דוחות הדקה ה-90: החברות שדיווחו ברגע האחרון - למה?

אמפל, אידיבי, קמן וסאני הן רק חלק מהחברות שדיווחו רגע לפני תום עונת הדוחות ■ הפסדים של מיליארדים והערת "עסק חי" הם רק חלק מהסיבות

על רקע המו"מ להסדר חוב: "עסק חי" לאמפל

על רקע המו"מ שמנהלת אמפל עם מחזיקי האג"ח להסדר החוב, צורפה לדוחותיה השנתיים הערת "עסק חי", המתייחסת לאפשרות שהחברה לא תצליח להגיע להסכמות עם מחזיקי האג"ח, בהיקף כולל של כ-870 מיליון שקל.

הערה זו מסכמת שנה עגומה למדי עבור חברת ההשקעות שבשליטת יוסי מימן, שנקלעה לתסבוכת בעקבות שורת הפיצוצים החוזרים ונשנים בצנרת הגז המצרית. במהלך 2011 לא סופק גז ב-225 ימים, ובשלושת החודשים הראשונים של 2012 לא סופק גז במשך 66 ימים. מאז הפיגוע ב-5.3.2012 בצנרת הגז המצרית, לא מספקת EMG גז ללקוחותיה הישראלים.

מלבד העובדה שהפיצוצים לא מאפשרים למשוך דיבידנד מ-EMG , שאותו צריכה אמפל על מנת להחזיר את חובותיה למחזיקי האג"ח, הם גררו גם להפחתה בשוויה של ספקית הגז, מ-360 מיליון דולר בתחילת 2011 לשווי של 260.4 מיליון דולר בסוף השנה החולפת.

בחברת גדות מיכלות, ההחזקה המשמעותית השנייה של אמפל, לא נרשם שיפור משמעותי ב-2011 - ההכנסות אמנם עלו ב-8.7% ל-540 מיליון דולר, אך ה-EBITDA (רווח בניטרול פחת, הפחתות הוצאות ריבית ומסים) גדל ב-4 מיליון דולר בלבד, לכ-30 מיליון דולר.

השנה השחורה של אי.די.בי: הפסד של 3.23 מיליארד ש'

ההפסד נבע בעיקר מההשקעה בקרדיט סוויס, פרויקט הפלאזה בלאס וגאס ומירידת ערך ומוניטין בשופרסל.

2011 הייתה השנה הקשה ביותר מאז 2003, שבה רכשנו את השליטה בחברה", אמר בסוף השבוע נוחי דנקנר, יו"ר קבוצת אי.די.בי, עם פרסום הדוחות השנתיים של חברת ההחזקות שבשליטתו. את השנה החולפת סיימה הקבוצה עם הפסד בלתי נתפס של 3.23 מיליארד שקל, שנבע בעיקר מהפחתות חשבונאיות של ההשקעה בבנק קרדיט סוויס, מחיקות שבוצעו בחברות הקבוצה בגין פרויקט הפלאזה בלאס-וגאס, וירידת ערך ומוניטין בחברת הקמעונאות שופרסל.

ביחס לעתיד, דנקנר נשמע יותר אופטימי: "בתקופה האחרונה ניכרת התאוששות מרשימה של הכלכלה האמריקנית, ואף התייצבות מסוימת של הכלכלה האירופית, ואלה תורמות למפנה חיובי בכלכלה העולמית ובשווקים הפיננסיים בעולם. מבחינתנו הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בעלייה משמעותית של מניות קרדיט סוויס, אשר צפויה ליצור לכור רווח כולל של כ-580 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2012".

אם רוב הפסדי החברות-הבנות של אי.די.בי כבר היו ידועים למשקיעים, הרי הפסדיה של החברה-הבת אי.די.בי תיירות, הכוללת את חברת התעופה ישראייר, נחשפו רק כעת. אי.די.בי מפרסמת את תוצאות זרוע התיירות שלה רק בדוח השנתי, כך שרק כעת יכלו המשקיעים ללמוד על תוצאותיה של ישראייר ב-2011, שהייתה שנה קשה לחברות התעופה בעולם.

