הנקראות ביותר

"ספר ילדים מצליח הוא הרבה יותר משתי מילים על 'תפוז וחרוז'"

במשך שנים נשלט שוק ספרי הפעוטות על-ידי הקלאסיקות המוכרות לכולנו, שהפכו לרבי-מכר ■ "גלובס" בדק: מה דרוש כדי להפיק רב-מכר לפעוטות בשוק המגלגל 120 מיליון שקל בשנה

שוק ספרי הפעוטות - סגמנט בתוך קטגוריית ספרי הילדים - אינו קטן כפי גילם של צרכניו. לפי הערכות, הוא מהווה כ-7% מכלל מכירות הספרים בישראל, או כחצי מיליון ספרים בשנה. במספרים אבסולוטיים, מדובר על כ-120 מיליון שקל לשנה.

לדברי רויטל ויטלזון-יעקבס ממחלקת קניינות הספרים בסטימצקי, שוק זה מהווה כמעט מחצית מכלל ספרי הילדים, הסגמנט השני בגודלו אחרי הסיפורת.

הפוטנציאל של שוק זה לא נעלם מעיני רבים, כך מתברר. לדברי מאירה ברנע, מנהלת הדרכה ב"צומת ספרים", השוק פרוץ ומוצף. "יוצאים המון ספרים. ההוצאות מופצצות בכתבי-יד. כל מי שחושב שהוא יודע לכתוב שתי מילים, על תפוז וחרוז, שולח להן", היא מציינת.

ההצפה הזו מקשה על ספרים חדשים המיועדים לפעוטות להפוך לרבי-מכר. קושי נוסף הוא הדומיננטיות של הקלאסיקות, שהמובילות בהן הן "מעשה בחמישה בלונים", "איפה גברת זרת" ו"דירה להשכיר" (ראו דירוג המכירות בעשור האחרון). אמנם יש כמה הצלחות חדשות יחסית, כמו של אמי רובינגר ("בובי בוא, בובי לך", "המפלצת הקופצת") ורינת הופר ("איילת מטיילת"), אבל עיקר הנתח נשמר לספרים עם טעם של פעם.

לדברי ויטלזון-יעקבס "הקלאסיקות מהוות כ-50%-60% משוק זה. מנגד, יש ספרים שלא עומדים במבחן הזמן מבחינת הפוליטיקלי קורקט". ברנע מוסיפה: "הקלאסיקות הוותיקות מככבות ברשימת רבי-המכר בהפרש גדול. גם ההוצאות עובדות בהתאם וממנפות את הספרים. למשל, מפרקות את 'דירה להשכיר' לשלושה חלקים; הופכות את 'איילת מטיילת' למשחקים ואת 'אליעזר והגזר', 'תירס חם' ו'מעשה בחמישה בלונים' לפאזל. ההעדפה לקלאסיקות היא גם מצד ההורים. הם אולי מוכנים לקחת לעצמם ספר של יוצר צעיר שהם לא מכירים, אבל לילדים שלהם הם רוצים קנייה בטוחה.

"יש ספר שהוא אחד היפים שיצאו ונקרא 'על הגשר הקט' (הוצאת מטר). הוא מדהים ובנוי כמו הספרים של פעם, אבל הוא הלך לאיבוד. הוא הצליח, אם כי לא ברמה שניבאתי לו. אם 'על הגשר הקט' היה יוצא לפני עשרות שנים, הוא היה כמו 'מיץ פטל' עכשיו. אבל בגלל שהוא יצא היום, הוא לא ייכנס לפנתיאון".

