במותה ציוותה לנו את החינמים

אבל באופן פרדוקסלי, בשעות שאחרי מותה, דווקא אתרי החדשות האחרים שדיווחו על התקרית זכו לתנועת גולשים גדולה בעקבות דברי ההספד ופרץ הרגשות עליה ברשתות החברתיות, בעוד ה"טיימס" איפשר את הגישה רק למנויים משלמים.

בעקבות מותה של קולבין, התעורר דיון על מדיניות התשלום באתר ה"טיימס" באינטרנט, ומתברר שאת עיקרו יזמה קולבין עצמה, בעודה בסוריה. כמה מן הקולגות של כתבת המלחמות הוותיקה, שעמם התכתבה מאזורי הקרבות, סיפרו כי היא הייתה מתוסכלת מהעובדה שהכתבות שלה מחומס נמצאות מאחורי "חומת התשלום" באתר ולא פתוחות לכולם.

ביל נילי מרשת ITV סיפר כי קולבין "רצתה שהסיפורים מסוריה יגיעו לכמה שיותר אנשים, כי להוציא את הסיפור מכאן זאת הסיבה שבגללה נהיינו עיתונאים". קולבין ביקשה מנילי ומכל מי שמצליח לעקוף את "חומת התשלום" באתר לפרסם את הכתבות שלה באתרים פתוחים, ואף נתנה לכך את אישורה בטרם עמדה בפני "כיתת היורים".

יום לאחר מותה, פתחו באתר ה"טיימס" את כל כתבותיה של קולבין מסוריה ולכל אורך השנים, ללא תשלום, לכלל הגולשים.

נגמר לו הסוס

למרות החודשים הארוכים שעברו, פרשת ההאזנות ממשיכה לסבך את רופרט מרדוק (בעלי ה"טיימס" וה"סאן" הבריטיים), שמנסה לארגן מחדש את עסקי העיתונות שלו בלי לעורר זעזועים מיותרים.

בסוף חודש פברואר הקריב ג'יימס מרדוק, בנו של רופרט, את תפקידו כיו"ר News International, חברת ההוצאה לאור של מרדוק בבריטניה, לטובת תפקיד בכיר במחלקת הטלוויזיה של ניוז קורפ בניו יורק - וייתכן שזה לא יהיה הסוף. גורמים בתעשייה סבורים שאיל העיתונות עומד לעשות מהלך של ייאוש, שמשמעותו בעבורו היא להיות או לחדול. מרדוק, שרק לפני כמה שבועות חנך את ה"Sun on Sunday", מחליפו של ה"News of the World" המנוח, עשוי למכור את האחזקות שלו בעיתוני בריטניה על פי דרישת בעלי המניות באמריקה, שמעוניינים להיפטר מכמוסת הרעל הזו שמחריבה להם את התאגיד מעבר לים.

החשש הוא שהחקירות והמעצרים הבלתי נגמרים יקרינו גם על אחזקותיה של החברה בארה"ב, שעד עכשיו נותרו מחוץ לתמונה. אם כך, ייתכן שבעוד זמן קצר לפחות אחד מבין העיתונים הפופולריים ביותר בבריטניה יעמוד למכירה. בתקופה של מיתון והידוק חגורה באירופה מעניין מי יקפוץ על מותג כמו ה"סאן", שיותר ויותר עיתונאים בו נקראים לחקירה בפרשת ההאזנות. כל מחשבה על הפרשה הזו כעדות למצבו העגום של עולם הפרינט, כנראה תתאים כאן.

בימים האחרונים משתרבב שוב לסערה שמו של ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, בפרשה שכבר זכתה לכינוי "הורסגייט". במסגרת ידידותו עם מנהלת עסקיו לשעבר של מרדוק, רבקה ברוקס (שחשודה בפרשת ההאזנות), נהג קמרון לצאת עמה ועם בעלה לרכיבה על סוסים. אחת הסוסות שעליה רכב היא ראיסה, לשעבר סוסה בשירות משטרת לונדון, שהושאלה לעת זקנה לבני הזוג ברוקס. ראש הממשלה הודה שרכב על הסוסה הזקנה בטרם נבחר לתפקידו, אך התברר כי הדבר מנוגד לנהלים של טיפול בסוסי משטרה לשעבר, שאמורים לנוח ולא לשמש לרכיבה.

שדה בוקר

רשימת מקבלי המשכורות הגבוהות ביותר בטלוויזיה הבריטית היא שיעור מצוין לכל מי שמבקש להבין קצת יותר את התרבות כאן. מגישי חדשות? מנחי תוכניות אירוח? בראש המרוויחים הגדולים על המסך עומדים אנשי תוכניות בוקר ותוכניות בישול אלמוניים יחסית מחוץ לממלכה.

השכר הגבוה ביותר משולם לאימון הולמס האירי, מגיש תוכניות הבוקר "Sunrise" ברשת סקיי ניוז, ו"This Morning" של רשת ITV (שאותה הוא מנחה לצדה של אשתו, רות לנגפורד). משכורתו של הולמס עמדה ב-2011 על 2.8 מיליון ליש"ט (כ-4.5 מיליון דולר). את המקום השני חולקים כוכבנית הריאליטי איימי צ'יילדס והבדרן הארי היל. בנוסף להם, נמצאים ברשימה מגישי תוכנית הבישול בעלת השם מעורר התיאבון "שני אופנוענים שעירים", אשר גרפו יחד כ-4 מיליון דולר ב-2011 ממשלמי האגרה לרשת BBC.

בניגוד למצוקת השכר ברוממה, ברשות השידור הבריטית מחלקים משכורות עתק גם לשני מגישי תוכנית הרכב "Top Gear", ג'יימס מאי וריצ'רד האמונד, שלא רק נהגו במכוניות יקרות ומגניבות, אלא גם שלשלו לכיסם כ-4 מיליון דולר בשנה כל אחד. גם כוהנת הבישול והאפייה התורנית של בריטניה, הדוגמנית לשעבר לוריין פסקל, הכניסה משכורת נאה מה-BBC - כ-3.5 מיליון דולר ב-2011.

את רשימת עשרת המשתכרים סוגר שדרן הכדורגל של רשת ITV אדריאן צ'יילס. את הכסף הגדול שלו (כ-2.5 מיליון דולר) הוא לא עשה ממחלקת הספורט, אלא דווקא בהגשת תוכנית הבוקר החדשה והמושקעת של הרשת, "Daybreak", שממנה הודח לפני כמה חודשים אחרי כישלון צורב ברייטינג.