ניהול דינאמי בעולם מוצרים פאסיבי

מרבית הניהול הפאסיבי מתרכז כיום במגרש אחד: שוק המניות. מחקרים רבים הציגו, כי לאור עלויות הניהול והמסחר, קשה להכות לאורך זמן מדד של מניות גדולות דוגמת ת"א 25, אשר כולל כמות נמוכה ומרוכזת של חברות. הדבר נכון גם לגבי מספר מדדי מניות מרכזיים בעולם, דוגמת הדקס הגרמני (30 חברות במדד), הקאק בצרפת (40 מניות) ו-IBEX35 בספרד.

לכן, למשקיעים מקומיים יש בהחלט מקום להחזיק בתיק מוצר השקעה פאסיבי על מדד ת"א 25 כעוגן ברכיב המנייתי בישראל. לאורך זמן, מוצר זה יעניק למשקיע תמורה יעילה בהיבט התשואה אל מול עלויות ההשקעה. עם זאת, המשקיע מצדו חייב להתמיד בהשקעה. זאת הדרך היחידה שבה יבטיח, שהוא אכן יצליח ליהנות מתשואת המדד.

בחו"ל נדרשת דינאמיות

אם כן, היכן נשלב ניהול דינאמי בהשקעה מנייתית? ובכן, אנו מוצאים ערך רב בניהול השקעות אקטיבי במניות של חברות בינוניות וקטנות בארץ ומניות בחו"ל. הרעיון הבסיסי של השקעה במדד הוא היצמדות לקבוצת מניות קבועה כל הזמן. זה נכון לחברות במדדים דוגמת ת"א 25 ונאסד"ק 100, ופחות למניות של חברות בסדר גודל בינוני וקטן.

מי שיעקוב אחר השינויים במדדי ת"א 75 והיתר, יגלה כמות דו-ספרתית של שינויים מדי שנה. המשמעות היא שהשקעה במדד אינה מעניקה למשקיע את מה שציפה, והנגזרת מכך היא שניהול דינאמי איכותי עשוי לנצל את השינויים הרבים במדד כדי להשיג תשואות עודפות על המדד; מנגד, שינויים אלו פוגעים לאורך זמן בתשואת המדד.

מה לגבי השקעה בחו"ל - מה ההבדל בין אחיזה בעוגן של מדד ת"א 25 בתיק לבין השקעה ב-FTSE 100 בלונדון? ההבדל פשוט מאוד. לאורך זמן סביר ששני המדדים יניבו תשואות עודפות על פני רבים מהמשקיעים שינסו להכות אותם. אולם ההבדל ביניהם הוא שההשקעה במניות בחו"ל לרוב אינה פאסיבית; היא תלויה בתמחור של שוק המטרה.

בעוד תמיד נחזיק משקל מסוים במניות בשוק המקומי, למשל אותו עוגן של מדד ת"א 25, ההשקעה במדד FTSE 100 אינה קבועה. היום ייתכן שנהיה בדעה שהשוק הבריטי אטרקטיבי, אך בעוד חודשיים אולי כבר לא. לכן, ברוב המקרים, לא נסווג את ההשקעות שנבצע בחו"ל כפאסיביות. ייתכן שנבחר להחזיק כעוגן מנייתי בחו"ל במדד S&P 500 ומדד מרכזי באירופה (לדוגמה, STOXX Europe 600), אבל לגבי כל שאר המדינות כנראה שלא.

נקודה נוספת שחשוב להדגיש בנושא המדדים בחו"ל, היא הבעייתיות במתודולוגיה שלהם. בארץ, למשל, השיעור של שווי מניית טבע ביחס לשוק ההון המקומי הוא משמעותי, אך במדדים הוא מוגבל ל-10% מהמדד. לעומת זאת, בחו"ל, בחלק גדול מהמדדים אין מגבלת משקל מירבית. למשל, סמסונג בקוריאה מהווה 21% ממדד הקוספי, ו-Statoil הנורבגית היא 25% ממדד המניות המקומי. כלומר, רציתם חשיפה לכלכלת נורבגיה - קיבלתם חשיפה לסקטור האנרגיה העולמי.

המדד לא מייצג

מעבר לנושא המשקל במדד, חלק ממדדי המניות מוטים לחברות יצוא שאינן משקפות את הכלכלה המקומית. סביר להניח שמשקיע שבחר להשקיע במדד המניות בסין או בברזיל, רצה לקבל חשיפה לכלכלה המקומית ולצרכן שמעמדו מתחזק בשנים האחרונות. השקעה במוצר פאסיבי על שוק זה, לא תעניק את המענה הרצוי, מאחר שמרבית החברות הגדולות במדד מתמקדות דווקא בצרכן הגלובלי.

לסיכום, בדומה לחיים, לא ניתן לתייג את עולם ההשקעות בשחור או לבן. בחירה בניהול השקעות פאסיבי בלבד ברכיב המנייתי בתיק ההשקעות, מצמצמת את מגוון חלופות ההשקעה העומדות בפנינו, וגורעת מאתנו הזדמנויות להשגת תשואה גבוהה יותר באותה רמת סיכון.

בהזדמנות קרובה נמשיך את הדיון, ונפתח אותו לתחום האג"ח, שבו מציאת מדד יחס היא קשה יותר מהאפיק המנייתי; ולא פחות חשוב מכך, תפקידו של הניהול הדינאמי הוא מרכזי הרבה יותר.

הכותבים הם המנכ"ל ומנהל הפיתוח העסקי בפסגות קרנות נאמנות. פסגות עשויה להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים שונים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות בית השקעות עוסקת בשיווק השקעות ולא בייעוץ