"ילדים נמשכים לעושר לשוני"

איך יוצרים רב-מכר בתחום ספרי הפעוטות? מה שעבד בעבר לא בהכרח עובד היום. כשאלונה פרנקל פרסמה לראשונה ב-1975 את הספר "סיר הסירים", היא לא חשבה במונחים של יצירת להיט שיימכר בארץ ובעולם, לדבריה. "זה היה עוד לפני שהמציאו יחסי ציבור למשהו ובקושי הייתה טלוויזיה", היא מספרת ל"גלובס". "אבל הספר הצמיח לו רגליים קטנות והצליח. עד היום אני מופתעת מזה. כתבתי אותו בעיקר מתוך חמלה רבה למצב של ילדים שלועגים להם בדבר שאין להם שליטה עליו, ואחד הדברים הכי מכאיבים זה שלועגים לילד. השלב הזה, של ההיגמלות מחיתולים - עד שהוא קורה, לא חושבים עליו. אחרי שזה קורה, הוא נשכח, אבל בתקופה הזו אפשר להעליב. חשבתי, שברגע שתיאור המעשה יהיה כתוב ומצויר במילים הכי יומיומיות, זה ירגיע את המתיחות הדבילית הזו והבושה, שאין לה בכלל מקום, וכנראה שצדקתי. היום יש הרבה ספרים שמחקים אותו".

ואכן קמו לספר חיקויים וגם תרגומים. עם מכירות של יותר מ-4 מיליון עותקים לאורך השנים, גם פעוטות קוריאנים, שוודים, יפנים ואיטלקים עושים באמצעותו את ההיכרות הראשונית עם הסיר. לשם הספר, על משקל "שיר השירים" מהתנ"ך, אחראי הסופר פרופ' חיים באר.

לצד להיטים ותיקים, יש גם להיטים שהתווספו בשנים האחרונות, כמו ספריהם של רובינגר והופר הישראלים וסדרת "פינוקי", של אריק היל הבריטי.

מיכל צ'סלה, שמשווקת ספרי ילדים ישראלים בחו"ל, טוענת כי כדי שספר פעוטות גם יצליח, "צריך שיהיה סיפור טוב. למשל בספר 'הלו הלו אבא' הסיפור פשוט ומעולה, כך שכל ילד יכול להתחבר אליו. צריך שבספרים תהיה הבנה לעולם של הילד, כמו 'פתאום באמצע הלילה', שמספר על ילד שבאמצע הלילה צריך לעשות פיפי. גם לאיורים יש תפקיד גדול, ואני שמה על כך דגש כשאני מציעה ספר בחו"ל".

כמו צ'סלה, גם ד"ר יעל הדס, מנהלת הוצאת שוקן, שמוציאה לאור בישראל את סדרת ספרי "פינוקי" שמכרו יותר מ-20 מיליון עותקים ברחבי העולם, מדגישה את החיבור לעולמו של הילד. "כשהוצאנו את הספר 'איפה פינוקי' הראשון בסדרה", היא נזכרת, "עובדי ההוצאה הופתעו שהוצאת שוקן, הידועה בפרסום כתבי ש"י עגנון ופרנץ קפקא, פתאום מוציאה ספר לפעוטות. אבל מו"לית ההוצאה, רחלי אידלמן, אהבה את סגנון הציור הבהיר של הספר הראשון 'איפה פינוקי' שצויר בזמנו באופן חדשני, המצליח לחדור לנפש הילד בצבעים החיים ובציור הפשוט לכאורה. בנוסף, היה לה ברור מלכתחילה שילדים יזדהו עם הסיפור, כי הכלבלב ואמו מסמלים אמא וילד. בספרי הסדרה הפעוט מזדהה עם פינוקי הכלבלב, ומרגיש שהוא משתתף אתו בחיפוש ובגילוי החפצים המוסתרים בכל סיפור".

הדס מוצאת גורם נוסף, פחות מובן מאליו, שמביא ילדים לאהוב ספרים מסוימים ולהימנע מאחרים. לדבריה, "ילדים נמשכים לחריזה יפה ולעושר לשוני, ונהנים מסיפור טוב הכתוב בשפה יפה. בהפקת הספרים ההוצאה שלנו מקפידה על עברית תקנית ועל ניקוד נכון, כי הדבר חשוב מאוד בעינינו. שפה עשירה וטובה היא גם יסוד חשוב להתפתחותו של הילד וליכולתו לבטא את מחשבותיו בבהירות".

ספר כממתק

אמי רובינגר, בנו של הצלם חתן פרס ישראל, דוד רובינגר, לא תכנן להיות סופר פעוטות. רובינגר, שלא למד מעולם ציור, עבד במשך 16 כמאייר בעיתונים. רק לפני עשור, באמצע הקריירה, הוא פנה לתחום, והפך אותו לקריירה. לפי הערכות, עד כה נמכרו מספריו, שיצאו בהוצאת "כתר", כחצי מיליון עותקים.

