אחרי שלושה ימים, 123 פאנלים, 560 דוברים, 3,000 משתתפים, מחיר של 6,000 דולר לכרטיס לכנס, ומלך אג"ח זבל אחד - מייקל מילקן - ננעל אמש (ד') כנס מילקן העולמי במלון בברלי הילטון שבלוס אנג'לס.
עם כל הכבוד לפאנלים, המטרה של רוב המשתתפים הייתה נטוורקינג. רוב האנשים מילאו לעצמם את הלו"ז בפגישות, ואם מקשיבים לשיחות בלובי או במסעדה ליד הבריכה, אפשר לשמוע גם עסקאות נסגרות.
ובכל זאת, בכניסה לחלק מהפאנלים עמדו אנשים בתור בסבלנות בכדי להיכנס לאולם. הדיונים עסקו לא רק בכלכלה, אלא גם ברפואה, בחינוך ואפילו בספורט. מצאנו כמה נקודות משיקות בין דיונים רבים, מהן ניתן ללמוד על האווירה בקרב האמריקנים.
1. אירופה היא שק החבטות: נדיר היה לשמוע הצהרה אופטימית על עתיד היבשת. רוביני היה כרגיל הסמן הימני לפסימיות, אך זו הגיעה עד אייבי ג'וזף כהן, האופטימית הנצחית. כולם חוזים שחורות לאירופה, ולא רואים התאוששות קרובה. ואם לומר בכנות, לא נראה שהאמריקנים מבכים את מצבה של אירופה.
אפשר לזהות לעיתים ציניות ואפילו שמחה לאיד על כך שאירופה המפוארת נמצאת במצב הרבה פחות טוב מארה"ב. "בסוף אירופה תהפוך לפלורידה של הסינים, שיגיעו אליה אחרי שיפרשו לפנסיה", אמר בגיחוך רוביני.
מעניין לציין שדווקא מצב החברות באירופה סביר. המאזנים שלהן טובים, וחלקן אף נהנות מעודף מזומנים, אולם המומחים העריכו שזה לא יספיק, כשחובות המדינה כה גבוהים והבנקים לא ממש יציבים.
2. ממשל? איזה ממשל?: כשמגיעים לשוק האמריקני, האמריקנים הופכים רציניים יותר. נתוני המאקרו מעורבים. צמיחה ושגשוג אין, אבל השאלה היא אם השיפור יימשך, או שהמדינה תיכנס לקיפאון.
הציניות כלפי הממשל והמדיניות שלו בנושאים כלכליים בלטה אצל רוב הדוברים: "איך אפשר לבקר את מדיניות הממשל כשאין לממשל מדיניות?", או "אובמה פופוליסטי בהצהרות הכלכליות". אמירות שזכו לתשואות. נראה כי האמריקנים (או לפחות משתתפי הכנס) משוועים לממשל חזק שיתווה מדיניות כלכלית שתסייע לשוק לצאת מ"גמגום" שנמשך כבר קרוב ל-5 שנים.
3. ובישראל הכל ורוד: מעטות המדינות שזוכות למושב מיוחד עבורן בכנס מילקן: רוסיה, הודו, ברזיל, פקיסטן ו...ישראל, שזכתה ל-2 מושבים, ולנוכחות מכובדת במושב על המזרח התיכון.
למכון מילקן זיקה עמוקה לישראל ופעילות ענפה בפרויקטים שונים במדינה. המשלחת הישראלית כללה נציגים כמו יאיר סרוסי וענת לוין מבנק הפועלים, חמי פרס מקרן ההון סיכון פיטנגו, יוג'ין קנדל ממשרד ראש הממשלה ועודד שריג, המפקח על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר.
הפאנלים שעסקו בישראל ובמזרח התיכון ציירו תמונה אופטימית (יחסית) של המצב. "האינטרנט יהיה מנוע לעולם הערבי, ויסייע לאביב הערבי להפוך למשהו טוב", אמר פרס. "אנשי עסקים צריכים לחדור לסקטור החרדי והערבי. כל הצדדים ירוויחו", העריך סרוסי.
האופטימיות הובילה לשאלות על פוטנציאל ההשקעות. אולם האקשן האמיתי מסתתר בדיונים הסגורים של הכנס, שפתוחים רק למשתתפים נבחרים. שם נחקרו הנציגים הישראלים על מגוון נושאים, כשהמרכזי בהם היה ועדת הריכוזיות.
"השאלות אינן לידע כללי. הן נשאלו על-ידי משקיעים ששוקלים לנצל את אימוץ מסקנות ועדת הריכוזיות ולרכוש חלק מהנכסים שיוצעו למכירה", אומר לנו נציג מהמשלחת הישראלית. האם התשובות שקיבלו המשקיעים היו משכנעות? את זה נדע כנראה רק בעתיד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.