מנחם בגין בריבוע

וכך חלף לו עוד "ביקור דרמטי", כך הסתיימה לה עוד "פגישה מכרעת", כלעומת שהחלה ממש. ועכשיו מה? איפה אנחנו עומדים בסוף כל זה, היכן בכלל עומדת שאלת התקיפה הישראלית של פרויקט הגרעין האיראני? על דבר אחד משתבחים דובריו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו - "האמריקאים הכירו בזכותה של ישראל להגן על עצמה".

כל-כך ברור, כל-כך פשוט. הכול תלוי בנו בעצם, הרי אפילו נשיא ארה"ב, ברק אובמה, הצהיר בפומבי כי לישראל יש זכות להגן על עצמה מפני מדינה השואפת להשמידה (וכי מה ציפינו שיגיד).

וכעת, משהסכמנו כי ישראל היא מדינה ריבונית שיכולה לקבל החלטות בעצמה, ננסה לבדוק באיזה מצב נמצא נתניהו בבואו לקבל את ההחלטה הקרדינליות ביותר שקיבל ראש ממשלה בישראל זה שנות דור.

משוכת תקציב המדינה

השנה הקרובה תהיה ככל הנראה שנת בחירות בישראל. קשה לחמוק מהמסקנה הזו. שתי משוכות ממתינות לראש הממשלה בחודשים הבאים, ושתיהן עלולות להביא את הקץ על ממשלתו. ראשית, עליו לגבש נוסחה לפתרון סוגיית בני הישיבות באופן שיהיה מקובל גם על השר אביגדור ליברמן וגם על סגן-השר יעקב ליצמן. זה נראה כרגע בלתי אפשרי.

ליברמן הוכיח בהתבטאויותיו בשבועות האחרונים, כי בעניין בחורי הישיבות הוא לא מוכן לזוז סנטימטר. החרדים הוכיחו זאת ב-64 השנים האחרונות.

המשוכה השנייה היא - תקציב המדינה. ממשלות בישראל נוהגות לאשר את התקציב בקיץ, להגיש אותו לכנסת בסתיו, ולהעביר אתו בקריאה סופית בחורף. הקיץ אשר ממתין השנה לנתניהו יהיה חם ולא מגניב. פוליטיקאים שמריחים בחירות נוהגים לעשות הרבה דברים, הם לא מתפשרים - ובלי פשרות וויתורים לא ניתן להעביר את התקציב.

קואליציית החלומות של נתניהו שהביאה אותו עד הלום, מקרטעת. הדלק הולך להיגמר. אל תתרשמו מהשקט ששב לשרור לאחרונה במערכת הפוליטית, הוא זמני. בקרוב ייצאו הפוליטיקאים לפגרת האביב, וחודש וחצי אחר-כך הם ישובו אל הכנסת. כנס הקיץ הקרוב עשוי להיות הכנס האחרון בכנסת הנוכחית. יש יותר מדי מעגלים לרבע.

בפרפראזה על נאום ראש הממשלה בוועידת איפא"ק: אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומגעגע כברווז - זה כנראה בחירות".

עכשיו נחזור לאיראן: ראש ממשלה, שעתיד ממשלתו לוט בערפל ומערכת בחירות לפניו, יצטרך לקבל את החלטת חייו. לא החלטה שנעים לקבל בראשית קדנציה, בטח שלא בסופה.

אמנם מתקפה ערב בחירות תאפשר לנתניהו להגשים חלום ולהיות מנחם בגין בריבוע - גם תוקף כבגין את תוכנית הגרעין, וגם עושה זאת לפני בחירות, ממש כמוהו. אבל כדאי מאוד להרהר גם באפשרות האחרת, שמא התהפוכות הפוליטיות אצלו בקואליציה רק יקשו עליו להחליט על מתקפה.

אובמה לא רוצה מתקפה

רגע, ויש גם את האמריקאים. הם כנראה עדיין רלבנטיים על אף שהצהירו כי לישראל יש זכות להגן על עצמה. בסופו של השבוע הזה ברורה לכולנו עובדה אחת בעניין איראן, שאותה לא יסתירו נאומים מלודרמטיים בוועידת איפא"ק וגם לא חיוכים (שהפעם לא היו) בחדר הסגלגל: האמריקאים לא רוצים מתקפה ישראלית. אובמה לא רוצה מתקפה ישראלית, בטח לא עכשיו. נקודה. הביטוי הנושן "לעבור את הבחירות בשלום", מקבל 2012 משמעויות חדשות.

הכותב הוא הכתב הפוליטי של ערוץ 10