יו"ר בנק לאומי דוד ברודט, הנושא גם בתפקיד נשיא איגוד הבנקים, מזהיר מפני מחנק אשראי. להערכת ברודט, בראיון שנתן ל"בנקאות", מגזין איגוד הבנקים, האשראי החסר במשק עומד על כ-16 מיליארד שקל בשנה ויביא החל משנת 2015 לעלייה נוספת במחירי הדירות.
"מחנק האשראי פחות חמור ממה שנראה לנו לפני מספר חודשים, לאחר שהתבהרו דרישות בנק ישראל לגבי הלימות ההון, אבל הבעיה לא נעלמת. בהנחה שהמשק בקצב צמיחה שנתי של 4%-3%, הביקוש הטבעי לאשראי הוא לגידול שנתי של 6%, ואילו דרישות הלימות ההון מחייבות להקטין את קצב הגידול הזה ל-4%. כלומר, בשלוש השנים הקרובות נפתח פער שיכול להגיע עד 2% בשנה. (מאחר והאשראי הבנקאי המצרפי הוא כ-800 מיליארד שקל, מדובר בפער של 16 מיליארד שקל בשנה ע.פ)", אומר ברודט.
"המשמעות היא שהמערכת הבנקאית תהיה חייבת להיות יותר סלקטיבית ובמקרים מסוימים תיאלץ להעלות את מחיר האשראי. האם זה יפגע בצמיחת המשק? זה עלול לפגוע", מסביר ברודט ומפרט: "אם אוספים את כל הגורמים - צמצום בהיצע האשראי מצד הבנקים, השוק החוץ בנקאי שמגלה כי יכולת המיחזור של חלק מהחברות יותר נמוכה ממה שציפו לה לפני מספר שנים, הגדלת הגירעון הממשלתי והקטנת הפעילות של הבנקים הבינלאומיים בישראל - בשלב הראשון צפויה מצוקת אשראי".
הפתרון, להערכת ברודט הוא סיוע ממשלתי. "ככל שהמשק יצמח יותר, הביקוש לאשראי יגדל יותר, אבל אנחנו לא יכולים לשנות את הלימות ההון הנדרשת מהבנקים אם נגיע למצב שסקטורים במשק ייפגעו מאוד, הממשלה תצטרך אולי לתת ערבויות כדי להגן עליהם ולקיים את הצמיחה". עם זאת, ברודט מעריך כי "ייתכן שבעוד שנה או שנתיים התמונה תשתנה, כי לשוק החוץ בנקאי יש נזילות רבה".
ברודט מתייחס לנדל"ן ומסביר את הבעייתיות במצב הנוכחי שעשויה להביא בעתיד לעליית מחירי הדירות "לאור נתוני הגידול הטבעי, צריך לייצר בממוצע 40 אלף דירות בשנה, ולצורך בנייתן דרוש אשראי. אני מאוד מקווה שמחנק האשראי לא יפגע ביכולת של הקבלנים לספק את הביקוש הזה. (לגבי המחירים) הביקוש הדמוגרפי שומר על רמת המחירים בשוק. אך כאשר לקבלנים אין שפע של אשראי, תהיה לכך השפעה. בדרך כלל קבלנים מצטיידים במלאי קרקעות לטווח ארוך, כדי שיוכלו להשלים את שלבי התכנון ואחר כך לבנות. רוב התחלות הבנייה שרואים כיום הן על קרקעות שנרכשו לפני 5-10 שנים. אך כיום היכולת של קבלנים לממן רכישת קרקעות באזורי הביקוש מאוד מוגבלת. את ההשפעה של המגבלה הזו לא נראה בשנתיים-שלוש הקרובות, אבל החל מ-2015 היא תשפיע על השוק".
לאי-שלום יש מחיר
כיו"ר איגוד הבנקים יוצא ברודט להגנת המערכת הבנקאית המותקפת בשל עלויותיה: "אין זה סוד שהציבור אינו אוהב את הבנקים. זו תופעה חובקת עולם, שאנו עדים לה גם כאן. אבל בניגוד למוצרים אחרים במשק אשר התייקרו בשנים האחרונות הרבה מעבר למדד, נתוני בנק ישראל מראים כי מחירי השירותים הבנקאיים לא רק שלא התייקרו בארבע השנים האחרונות, אלא שהם אף נשחקו בכ-17%, כשההוצאה הממוצעת בפועל, בגין שירותים בנקאיים נפוצים בעו"ש, מסתכמת לפי בנק ישראל בפחות מ-15 שקל בחודש. לצערנו, חרף העובדה שהמחירים נשחקו, אנו עדים לעשרות יוזמות בשלבים שונים של חקיקה, שקבלתן עלולה לקזז מיליארדי שקלים מהכנסות המערכת הבנקאית ואולי אף לערער את יציבותה.
"מי שיוצר מצג שבו לכאורה משקי הבית מסבסדים את העולם העסקי לא קורא את הנתונים ומטעה. העלויות התפעוליות בבנקים גבוהות, השירותים למשקי הבית כרוכים בעלות גבוהה מאוד של מערכות מחשוב ומאחר שמדובר בשירות עתיר כוח אדם. אם אתה רוצה להעניק חוויית שירות ללקוחות שלך, אתה חייב להעסיק לא מעט עובדים".
בהתייחסו למצב הביטחוני אומר ברודט כי "אי אפשר לומר כי למצב של 'אי שלום' אין מחיר; יש לו מחיר". באופן שוטף אנחנו מרגישים את ה'אי שלום' בנטל הוצאות הביטחון. אם אני קושר את זה לתמונת המאקרו ולמחאה החברתית הרי אם היינו יכולים לפנות 1% מהתוצר מהוצאות הביטחון, מדובר בסכום של 9 מיליארד שקל, ובסכום הזה אפשר לעשות הרבה מאוד בתחום החברתי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
