים. אם הקווים האלה לא קיימים, זהו סימן מחשיד

4. אמינות

מומלץ לרכוש כתבי סת"ם אצל מקור אמין שדאג להעביר את הכתבים בדיקות מחמירות

5. אות משמיים

כתבי סת"ם שהאותיות בהם אינן מעוטרות - פסולים. כתבי סת"ם שכתובים על נייר ולא על קלף - פסולים

6. שלמות

שלמות האותיות הכרחית לכשרות כתב הסת"ם . אם אחת האותיות נסדקת או דוהה משום נזקי הזמן או משום שהקלף עבר "קיצורי דרך בתהליך" העיבוד - הכתב פסול ואיננו כשר