למדו מישראל? פריחה בתעשיית ההיי-טק הפלסטינית

ההיי-טק הפלסטיני מהווה מגנט להשקעות הון סיכון ■ מוחמד מוסטפה, יו"ר קרן ההשקעות הפלסטינית: מה שקורה בפרייווט אקוויטי הפלסטיני בשלב זה חסר תקדים ■ "יותר מ-300 חברות היי-טק בגדה וברצועה"

מגזר ההיי-טק בכלכלה הפלסטינית מתחיל לשמש מגנט להשקעות הון סיכון. כך עולה ממאמר על תעשיות טכנולוגיות בשטחים שראה אור במדור הפופולרי Dealbook במוסף הכלכלה של "ניו יורק טיימס".

"מה שקורה בפרייווט אקוויטי (הפלסטיני) בשלב זה לא דומה לשום דבר שקרה בעבר; מדובר בפעילות חסרת תקדים", אמר ל"טיימס" מוחמד מוסטפה, יו"ר ומנכ"ל קרן ההשקעות הפלסטינית, שהשקיעה בשתי קרנות הון סיכון המוקדשות לסטארט-אפים פלסטיניים.

אחת מחלוצות ההשקעות בחברות היי-טק בשטחים היא סאדארה (Sadara) ונצ'רס, קרן הון סיכון שהקימו הישראלי ידין קאופמן, ממייסדי וריטאס ונצ'רס, וסעיד נאשף, איש עסקים פלסטיני. בשלוש שנות קיומה גייסה הקרן 28.7 מיליון דולר, בין השאר ממשקיעים מוסדיים גדולים כסיסקו, הבנק האירופיה להשקעות, הקרן של ג'ורג' סורוס וגוגל.

עתה מוכנה הקרן להתחיל להשקיע והיא בוחנת כמה חברות פלסטיניות לצורך זה. נאשף מעריך שיש יותר מ-300 חברות טכנולוגיות בגדה המערבית וברצועת עזה, והן מעסיקות כ-3200 אנשים שעובדים על אפליקציות למכשירים ניידים או על אתרי אינטרנט חדשניים כ-yamsefer.com. סאדארה מתכננת להשקיע רק בסטארט-אפים פלסטיניים ומתכננת להזרים כספים לכ-15 חברות בעשר השנים הבאות.

נאשף, בן 42, הוא המייסד של חברת הייעוץ לתוכנה Equiom ולשעבר מהנדס תכנה באיי.בי.אם. לדבריו, הפוטנציאל הטכנולוגי שטמון בשטחים הוא שהניע אותו לחזור מארה"ב למזה"ת.

שותפו, קאופמן, אמר לעיתון: "יש מספר קטן אך משמעותי של יזמים בעלי ידע שזקוקים להון ולגישה לשווקים בינלאומיים".

אל סאדארה ונצ'רס מצטרף גל שהולך וגדל של משקיעים שמתחילים להזרים כספים לתעשיות הטכנולוגיות בשטחים הפלסטיניים. בנק ההשקעות Rasmala, קבוצה אזורית של בנקאות השקעות, שמרכזה בדובאי, השיקה קרן פלסטינית במאי אשתקד ומתכננת לגייס 100 מיליון דולר בשלוש השנים הבאות. קרן אחרת, Sirage Fund Management, השיקה אשתקד קרן פרייווט אקוויטי, Sirage Palestine Fund I, בשווי 60 מיליון דולר. ובמארס השנה גייסה Abraaj Capital 36 מיליון דולר לקרן החדשה Palestinian Growth Capital Fund.

ה"טיימס" מציין שכל החברות האלה נמצאות עדיין בחיתוליהן, אך, לדברי אנליסטים, טמון בהן פוטנציאל. "בשלב זה, הרוב המכריע של הקרנות הושקו ע"י חברות עם תחומי עניין אזוריים מובהקים, והן נתמכות ע"י אנשים בעלי מניעים חברתיים", אומר טאופיק ראחים, מחברת הייעוץ Globesight. "הקרנות והעסקות עודן קטנות, וחברות האקוויטי הגדולות טרם תקעו כאן יתד. ובכל זאת, זו בהחלט התחלה חזקה".

קרן סאדארה ניצלה את הקשרים של מייסדיה. לקאופמן, שעבד במשך כ-25 שנותיו ביזם הון סיכון עם חברות טכנולוגיה בינלאומיות, יש יחסים רבי שנים עם סיסקו. קאופמן ונאשף נפגשו עם נציגי גוגל כאשר הללו ביקרו בראמאללה במארס 2009. הם נפגשו עימם שוב בספטמבר באותה שנה. בסוף 2010 הצטרפה גוגל למשקיעים בסאדארה.

"יש מחסור יחסי בתכנים ערביים ברשת; ככל שיהיו יותר תכנים בערבית, כן יגדל מספר המשתמשים ותהיה חדירה עמוקה יותר לשוק", אמר דבו פורקאישטה, חבר בצוות הפיתוח העסקי של גוגל בלונדון, שיושב גם בוועד המייעץ של סאדארה. "גוגל בהחלט רוצה להשתתף בפיתוח מערכות טכנולוגיות במקום שבו הצעירים שואבים כוח רב כל כך מהאינטרנט".

גם הכלכלה הפלסטינית, שמגלה עמידות ראויה לציון לנוכח התהפוכות בעולם הערבי, תורמת לזרימת ההשקעות ליזמי היי-טק", מציין ה"טיימס". אשתקד, רשמה הבורסה הפלסטינית אחד מהביצועים החזקים ביותר במזה"ת.

"המשקיעים שלנו שואלים אותנו לעיתים קרובות על הרגישויות הפוליטיות, בתקופת האביב הערבי, אך האמת היא שפלסטין מעולם לא היתה זרה לאי יציבות", אמר נאשף. "העם הפלסטיני חי תחת כיבוש במשך זמן רב ולמרות המצוקה, אנשים עדיין צריכים להניח מזון על השולחן. התוצאה היא יזמים מתוחכמים עם מודלים עסקיים עמידים וסתגלתניים".

צרו איתנו קשר *5988