עורכי הדין של דני דנקנר זומנו להעיד במשטרה

עורכי דינו של איש העסקים דני דנקנר - יוסי בנקל ודוד מגריזו - מסרו בשבוע שעבר עדות במשטרה, במסגרת החקירה הפלילית שמנהלת המשטרה נגד דנקנר. ל"גלובס" נודע כי העדויות נמסרו לאור דרישת המשטרה והפרקליטות, ובהסכמת סנגוריו של דנקנר, ואולם עורכי הדין מסרו עדות ולא נחקרו באזהרה כחשודים.

עו"ד יורם ראב"ד, שותפם של בנקל ומגריזו, המייצג גם הוא את דנקנר במסגרת ההליכים הפליליים נגדו, לצדו של עו"ד נבות תל-צור, אמור למסור עדות ביאח"ה בשבוע הבא.

עו"ד מגריזו מסר את עדותו ביאח"ה ביום רביעי האחרון, ועו"ד בנקל מסר את עדותו למחרת היום, במהלך יום השואה. לדברי מגריזו, בתחילת החקירה נמסר לו כי דנקנר ויתר על חיסיון עו"ד-לקוח, ולפיכך הוא נדרש להשיב על שאלות הנוגעות ליחסיו עם דנקנר. מגריזו אמר כי "לא היו דברים מעולם", ובשיחה טלפונית עם דנקנר אכן התברר כי הוא מעולם לא ויתר על החיסיון המוקנה לו ביחסיו עם עורכי-דינו.

לדברי בנקל, שאלות החוקרים התמקדו בבית המגורים של דנקנר ושל גרושתו. בין היתר הוא נשאל מה המצב התכנוני והמשפטי של המקרקעין, מה ייעוד המקרקעין, מה נבנה על המקרקעין, מה החליטה ועדת הערר לתכנון ובנייה במחוז חיפה ביחס למקרקעין, האם יש סיכוי שמוסדות התכנון יאשרו את בניית הבית על קרקע שייעודה חקלאות ותעשייה, והאם רכישת זכויות החקירה מדנקנר טעונות אישור של מינהל מקרקעי ישראל.

עדים מטעם התביעה

דנקנר מואשם, בכפוף לשימוע, בעבירות של לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון ועוד, בשתי פרשות נפרדות - פרשת בנק פוזיטיף הטורקי וקבלת הלוואה מבנק לאומי, שדנקנר שימש יו"ר הדירקטוריון שלו. זאת, מלבד כתב האישום בפרשת הולילנד, שהוגש כבר לבית המשפט ומייחס לו מתן שוחד והלבנת הון באישום הנוגע לפרשת קרקעות תעשיות מלח בעתלית.

עדותם של סנגוריו של דנקנר התבקשה, בעוד שהעתירה שהגישו לבג"ץ, ביחד עם דנקנר, נגד היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ונגד פרקליטות המדינה, עדיין תלויה ועומדת. בעתירה תוקפים עורכי הדין את הוראתה של מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד אביה אלף, שאסרה על בנקל וראב"ד לעיין בחומר החקירה שאספה המשטרה בחקירתה נגד דנקנר. זאת, בנימוק ש"אם יוחלט על הגשת כתב אישום נגד דנקנר, צפויים בנקל וראב"ד לשמש עדים מטעם התביעה בעניינו של דנקנר".

לפני כחודש התקיים בבג"ץ דיון בעתירה זו. "מישהו כאן טיפס על עץ גבוה", אמר ראש ההרכב השופט סלים ג'ובראן בפתח הדיון, וניסה לשכנע את הצדדים לבוא בדברים, כדי לפתור את הסוגיה באופן שתאפשר לסנגורים לעיין בחומרי החקירה של דנקנר, ולייצגו במהלך השימוע שנקבע לו, וזאת בלא צורך בהתערבות שיפוטית בנושא. "אני מציע שתצאו החוצה", אמר ג'ובראן לצדדים, "אבל בתנאי שתצאו בנפש חפצה, נשים בצד את כל המשקעים שהיו בעבר". ג'ובראן אף אמר לנציגת הפרקליטות כי "מדובר בעורכי דין המכירים את כל ההיסטוריה של התיק הזה, ואם הם יהיו חשופים לחומרים אחרים, אני לא חושב שזה ישפיע".