"כשהתחלתי את סדרת הספרים, לא חשבתי על תינוקות אלא על עצמי, איך אוכל להתבטא בציורים", הוא מספר. "תמיד אהבתי איורים של ספרי ילדים, כי הכול שם מותר. אף אחד לא מאשים אותך בקיטש. כנראה פיתחתי השקפה של איך פעוט רואה את הדברים. אני לא מנסה להפוך לילד, אלא לצייר הכי טוב שאני יכול, שיהיה נחמד ושהמסרים יהיו קטנים ולא יומרניים מדי. לספרים יש כביכול חוט שדרה, בעיקר בשביל לעזור לי להתמקד, אבל אני לא בא ללמד מה טוב ומה לא. אני רק רוצה שלילד יהיה נחמד ושמח".

השלמות המילים בספרים שלך הן נוסחה מוצלחת.

"האמת היא שזה קרה לי במקרה. בספר הראשון, 'חתול גדול חתול קטן', זה היה מתבקש ובהמשך זה הפך להרגל. דווקא בספר האחרון כבר אין השלמות".

סיבה נוספת לפופולריות לה זוכים ספרי רובינגר אפשר למצוא דווקא מכיוון מעט מפתיע. לדבריו, "מישהו אמר שהפטנט שלי הוא שהספרים נורא קצרים, אז כיף להורה להקריא אותם, אפילו אם יהיה צריך לעשות זאת עוד פעם. אבל מבחינתי זה קצר כי אני לא רואה עצמי כסופר עם מסרים, אלא את הספר כמשהו קטן, משעשע ומרוכז. אני רוצה שזה ייראה כמו ממתק או גלידה".

כמו רובינגר, גם פרנקל מדגישה את חשיבות החיבור לעולמם של הילדים ושהספר לא יהיה דידקטי. בנוסף היא מציינת "כי חשוב להימנע מסנטימנטים קלישאתיים כמו פוציניו ומוציניו".

- למה שהספר לא יהיה סנטימנטלי?

פרנקל: "הכוונה היא לא לסחוט רגש באמצעים קלים מדי. לא למכור כל מיני לוקשים, או דברים של סוף טוב כאשר זה חזוי. יש לי ספר, 'סיפור מהחיים', שהוא על מוות של ציפור. שם הייתי צריכה לצייר את הרגע שהציפור מתה, אז רק ציירתי דמעות, אבל לא את הפרצופים המיוסרים. אם מתארים סיטואציה קשה, לא אכתוב 'אוי והיינו עצובים'".

- היכולת של סופר הילדים לחזור לילדות, האמפטיה לבני הגיל הרך, זו תכונה נדירה?

"אני לא חושבת שהיא כל-כך נדירה. אצל האנשים האלה, שכותבים ספרי פעוטות, הילדות היא במרכז הישות. הם נדהמים ומתפעלים כל הזמן ובהתאם הם לא יהיו שר אוצר או רמטכ"ל, אלא יפנו לחינוך ואמנות. אני חושבת שיש הרבה כאלה".

- מה עוד חשוב לדעתך כדי שספר יצליח?

"שלא יהיה משעמם ולא מטיף מגבוה וגם שיהיה בו הומור. ילדים אוהבים את זה. אבל בסופו של דבר, עדיין צריך שיהיה לו מרכיב נעלם של מזל. יש הרבה ספרים שראויים שיהיו מאוד מקובלים וידועים, אבל לא הפכו לכאלה".

מה צריך להכיל ספר פעוטות מצליח:

חיבור לעולמו של הילד ולחוויות שמעסיקות אותו

איורים מזמינים, שהילד יוכל להזדהות איתם

שפה תקינה, חריזה יפה ועושר לשוני

הומור

עדיף שיהיה קצר

יכולת להתחבב גם על מי שמקריא את הסיפור

לא מטיף ובלי מסרים לא יומרניים

להימנע מסנטימנטים קלישאתיים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות