תהליך ההתפתחות של המוח בתקופת העוברות הוא מופלא. כמו כל האיברים, מתחיל המוח כצבר של תאים, אך עם הלידה, וללא כל מגע עם העולם החיצון, כבר יש לאותו המוח יכולות מסוימות שמאפשרות לו להתמודד עם הסביבה.

ההכרה, אותו יסוד חיים חמקמק המבדיל את החיה מן הצומח והדומם, מפתחת לאיטה עוד לפני הלידה, אך איש אינו יודע מתי בדיוק היא מתחילה להתקיים. מה שידוע הוא שעוברים - אנושיים וחייתיים - עוברים בשלב כלשהו מדפוסים מוחיים שדומים לאלה של תרדמת, לכאלה הדומים לדפוסים של שינה וערות בריאים. אצל בני אדם זה קורה סביב חודש ההיריון השביעי.

מחקר חדש מראה כי ניתן להשפיע, באמצעים חיצוניים, על רגע ההתעוררות של המוח. כך לפחות אצל אפרוחים. אצל אפרוחים, למשל, חל שינוי בפעילות המוח זמן קצר לפני הבקיעה מן הביצה. במחקר החדש, שפורסם בכתב העת Current Biology, הראו חוקרים מאוניברסיטת מקגיל הקנדית שניתן להעיר את האפרוחים מוקדם מהרגיל, באמצעות השמעת קולות רלוונטיים לעולמם.

החוקרים השמיעו לאפרוחים קולות של תרנגולים בוגרים, אותם נוהגים הוריהם להשמיע להם בדרך כלל אחרי שהם בקעו מן הביצה. באמצעות הדמיית MRI, נמצא כי עוברי אפרוחים בתוך ביצתם ששמעו את הקולות הללו, הציגו דפוס מוחי שהקדים את זמנו - הם נראו ערים, כמו אפרוחים רגע לפני בקיעה. לעומת זאת, אם הושמע ליד הביצה קול שאינו של תרנגול, והינו חסר משמעות עבור עובר האפרוח, מוחו נותר "ישן", חסר הכרה.

"כנראה שכמו אצל האפרוח העומד להיוולד, גם אצל האפרוח העובר יש מערכת ערות ושינה שקיימת זמן רב לפני מה שחשבנו, ותפקידה לוודא כי המוח נמצא בתפקוד שיא כשמתרחשים אירועים חשובים, גם כשהאפרוח עדיין בתוך הביצה", אומר פרופ' אוון בלבן מאוניברסיטת מקגיל.

בלבן טוען כי בתקופה זו של התפתחות האפרוח, המוח נמצא במעין "מצב היכון", בין ערות לשינה, אולם הוא ערוך להתעורר ולעבד מידע חשוב בעת הצורך. לדברי בלבן, האפרוח נכנס למצב הזה ב-20% האחרונים של חייו בביצה.

סופרים כבשים

האם יש למחקר הזה משמעות עבור עובריים אנושיים? כן, משום שגם המוח האנושי מציג דפוסים דומים של התעוררות הדרגתית. היבט פרקטי אחד נוגע לפגים. כשתינוק נולד זמן רב לפני השלמת ההיריון, המוח שלו עדיין לא השלים את התפתחותו ולא עבר באופן מלא מהמצב התרדמתי של העובר למצב של דפוסי ערות ושינה רגילים של תינוק. האם ניתן להשתמש בידע ממחקר זה כדי להעיר את המוח לפעולה כשהעובר עוד ברחם, אם יודעים שהוא כנראה עומד להיוולד טרם השלמת ההיריון?

הרעיון הזה אינו חדש: כבר כיום נוהגים הורים רבים להשמיע לעוברים צלילים שונים, לדבר אליהם או לנגן להם מוזיקה קלאסית, במטרה לגרות את מוחם. המחקר הזה יכול לתמוך באפשרות כי המוזיקה הזו אכן משפיעה, ומעבירה את המוח של העובר ממצב תרדמתי לעירני מוקדם יותר בהריון. אך האם זה בהכרח דבר טוב? האם הערנות והדריכות הזו חיוביים עבור העובר?

באיזה שלב בכלל מתעורר המוח של העובר האנושי? לשאלה הזו אין תשובה מובהקת. על פי מחקרי MRI ידוע כי בתחילת החודש השביעי של ההיריון מתחיל המוח העוברי לנוע בין מצבים שמדמים שינה עמוקה לבין סיטואציות שמזכירות שנת חלום (REM). במקרה האחרון, אגב, העוברים מציג תנועות עיניים מהירות, בדומה למבוגרים.

יש מעט מאוד ידע באשר למה שמתחולל במוח לפני תחילת החודש השביעי. מחקר שנערך לפני כשנתיים על ידי חוקרים מאוניברסיטת פרדריך שילר בגרמניה הראה כי בכבשים, שהפעילות המוחית שלהן בשלב העוברות המאוחר דומה לזו של בני אדם, מתרחש מצב דמוי חלום שבועות ספורים לפני שהעיניים מתחילות לזוז.

כשהתינוק נולד, המוח שלו די דומה לזה של מבוגר. הוא מציג דפוסי פעילות מוחיים שדומים לאלה של אדם בוגר שכרגע אינו עושה שום דבר פעיל, אלא נח וחושב מחשבות לעצמו. אצל תינוקות שנולדים בשבועות 20-30 להיריון, המערכות הללו עדיין אינן מפותחות, אולם בזכות הטיפול המדמה היריון במחלקות הפגים, הם בדרך כלל מגיעים ללידה כשהמערכות המוחיות שלהם מפותחות לחלוטין.