נזכיר כי אי.די.בי רכשה את פעילות התיירות שלה באוקטובר 2009 מידי חברת גנדן הפרטית, שבשליטת נוחי דנקנר ואבי פישר, בעסקת בעלי עניין. על מנת לשכנע את הגופים המוסדיים לתמוך בעסקה, הכינה פירמת רואי החשבון של יצחק סוארי הערכת שווי לאי.די.בי תיירות, אשר העריכה את שוויה בכ-55 מיליון דולר, ופעילות ישראייר תומחרה בכ-34 מיליון דולר.

אלא שהמספרים שהניחו רואי החשבון, שונים לגמרי מהישגי חברת התעופה בשנתיים האחרונות: אם העריכו, כי ישראייר תרשום ב-2010 רווח תפעולי של 2.9 מיליון דולר, הרי את אותה השנה סיימה החברה עם הפסד תפעולי של 11.3 מיליון דולר; גם ב-2011 נרשם פער גדול ביחס לרווח התפעולי, 3.9 מיליון דולר, לעומת המספרים שחזה סוארי. את השנה החולפת סיימה ישראייר עם הפסד תפעולי של 9.6 מיליון דולר.

גירעון כבד בהון

בשורה התחתונה הפסידה ישראייר אשתקד 49 מיליון שקל, ואי.די.בי נאלצה לבצע הפרשה לירידת ערכה של החברה בגובה של 35 מיליון שקל. זאת בהמשך להפסד של 61 מיליון שקל ב-2010, ולהפרשה של 14 מיליון שקל שביצעה אי.די.בי באותה השנה. אם כוללים את ההפרשות ואת תוצאות יתר הפעילויות שתחת אי.די.בי תיירות, עולה כי זו הסבה אשתקד לחברה-האם הפסד של 119 מיליון שקל, בהמשך להפסד של 107 מיליון שקל ב-2010.

לפחות בנתון אחד יכולים להתנחם משקיעי אי.די.בי - שיעור התפוסה בטיסותיה של ישראייר; נתון זה עמד בשנה החולפת על 85%, הנחשב לגבוה בקרב חברות תעופה. לשם ההשוואה שיעור התפוסה של אל על ב-2011 עמד על כ-81%. אלא שגם כאן התחזית של סוארי הייתה אופטימית למדי, והניחה כי שיעור התפוסה במטוסי ישראייר ב-2011 יעמוד על 91%.

על מרבית ההפסד של אי.די.בי ב-2011 אחראית ההשקעה בקרדיט סוויס, אשר הניבה לה הפסד של 1.81 מיליארד שקל. נכון להיום מחזיקה אי.די.בי, באמצעות החברה-הנכדה כור, 2.48% ממניות הבנק השוויצרי, בשווי כולל של כ-3.2 מיליארד שקל.

כור הפסידה אשתקד 3.05 מיליארד שקל, ואילו דסק"ש, שבאמצעותה מחזיקה אי.די.בי בכור, סיימה את 2011 עם הפסד של 2.7 מיליארד שקל; זאת גם על רקע ירידת ערך המוניטין המיוחס לשופרסל, ההפרשות שבוצעו לקרקע בלאס וגאס, הפסדי העיתון מעריב (שהסתכמו ב-2011 ב-96 מיליון שקל), והוצאות מימון גבוהות.

בעקבות ההפסד אשתקד היה לאי.די.בי אחזקות בסוף 2011 גירעון בהון בהיקף של 1.1 מיליארד שקל, בהשוואה להון עצמי חיובי של 811 מיליון שקל בתחילת השנה. היקף החוב סולו של אי.די.בי אחזקות, החברה-האם בקבוצה, הסתכם בכ-2.3 מיליארד שקל.

במהלך 2012 צריכה אי.די.בי לפרוע תשלומי קרן וריבית למחזיקי האג"ח והבנקים בהיקף של 414 מיליון שקל. נכון להיום בקופת החברה כ-559 מיליון שקל, לאחר שהיא ביצעה גיוס הון בהיקף של 312 מיליון שקל בחודש פברואר. בשנת 2013 נדרשת אי.די.בי אחזקות לפרוע תשלומי קרן וריבית בהיקף של 466 מיליון שקל, ולצורך כך היא תצטרך מקורות כספיים נוספים בהיקף של 375 מיליון שקל.

קמן הפסידה 350 מ' ש' בשנתיים, ומקדמת הסדר

חברת ההשקעות קמן של רוני אלרואי פרסמה בסוף בשבוע דוח נוסף של הפסדי ענק. החברה הכושלת, שמנהלת רגינה אונגר ושנסחרת בשווי שוק של פחות מ-6 מיליון שקל, סיימה את 2011 בהפסד של 167 מיליון שקל. ב-2010 רשמה החברה הפסד של 186 מיליון שקל, ובסך הכול הפסידה יותר מ-350 מיליון שקל בשנתיים. נכון לסוף 2011 לקמן היה גירעון של 130 מיליון שקל בהון העצמי ורואי החשבון שלה מציינים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה כ"עסק חי".

בין הסיבות למצבה הקטסטרופלי של קמן, שביצעה בעבר רכישות אגרסיביות של חברות תעשייה ומסחר, מונים רוה"ח את הגירעון בהון העצמי והחוזר, את תוצאות הפעילות העסקית, את התזרים השלילי שנובע מפעילות שוטפת, ואת אי עמידתה באמות מידה פיננסיות כלפי גורמים מממנים.

אך הפסדיה של קמן אשתקד נבעו בעיקר מהפחתות מוניטין ושווי הוגן של נכסים שונים, בסך של 90 מיליון שקל, והפחתות והפרשות אחרות שאינן בעלות אופי תזרימי בסך של כ-24 מיליון שקל. הרבעון הרביעי היה הקשה ביותר לחברה ב-2011 והסתיים בהפסד של 91 מיליון שקל.

החברה דיווחה כי הגיעה להבנות עקרוניות וראשוניות עם הבנקים, בגיבוש מתווה הסדר חוב בחברה.

"עסקים כרגיל" בדלק נדל"ן: הפסד של 1.2 מיליארד ש' ב-2011

ההפסד, שנזקף בעיקר לעסקי החניונים בבריטניה, הגדיל את ההפסד שצברה החברה בארבע השנים האחרונות ל-4.4 מיליארד שקל.

ערב הסדר החוב שמתוכנן בדלק נדל"ן, שבשליטת יצחק תשובה, ממשיכה חברת הנדל"ן להעמיק את הפסדיה. דלק נדל"ן סיימה את 2011 בהפסד ענק של 1.2 מיליארד שקל, שהגדיל את ההפסד שצברה החברה ב-4 השנים האחרונות ל-4.4 מיליארד שקל. רוב ההפסד אשתקד נבע מירידת ערך נדל"ן בהיקף של 1.7 מיליארד שקל, שמתוכם 770 מיליון שקל מיוחסים לפורטפוליו החניונים של החברה בבריטניה.

ההפסדים העמיקו את הגירעון בהון העצמי מ-1.2מיליארד שקל בסוף 2010, ל-2.4 מיליארד שקל. גם הפעם, כמו ברבעון השלישי של 2011, צורפה הערת "עסק חי" לדוחות הכספיים מחשש לחדלות פירעון. לחברה גירעון בהון החוזר של 4.5 מיליארד שקל, והיקף ההתחייבויות במאוחד מגיע ל-14 מיליארד שקל (2.1 מיליארד שקל מהם למחזיקי האג"ח). התחייבויות הענק יוצרות הוצאות מימון של 1.5 מיליארד שקל בשנה.

עיקר ההפסד נובע כאמור מהפחתה של חברת לינצ'פילד, שמחזיקה ב-59% מפורטפוליו של 127 חניונים בבריטניה שמושכרים לחברת National Car Parks (NCP). פורטפוליו החניונים הוא נכס מהותי עבור דלק נדל"ן ומהווה גם נדבך חשוב בהסדר החוב המתגבש. רשת החניונים כוללת 44 אלף מקומות חניה וייצרה הכנסות של 265 מיליון שקל בשנה החולפת.

שווי החניונים מוערך כעת בשווי של 748 מיליון ליש"ט, לעומת שווי של 965 מיליון ליש"ט בסוף 2010. החברה שלה מושכרים החניונים, NCP, חתמה על הסדר חוב עם חלק מנושיה, וכעת היא מנסה להפחית את דמי השכירות מול דלק נדל"ן ב-6.5 מיליון ליש"ט בשנה.