"ניצול ציני"

במהלך הדיון אמרה נציגת הפרקליטות, עו"ד מיטל בוכמן-שינדל, כי יש כוונה לזמן את עורכי דינו של דנקנר ל"השלמת חקירה". על כך השיב עו"ד בנקל: "אם יזמינו למשטרה - נתייצב. אנחנו אזרחים שומרי חוק". בתום הדיון החליטו השופטים ג'ובראן, ניל הנדל ויצחק עמית לדחות את המשך הדיון בחודש וחצי לפחות, עד סוף אפריל, כדי לאפשר לצדדים להגיע להסדר. לאחר הדיון פנו סנגוריו של דנקנר בכתב ליועץ וינשטיין, כדי לקבוע עמו פגישה, ואולם לא נענו. במקום זאת קיבלו פנייה מקצינת חקירות ביאח"ה, רב-פקד לילך קמפר-וינרב, שזימנה אותם למסור עדות במשטרה.

עו"ד בנקל מסר לקצינת המשטרה כי הזימון למתן עדות עומד בסתירה להחלטת בג"ץ. רפ"ק קמפר-וינרב בדקה את הנושא מול הפרקליטות, וזו נתנה אישור לזימון עורכי הדין לחקירה.

לטענת סנגוריו של דנקנר, חקירה זו התקיימה במטרה "ליצור הצדקה בדיעבד להחלטה שרירותית שהתקבלה לפני שבעה חודשים" - לאסור עליהם לעיין בחומרי החקירה. בהודעה דחופה לבג"ץ שהגישו ראב"ד, בנקל ומגריזו - לאחר מסירת העדות במשטרה - הם קובלים על "הניסיון לפגוע בזכותו של דנקנר לחיסיון על דברים ומסמכים שהוחלפו עם פרקליטיו", וטוענים כי רוב מוחלט מהמסמכים ש"דרשה" מהם המשטרה להגיש, כבר מצויים בתיקי החקירה או שמדובר במסמכים פומביים שהמשטרה יכולה לאסוף ללא קושי.

לטענת הסנגורים, "למרות האופן הציני שבו מנצלים היועץ המשפטי והפרקליטות את הסמכויות שהוענקו להם, והפעלתן למטרות פסולות, אנו נתייצב בכל עת שנתבקש לעשות כן במשטרה ישראל, ונענה לשאלות החוקרים. הכל בכפוף להוראות החוק ובכלל זה לחיסיון המוחלט העומד לדנקנר, שעליו מעולם לא ויתר.

"'השלמת החקירה' שעליה הורו היועץ והפרקליטות היא פרק נוסף בניסיונותיהם הפסולים לפגוע בזכויותיו של דנקנר, לחלץ ממנו ויתור על זכויותיו ולחייב את עורכי דינו, תוך ניסיון להפעיל עליהם לחץ פסול, להודות בשמו בעובדות כאלה ואחרות על מנת לחסוך מהתביעה את הצורך להוכיח את טענותיה בבית משפט. התנהגות זו שמה ללעג ולקלס את הליך השימוע שדנקנר זומן אליו, כאשר עורכי דינו נדרשים להודות בשמו בעובדות, על מנת שיתאפשר להם לעיין בחומרי החקירה לקראת השימוע. צר לנו שכך נוהגות רשויות האכיפה בישראל".

עורכי דינו של דנקנר סירבו למסור את תגובתם לפניית "גלובס". (בג"ץ 8809/11)