כלכלנים מסבירים: מה עומד מאחורי הזינוק באבטלה?

פרופ' יוסי זעירא מהאוניברסיטה העברית: "המיתון באירופה אכן משפיע עלינו" ■ איילת ניר: "העלייה באבטלה נובעת מכך שיותר אנשים חיפשו עבודה באופן פעיל, וזהו נתון חיובי למשק"

בעקבות הביקורות שנשמעו מכל עבר על נתוני האבטלה, קיימה היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תדרוך ובו הסבירו אנשיה כי חל שינוי מהותי בכל שיטת החישוב (סך הכול בוצעו 38 שינויים) ולפיכך אנחנו עדים למה שמכונה "שבירת סדרה". בלמ''ס המליצו שלא לנסות להשוות בין הסדרה הקודמת לסדרה הנוכחית, מאחר שמדובר במתודולוגיה שונה מן היסוד. בתשובה לשאלה איך מסבירים את השונות העצומה בין תוצאות הסדרה הקודמת לזו הנוכחית, אמרו רק כי הנושא נמצא בבדיקה. בינתיים, כלכלנים מנתחים את הנתונים ועונים לשאלה אם יש סיבה לדאגה.

פרופ' יוסי זעירא מהאוניברסיטה העברית סבור שהגידול באבטלה הוא אמיתי ולא קשור רק לשינוי בשיטת המדידה. "המיתון באירופה אכן משפיע עלינו", הוא אומר, "בפברואר עמד שיעור האבטלה החדש על 6.5% ובמארס הוא כבר גדל ל-6.9%, זה כבר גידול משמעותי".

עם זאת, הוא מסייג ואומר: "ברגע שהוסיפו את אנשי הקבע למדידה, כבר אי אפשר לעקוב אחרי הנתונים כי הם סודיים, אפילו לבנק ישראל הם סירבו להעניק אותם. אחד ההסברים לגידול שיעור ההשתתפות הוא שהוסיפו הרבה יישובי פריפריה ושם יש לא מעט אנשי קבע. אי אפשר לבדוק מה עושים בלמ''ס כי הנתונים הם חסויים".

"אין נסים"

פרופ' אביה ספיבק מאוניברסיטת בן גוריון ומכון ואן ליר, מי שכיהן בעבר כמשנה לנגיד בן ישראל והיה מראשי הכלכלנים שליוו את המחאה החברתית, אומר כי "כל התחזיות מדברות על האטה כלכלית, גם השנה וגם בשנה הבאה. בד בבד, עד לאחרונה, היו מתפרסמים נתונים על ירידה חדה ומתמשכת באבטלה - וזה לא הסתדר. אנו מגלים כעת כי אין נסים. נכון שהאבטלה מגיבה בפיגור כי בהתחלה הפירמות מפחיתות היצע, אחרי כן מוותרים על העובדים הזמניים ורק בסוף מפטרים את העובדים הקבועים. אגב, המשך הגידול בחלקיות משרה שלא מרצון מתאים מאוד לסיפור ההאטה הכלכלית והירידה בפעילות".

עוד אומר ספיבק כי אם באמת הולכים לבחירות והתקציב יאושר רק במחצית 2013, נמצא את עצמנו בחודשים הראשונים של 2013 עם תקציב מרוסן (1 חלקי 12 מתקציב 2012). "זה לא מצב רצוי כי בתקופה של התכווצות כלכלית לא טוב שהתקציב מתכווץ גם, שאין גידול בתקציב ויש דווקא ריסון פיסקאלי כפוי דרך החוק. ב-2009 היה בדיוק אותו דבר: הייתה האטה ויד אחת של הממשלה, הפיסקאלית, הייתה עם גבס, ורק בנק ישראל פעל. המצב הזה לא הגיוני ולא טוב. ההבדל העיקרי הוא שב-2009 הקדמת הבחירות הייתה כפויה וכעת זה מתוכנן".

"אין דרמה"

איילת ניר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית של פסגות, אופטימית יותר: "אם מנטרלים את ההשפעה של העלייה בשיעור המשתתפים בכוח העבודה על שיעור האבטלה במשק, נגלה כי שיעור הבלתי מועסקים היה עולה בעשירית האחוז בלבד ל-6.6%", היא אומרת, "העלייה באבטלה נובעת מכך שיותר אנשים חיפשו עבודה באופן פעיל, וזהו נתון חיובי למשק, משום שעלייה בשיעור המשתתפים על פני הזמן מגדילה את פוטנציאל הצמיחה של המשק".

"מבחינה רבעונית, אין דרמה", סבור גם ד''ר מיכאל שראל, כלכלן ראשי של קבוצת הראל. "מבחינת הנתונים החודשיים, אנו רואים שיפור במספר המועסקים במארס לעומת פברואר, אבל שיעור האבטלה גדל במארס בגלל העלייה בשיעור ההשתתפות", אומר שראל, "ועם זאת, ייתכן שאין לייחס חשיבות גדולה מדי לנתונים חודשיים, כיוון שזו סדרה חדשה הסובלת מבעיות רבות ושונות. בין היתר, ניכוי העונתיות עלול להיות בעייתי. כאשר מסתכלים על הרבעון הראשון של 2012 לעומת האחרון של 2011, רואים יציבות גם בשיעורי ההשתתפות ובשיעור האבטלה. אלו נתונים שניתן יותר לסמוך עליהם, כיוון שמסתמכים על סדרה ארוכה של נתונים רבעוניים".