יפנאוטו: הפסד של 150 מיליון שקל בשלוש שנים

יבואנית סובארו, שבשליטת גד זאבי, מכרה 3,211 מכוניות ב-2011 (קיטון של 31.4%), ונתח השוק שלה צנח ל-1.4% בלבד.

חברת יפנאוטו החזקות, יבואנית סובארו בישראל, סיימה את שנת 2011 בהפסד של 71 מיליון שקל, והשלימה הפסד תלת-שנתי של כ-150 מיליון שקל. מדוחות החברה שבשליטת גד זאבי עולה, כי סך הכנסותיה ירדו ב-28% ל-490 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה מקיטון במכירות כלי רכב שצנחו ב-31% ל-401 מיליון שקל.

בשנת 2011 חלה האטה בכמות מכוניות סובארו שנמכרו, ובנתח השוק של המותג. בסך-הכול נמכרו אשתקד 3,211 מכוניות (קיטון של 31.4%), ונתח השוק של סובארו בשוק הרכב המקומי צנח ל-1.4% לעומת 2.2% בסוף 2010.

יפנאוטו מציינת כי הירידה במספר כלי הרכב שנמכרו, חלה בשל צמצום מדיניות ההנחות ללקוחות מוסדיים; זאת בין השאר כתוצאה מאסון הטבע שהתרחש ביפן במהלך מארס 2011, אשר הביא לשיבוש באספקת כלי הרכב, וכן בשל עלייה חדה של שער היין היפני. גם בהכנסות מחלקי חילוף ושירותי מוסך חלה שחיקה של 9.3%.

הרווח הגולמי של יפנאוטו צנח ל-19 מיליון שקל (3.9% מההכנסות), לעומת 51.3 מיליון שקל (7.5% מההכנסות ב-2010).

במהלך 2011 המיר זאבי הלוואות בעלים נחותות בסכום של כ-130 מיליון שקל להון, וכתוצאה מכך יש ליפנאוטו החזקות הון עצמי חיובי של 44 מיליון שקל. עם זאת, רואי החשבון של החברה מפנים את תשומת הלב לכך שלחברה אין מקורות עצמיים לתשלום קרן האג"ח, שאמורה הייתה לבצע בפברואר 2012. מדובר בתשלום של כ-30 מיליון שקל (מתוך ארבעה תשלומים שנתיים שנותרו לחברה).

יפנאוטו הודיעה למחזיק האג"ח, כי לא תוכל לפרוע במועד את תשלום הקרן, וזה נדחה בינתיים מפברואר לחודש אפריל. זאבי נתן לחברה התחייבות בלתי חוזרת להעמיד לה את המימון אשר יידרש לה לצורך התשלום האמור, ואף שיעבד נכס מקרקעין לטובתה, אך כספי האג"ח טרם שולמו. מאחר שאין ודאות לגבי תשלום החוב, קיים ספק משמעותי בדבר המשך פעילותה של יפנאוטו כ"עסק חי".

הרכישה הכושלת של רשת אופיס דיפו מכה במשביר לצרכן

המשביר גילתה כי "נפלו טעויות" בדיווחי הרשת, שסיימה את 2011 בהפסד של כ-37 מיליון שקל.

קבוצת המשביר לצרכן של רמי שביט סיימה את שנת 2011 בהפסד צורב של 30 מיליון שקל, לעומת רווח של 16.5 מיליון שקל ב-2010. זאת חרף עלייה של כ-30% ממחזור ההכנסות לכ-3 מיליארד שקל. ההון העצמי של המשביר הצטמק ל-81.5 מיליון שקל בלבד, והוא מניף מאזן של כ-1.4 מיליארד שקל.

