הנקראות ביותר

ששי קשת: "שפת היידיש נהנית מפריחה אדירה"

ששי קשת, שמכהן כיום כמנכ"ל וכמנהל אמנותי של תיאטרון היידישפיל, אומר ל"גלובס" שהשפה היידית פורחת, מה שמביא לתיאטרון קהל של בני נוער, לצד מבוגרים בני כל העדות

ששי קשת, שמונה לא מזמן למנכ"ל ומנהל אמנותי של התיאטרון היידישפיל, מתייחס לתפקידו החדש כעבודת נשמה נטו. קשת: "לפני שהתחייבתי לתפקיד מנכ"ל תיאטרון יידישפיל ישבתי לשיחה עם אשתי יונה (השחקנית יונה אליאן-קשת, ט.פ), כי היה ברור שהצעד הזה ישנה לנו את החיים כלכלית ואישית. שנים עשיתי לביתי ואין בי טענות, כי ככל שהוותק במקצוע גדל - הפכתי לעסוק יותר, אבל ביידישפיל זו עבודת נשמה אמיתית. אני מגיע למשרד בתשע בבוקר ועובד עד שעות הערב המאוחרות, ובאופן טבעי היכולת להתחייב עכשיו לפרויקטים חיצוניים כשחקן או כזמר מוגבלת". בתיאטרון היידי, שייסד לפני 23 שנים השחקן שמואל עצמון, ינסה קשת לשמר את הקיים, לפרוץ לתודעת קהלים חדשים ברפרטואר שכולו על טהרת היידיש, והכול בתקציב שנתי זעום הכולל תמיכה של כ-3 מיליון שקל ממנהל תרבות והשאר מתורמים פרטיים.

קשת: "יידיש, כשפה מדוברת, נהנית מפריחה אדירה. בשנה האחרונה הועלו הצגות של יידישפיל מול בדואים ודרוזים והם התמוגגו. מגיעים בני נוער להצגות לצד מבוגרים בני כל העדות, לא רק אלו שעבורם לשמוע יידיש זה להתרפק על זיכרונות מבית אבא".

כמו לחזור הביתה

לפני שש שנים, לוהק קשת לתפקיד ראשי בהפקה "החזן מווילנה" ביידישפיל, למד את הטקסט פונטית בעל-פה במיוחד לתפקיד, ומאז השתתף בכמה הפקות נוספות של התיאטרון. כיום, לדבריו, הוא נעזר במורה פרטית כדי לשכלל את שליטתו בשפה. "גדלתי בקיבוץ", הוא מוסיף, "בדור שדחה והתנער מהיידיש ומהגלותיות שהיא סימלה. עדיין, המוזיקה שלה האזנתי כנער הייתה אופרה ושירים ביידיש, וכאשר עבדתי על 'החזן מווילנה' זה היה כמו לחזור הביתה. כבר אז תהיתי מי יוכל ביום מן הימים להיכנס לנעליו הענקיות של שמואל עצמון. אני עדיין לא רואה בעצמי האיש הזה. מוניתי למנכ"ל, אבל יש דברים שאיש לא יוכל לעשות כמו שמואל ולכן אני מעדיף להתמקד בעשייה שאיש לא יוכל לעשות כמוני".

- מה בראש סדר העדיפויות שלך?

"לחנוך אולם בית ליידישפיל, וזה בר-ביצוע ותלוי בעיקר בראש עיריית תל-אביב. עם אולם בית נוכל לשפר פלאים את מערך המנויים שלנו, ולתכנן לוח פעילות לטווח ארוך בהרבה כי קשה מאד לשווק הצגות בלי לדעת מראש היכן הן יועלו, מה גם שעלויות שכירת אולמות חיצוניים נוגסות בשני שליש בממוצע מהתקציב השנתי שלנו".

בימים אלה הועלה ביידישפיל המחזה "אלוהים, אדם ושטן" מאת יעקב גורודין (שכתב בין השאר את הקלאסיקה "מירה'לה אפרת") ובבימויו של מוטי אברבוך. סיפורו של סופר סת"ם צנוע וישר דרך, הזוכה בהון עתק בהגרלת הלוטו ומגלה עד כמה טבע האדם שברירי והפכפך, כאשר בן-לילה מופקד בידיו הכוח לשלוט בגורלם של אחרים.

- עד כמה ההפקה הזו מייצגת את הקו האמנותי שאתה מעוניין לקדם?

"למען ההגינות את המחזה בחר שמואל עצמון, אבל הוא בהחלט דוגמה מייצגת בעיניי להצגות שארצה להעלות ביידישפיל בעונה הקרובה, שמעבר לשפה והאווירה הנוסטלגית יכללו תכנים חברתיים עכשוויים.

"'אלוהים, אדם ושטן' הוא בעיניי מחזה נבואי לכל דבר. הוא מדבר על זכייה בלוטו, אבל באותה מידה הגיבור יכול היה להיות משתתף תוכנית ריאליטי שהפך בן-לילה לסלבריטאי נערץ והסתחרר. זו בדיוק חציית גבולות הזמן והמנטאליות שתביא אלינו, לדעתי לפחות, קהלים חדשים שיבטיחו את המשך פעילות התיאטרון".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות