אנחנו אדונים לגורלנו? הצחקתם אותי

תפקידו של ראש אופוזיציה הוא לבקר את הממשלה, זה ברור וידוע, ובהתאם לכך מתחה ציפי לבני ביקורת על דברים שאמר נתניהו בפגישותיו בימים האחרונים בוושינגטון. בתגובה להצהרתו של נתניהו כי אנחנו "אדונים לגורלנו", אמרה לבני שאסור לפעול בנושא האיראני, ובכלל, ללא תיאום עם ארה"ב.

זו עמדה הגיונית וביקורת בהחלט לגיטימית. לבני גם אינה היחידה שחושבת כך. "אדונים לגורלנו" היא יופי של סיסמה לנאומים, אבל במציאות זה לא כל כך מסתדר. לאדנות שלנו על גורלנו יש גבולות מאוד ברורים, ואם נעבור אותם, יש חשש שכבר לא נהיה אדונים לשום דבר. אנחנו חיים בעולם שבו המדינות הלא-גדולות תלויות בצורה כזאת או אחרת במעצמות. בוודאי מדינה המתאפיינת במעט מאוד שטח ואנשים, והרבה מאוד אויבים ובעיות.

הצהרת העצמאות של ביבי

אם מחר ארה"ב תפנה לנו עורף, האם נוכל להתקיים לאורך זמן? כסף, נשק, תמיכה דיפלומטית - אם כל אלה יילקחו מאיתנו, אנה אנחנו באים? כמובן, נתניהו יודע זאת ולכן לא צריך לקחת יותר מדי ברצינות את הצהרת העצמאות שלו. הוא יחשוב הרבה לפני שיעשה צעד כה גורלי כמו התקפה באיראן, ללא תיאום עם ארה"ב. מכל מקום, אנחנו, הישראלים, צריכים לקוות מאוד, מאוד-מאוד, שכך הוא ינהג, אחר הכול אלה הם חיינו שהוא משחק בהם.

השואה וחשיבותה של השוואה

לבני אמרה עוד משהו: "צריך להפסיק עם ההשוואות לשואה". ואמנם, נתניהו הירבה בארה"ב להשוות את מצבנו לשואה, תוך שהוא מדגיש שהזמנים השתנו, שכן עכשיו ישראל מסוגלת להגן על עצמה. בעניין הזה, אני חושב שלבני טועה. לא צריך להפסיק את ההשוואות לשואה. ודאי לא במצבים כאלה, כאשר ניצב מולנו איום אמיתי וחמור.

את זיכרון השואה הזאת אי אפשר (ולא צריך) להפסיק, לבני. אחרי הכול, בגללה אנחנו כאן. הטבח שעשו בנו היה הקטליזטור להקמת המדינה. יותר מזה: השואה היא ההצדקה הנחרצת לקיום המדינה. לולא הטרוף הנאצי היו היהודים ממשיכים בחייהם במדינות מושבם. אם היו זזים לאן שהוא, זה למדינות שבהן היו יכולים לשפר את רמת חייהם, או למקומות עם פחות אנטישמיות מאשר באירופה. חזון המדינה העצמאית נוצר בתאי הגזים, במחנות ההשמדה, במשרפות.

אז למה חושבת לבני שהגיע הזמן להפסיק את השוואות השואה? כי הזמנים השתנו, אנחנו יכולים להגן על עצמנו. בדיוק הדברים שאומר גם ביבי. לכאורה שניהם מסכימים שהמצב שלנו השתנה, אבל ביבי חושב שהעובדה שהיום היהודים יכולים להגן על עצמם, אין בה כדי להצדיק את אי העלאת זיכרון השואה. אני חושב ששניהם, לבני ונתניהו, מרחיקים לכת בתיאור השינוי במצב. גם אם המצב השתנה, השינוי אינו ב-180 מעלות.

משהו שלא השתנה

הנה משהו שלא השתנה: היום, כמו אז, יש מדינות, יש מנהיגים, שקוראים באופן ברור להשמדתנו. כלומר, ההיטלריזם לא עבר מן העולם, אלא שעכשיו הוא מתפלל במסגד. הטירוף הנאצי חי וקיים, אם כי היום הוא לא מדבר בשפה הגרמנית, אלא בערבית כזאת או אחרת.

כאשר כמה מדינות מבקשות להשמיד אותך, אי אפשר לדבר על כך ש"המצב השתנה". מקסימום, שהוא השתפר. עם כל כוחנו, העצום מאוד, אנחנו עדיין זקוקים לאחרים כדי לשרוד כוונות השמדה מצד מדינות רבות אוכלוסין, כסף ושנאה בוערת. וכדי לקבל את הסיוע הנחוץ, אנחנו צריכים, ציפי לבני, להמשיך "לעשות השוואות עם השואה", וכמה שיותר. ואנחנו חייבים, ביבי נתניהו, להתחשב באחרים, ולא להתלהב יותר מדי מהסיסמה הדמגוגית של "אדונים לגורלנו".

matigolan@globes.co.il