מקור מרכזי להפסד השנתי, שמחציתו נרשמה ברבעון הרביעי, הוא רשת הציוד המשרדי אופיס דיפו שאותה רכשה המשביר מהרשת העולמית בדצמבר 2010 תמורת 179 מיליון שקל. המשביר מדווחת כי במהלך עריכת הדוחות לשנת 2011 היא גילתה כי בשנת 2010 נפלו טעויות בדיווחים הכספיים של אופיס דיפו. תוצאות פעילותה של אופיס דיפו לשנת 2011 הסתכמו ההפסד של כ-37 מיליון שקל, גירעון בהון החוזר בסך של 34.6 מיליון שקל ויתרת הון עצמי של כ-18 מיליון שקל בלבד.

בעקבות גילויים אלה הציגה אופיס דיפו מחדש את תוצאותיה הכספיות לשנת 2010 והקטינה את הונה העצמי לשנה זו בכ-3.7 מיליון שקל. אופיס דיפו אינה עומדת באמות המידה הפיננסיות שלהן התחייבה מול תאגידים בנקאיים, והיא מנהלת מו"מ מולם לצורך קביעת אשראי והתניות פיננסיות חדשות. המשביר לצרכן התחייבה להזרים לאופיס דיפו כ-20 מיליון שקל כחלק מהמהלך מול המערכת הבנקאית המלווה את הרשת.

עם גילוי הממצאים העגומים והכשלים הניהוליים באופיס דיפו, פוטר מנכ"ל הרשת ניסים ממו, ובמקומו מונה מייסד הרשת בישראל ומי שניהל אותה עד 2008, צחי פישביין. כמו כן הוחלף סמנכ"ל הכספים וצפויים שינויים פרסונליים נוספים, הן בדרג ההנהלה הבכירה והן בדרג הזוטר.

להחזיר את המבנה של פישביין

המשביר יחד עם המנכ"ל החדש מתכוונת לבצע שינוי ארגוני ולהחזיר את הרשת למבנה שהיה נהוג בעת כהונתו הקודמת של פישביין. כך, ניתנו בחודש שעבר הודעות על סיום העסקה לסמנכ"ל חטיבת הלקוחות וסמנכ"ל חטיבת המוצר. לפישביין, המנכ"ל החדש-ישן תינתן אופציה לרכוש יחד עם משקיעים נוספים עד 50% ממניות אופיס דיפו.

הכנסות המשביר צמחו אשתקד בעקבות רכישת אופיס דיפו, והרווח הגולמי שמר על שיעור של 31%. עם זאת, הרווח התפעולי המאוחד צנח ב-2011 בכ-75% ל-11 מיליון שקל כתוצאה מרכישת אופיס דיפו. בשנה החולפת ביצעה המשביר הפרשה חד פעמית של 11 מיליון שקל בעקבות פסק בורר שניתן בתביעת רשת האופנה ג'אמפ.

קרדן מסתבכת במזרח אירופה: 1.3 מיליארד שקל נמחקו ב-3 שנים

חברת ההשקעות הפסידה אשתקד 148 מיליון אירו, בעיקר עקב הפחתת שווי נכסים במזרח אירופה.

בעוד מנהליה הבכירים של קבוצת קרדן מסכמים את 2011 כשנת שיא בגובה השכר ששולם להם, עבור קרדן עצמה הייתה זו שנה עגומה למדי.

קרדן, שבשליטת יוסף גרינפלד ואבנר שנור, סיכמה את 2011 בהפסד עצום של 148 מיליון אירו (725 מיליון שקל); ובדומה למגמה שהציגה ברבעונים קודמים, היא ממשיכה לסבול מהמשבר בגוש האירו, שהוביל לשערוכים שליליים ולירידות ערך משמעותיות בנכסיה שם. בכך מצטברים הפסדי קרדן ל-267 מיליון אירו (1.3 מיליארד שקל) בשלוש השנים האחרונות.

פעילות קבוצת קרדן אנ.וי מתרכזת בשלושה תחומים עיקריים - נדל"ן (GTC), תשתיות מים (תהל) ושירותים פיננסיים (KFS), והיא מנהלת את עיקר פעילותה בשווקים המתעוררים במזרח אירופה ובסין.

בסיכום שנתי רשמה הקבוצה הפסדים של 235 מיליון אירו משערוכים, ירידת ערך קרקעות ומלאי דירות למגורים, מרביתם ברומניה ובבולגריה; בסך הכול הציגה ג'י.טי.סי פולין, המרכזת עבורה פעילות זו, הפסד של 346 מיליון אירו.

