פניה הכעורים של חברת החשמל

ההנפקה האחרונה בארה"ב הוכיחה: מונופול החשמל נתפש כמסוכן להשקעה

אם מי מאיתנו היה זקוק להוכחה נוספת למצבה הפיננסי הרעוע של חברת החשמל, הנה באה לה הנפקת החוב האחרונה של החברה בארה"ב, שהוכיחה כי מונופול החשמל של ישראל נתפש כמסוכן להשקעה. יש אף מי שיאמרו שמדובר ב"אג"ח זבל" לכל דבר ועניין.

חברת החשמל גייסה חצי מיליארד דולר בהנפקת אגרות חוב לגופים מוסדיים בארה"ב. הגיוס התבצע בריבית נשך של 6.7% לתקופה של חמש שנים - כ-4% מעל פרמיית הסיכון של מדינת ישראל לפרק זמן מקביל.

אג"ח של ממשלת ארה"ב לטווח של חמש שנים נסחרת בתשואה לפדיון של 0.8%. חברת החשמל המקומית שילמה 5.9% מרווח עודף על החוב הממשלתי של ארה"ב, וזאת כשבועיים בלבד לאחר שישראל גייסה חוב ל-10 שנים במרווח של 2.05% בלבד אל מול האג"ח האמריקני המקביל.

מאז אמנם עלה מחיר האג"ח המדוברות בכ-3.5%, אולם אין בכך כדי לטשטש את העובדה כי החברה נאלצה מכורח מצבה הפיננסי לממן "הנחת מחיר" על מנת לגייס ממשקיעים זרים את הכסף הדרוש לה.

אם לא די בחוסר האטרקטיביות של האג"ח של חברת החשמל בשווקים זרים, הרי גם בבית התמונה המימונית קשה. החברה צפויה לגייס בקרוב 1.5 מיליארד שקל בערבות מדינת ישראל, בשל החשש בשווקים ממצבה הפיננסי המידרדר וחוסר רצונם של המוסדיים לממן את פעילותה במחירי הון סבירים.

המוסדיים המקומיים עדיין כואבים את הפצעים של ההשקעה הכושלת בחברת היצוא החקלאי אגרסקו והתנהלות המדינה בנושא. הם אינם חפצים להיות מושקעים השקעת יתר "במגה אגרסקו", ולפיכך דורשים ערבויות ממשלה כתנאי סף.

היפה והאכזרי בשוקי ההון משמשים מראה מדויקת של פניה הפיננסיים הכעורים של חברת החשמל. חובה הכולל של חברת החשמל ממשיך לתפוח ומסתכם בכ-66 מיליארד שקל, שמתוכם כ-32 מיליארד שקל באג"ח והשאר התחייבויות לבנקים והתחייבויות נוספות. זהו היקף חוב אדיר ששווה לכ-7.7% מתוצר מדינת ישראל, ול-10% מן החוב הממשלתי הכולל. החוב של חברת החשמל עומד על פי שלושה מהכנסותיה השנתיות, שמסתכמות ב-22-20 מיליארד שקל בשנה.

חברת החשמל הרוויחה במצטבר מאז תחילת שנת 2009 ועד תום הרבעון השלישי של שנת 2011 כ-2.5 מיליארד שקל בלבד, שמהווים כ-4% מהכנסותיה המצטברות בפרק זמן זה, וזאת על אף הגידול הדרמטי בתעריפים שהיא גובה מלקוחותיה. שיעור הרווחיות הנמוך של החברה והעובדה כי רף ההכנסות שלה נתון, שכן תעריפי החשמל לשלוש השנים הקרובות נקבעו, מגבירים את הרגישות והפגיעות של החברה להרעה בתנאי המימון שלה.

אנו מצויים בתקופה של ריביות שפל במשק המקומי והעולמי, והדבר מסייע לחברה לשמר "מחיר הון נסבל". אולם אם הריביות יחזרו לרמה ממוצעת, הוצאות המימון של החברה עלולות לחטוף מכת מחץ.

אי לכך, על "הטרויקה" המקומית, הכוללת את מדינת ישראל, הנהלת חברת החשמל ועובדיה, להפנות את מירב תשומת הלב לגיבוש תוכנית רב שנתית שתביא להפחתת עלויות וקיצוצי עובדים כואבים.

"הטרויקה" עומדת בפני צומת דרכים היסטורי: או שתפעל מיידית לשיפור מיצובה הפיננסי של חברת החשמל, דבר שיוביל לירידה מהותית בעלות החוב הפיננסי; או שתמשיך לטמון את ראשה בחול, ותיכנס למסלול ידוע מראש של הפחתת דירוגי חוב וסיוע ממשלתי מוגדל בעתיד. בנתיב ההתנהלות הנוכחי, נראה כי גיוסי חוב בערבות המדינה יהפכו לעניין של קבע, וזה צריך להדאיג את כולנו.

*** הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון