הלמ"ס שינתה שיטת חישוב: שיעור האבטלה עומד על 6.5%

פסגות: שיטת החישוב של הלמ"ס השתנתה לחלוטין ולכן אין מדובר בקפיצה בשיעור האבטלה ■ רמת אבטלה גבוהה יותר בקרב אזרחי המדינה, צפויה להוות משקולת כנגד העלאת שיעור הריבית במשק

בחודש פברואר 2012 היה מספר המשתתפים בכוח העבודה 3.506 מיליון נפש. מהם 3.279 מיליון מועסקים וכ-227 אלף בלתי מועסקים. בקרב המועסקים, 1.780 מיליון היו גברים (1.765 מיליון בינואר) ו-1.498 מיליון היו נשים (1.524 מיליון בינואר). על כך נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מנתוני 'סקר כוח אדם' השוטף.

אחוז בני 15 ומעלה המשתתפים בכוח העבודה בחודש פברואר היה 62.2% (62.6% בינואר 2012). אחוז זה בקרב הגברים הגיע ל-68.7% (68.6% בינואר 2012), ובקרב הנשים ל-56.0% (56.8% בינואר 2012).

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה, הגיע בפברואר 2012 ל-6.5% (לעומת 6.6% בינואר 2012). אחוז הגברים הבלתי מועסקים ירד ל-5.8% (לעומת 6.4% בינואר 2012), ואילו אחוז הנשים הבלתי מועסקות עלה ל-7.3% (לעומת 6.9% בינואר 2012).

בקרב בני 25-64 אחוז המשתתפים בכוח העבודה ירד ל-77.1% בפברואר 2012 (לעומת 77.8% בינואר 2012). אחוז ההשתתפות בקרב הגברים הגיע ל-83.9% (לעומת 84.0% בינואר 2012), ובקרב הנשים ירד אחוז זה ל-70.5% (לעומת 71.8% בינואר 2012).

עוד נמסר מהלמ"ס כי אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 25-64 נשאר ללא שינוי בפברואר 2012 בהשוואה לינואר 2012 והגיע ל-5.7%. בקרב הגברים ירד אחוז הבלתי מועסקים ל-4.9% (לעומת 5.6% בינואר 2012) ואילו בקרב הנשים עלה אחוז הבלתי מועסקות ל-6.5% (לעומת 5.8% בינואר 2012).

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות, מציין בתגובה לנתונים כי שיטת החישוב של הלמ"ס השתנתה לחלוטין ולכן אין מדובר בקפיצה מרמה של 5.4% (הנתון האחרון שפורסם) ל-6.5%. על פי הלמ"ס, אם ננכה את ההשפעה של החלפת הסדרה, אזי מגמת הירידה בשיעור האבטלה נמשכת (אותנו זה מפתיע, ואנו ממליצים להמתין לנתונים נוספים לפני שנסיק כי זו אכן המגמה), אך שיעור האבטלה האמיתי במשק הינו גבוה מזה שהוערך אך לפני מספר חודשים, והוא אף גבוה עוד יותר בקרב האזרחים במדינה (שכן שיעור האבטלה בקרב אנשי הצבא הינו 0%).

על רקע עדכון הסדרה, בפסגות מעדכנים את תחזית האבטלה שלנו לשנה הנוכחית ומעמידים אותה על 7.5% בסוף השנה. בנוסף, רמת אבטלה גבוהה יותר בקרב אזרחי המדינה, צפויה להוות משקולת כנגד העלאת שיעור הריבית במשק, באם קצב האינפלציה במשק עודנו בשליטה.