פעילות נוספת שבלטה לשלילה אשתקד, היא הפיננסית, שרשמה הפסד של 53 מיליון אירו; גם כאן סבלה קרדן מירידת ערך ברומניה ובבולגריה, וכן מהפרשות לחובות מסופקים, הוצאות מימון והנהלה.

הפסד של 24 מיליון אירו נרשם תחת סעיף פעילויות אחרות, הכולל ייזום נדל"ן ויתר פעילויות קרדן ישראל, יחד עם עלויות מס ומימון של חברות ההחזקה והוצאות הנהלה וכלליות. הפסד של 14 מיליון אירו נרשם מפעילות התשתיות.

כל אלה קוזזו באופן חלקי בלבד עם פעילות הנדל"ן בסין, שהניבה רווח של 24 מיליון אירו, אחרי מימוש 50% ממרכז קניות ומכירת קרקע. ההפסדים הכבדים שחקו את הונה העצמי של קרדן ב-39% ל-203 מיליון אירו.

אלאן איצקוביץ, יו"ר קרדן, מסר: "המשבר בגוש האירו השפיע באופן מהותי על תוצאות קרדן אנ.וי, בעיקר במחצית השנייה של 2011. מתחילת 2011 נקטנו מספר צעדים על מנת להתאים את קצב הפיתוח לנסיבות השוק, להגדיל את נזילות החברה ולהקטין את סך ההתחייבויות".

סאני: הפסד של 445 מ' ש' מחק 50% מההון העצמי

מעריכה סיכון באשר ליכולתה להעמיד למחזיקי האג"ח את הביטחונות הנדרשים.

חברת ההחזקות סאני, שבאמצעותה שולט אילן בן דב בסקיילקס ופרטנר, סיימה את שנת 2011 בהפסד עצום של 445 מיליון שקל, אשר הקטין את ההון העצמי של החברה ביותר מ-50% ל-317 מיליון שקל בלבד.

עיקר ההפסד נזקף לרבעון הרביעי שבו הפסידה סאני 393 מיליון שקל. ההפסד הרבעוני נזקף בעיקרו להפחתה בגין ירידת ערך מוניטין שביצעה החברה-הבת סקיילקס בפרטנר; וכן לירידה ברווחיות פעילות הסלולר של הקבוצה, לרבות ירידת ערך שרשמה פרטנר בספריה בגין 012 סמייל.

הערכת השווי לפרטנר, שבוצעה על-ידי פרופ' אמיר ברנע ושלי תשובה, מניחה שחיקה בהכנסותיה של חברת הסלולר בהמשך; זאת כתוצאה מאובדן נתח שוק, ירידה חדה בהכנסות ממכירת ציוד, ושחיקת שיעורי הרווחיות בשל ירידת המחירים בענף. סקיילקס מחזיקה ב-44.5% ממניות פרטנר.

גירעון של 47 מיליון שקל בהון החוזר

רואי החשבון של סאני מפנים את תשומת הלב לגירעון של 47 מיליון שקל שצברה החברה בהון החוזר, ולכך שסאני נערכת לפירעון התחייבויותיה לשנים 2012-2013. סאני מעריכה, כי תוכל לשרת את החוב ולשלם את הסכומים הנדרשים בדרך של נטילת מימון בנקאי וחוץ בנקאי, מחזור חוב ומימוש מניות פרטנר ו/או סקיילקס (בהסכמה עם בעלי השעבוד).

עוד מציינים רוה"ח, כי לאור הירידה התלולה במחיר מניית סקיילקס בשוק ההון בחודשים האחרונים, קיים סיכון של ירידת ערך השוק של מניות החברה-הבת, בצורה שעלולה לפגוע ביכולתה של סאני להעמיד למחזיקי האג"ח את הביטחונות הנדרשים.

עם זאת, סאני מעריכה כי לאור עודף השווי של מניות סקיילקס ופרטנר על יתרת התחייבויותיה, היא תוכל לגייס את הסכומים הדרושים לה בכדי לעמוד בפירעון התחייבויותיה האמורות לעיל.

תרומת החברות
 תרומת החברות