הזוג "מרקולנד" לא ישנה את המצב

מי שלא מאמין בתיאוריית הפרפר יתקשה להבין את התנהלות אירופה באופן כללי, וזו של צרפת בפרט. מי שבחר את הנשיא הבא של צרפת אינו העם הצרפתי, אלא עובדת ניקיון במלון בניו יורק. לולא סיפור עצוב זה, ההיסטוריה הייתה שונה. קיימת הסתברות גבוהה לכך ששטראוס-קאהן היה מוצא פתרון טוב יותר לבעיית החוב של יוון בפרט, ולכלכלת אירופה בכלל, בזכות הכריזמה שלו והבנתו הכלכלית. לאחר מכן, הוא היה מתפטר מתפקידו בקרן המטבע, ובראש מורם היה מתמודד על נשיאות צרפת.

אך התפרפרות קטנה בצד השני של האוקיינוס שינה את מהלך ההיסטוריה. ועתה, במקום שטראוס-קאהן פרנסואה הולנד הוא נשיא צרפת. יש לציין שהוא ניצח ברוב קטן מאוד, והפער בין הקולות עבורו ועבור סרקוזי היה קטן יותר מאשר כמות הבוחרים ששמו פתק לבן לפי המלצת מרין לה פן. אם כן, למרות בחירת הולנד, צרפת נוטה לימין המפה הפוליטית. אך בסופו של דבר, תם עידן סרקוזי.

מה הם ההבדלים בין סרקוזי להולנד ואיך הם ישפיעו על כלכלת העולם?

ההבדל הראשון והמהותי הוא סגנון הניהול: הולנד כבר הודיע שינקוט סגנון מאופק יותר כיאה לנשיא. אין ספק שהצרפתים לא אהבו את היפר-האקטיביות המוחצנת של סרקוזי, שגם היה שר-על בכל התחומים. בנוסף, הולנד, כמו גם בת-זוגו לשעבר סגולן רויאל, סיים את ביה"ס היוקרתי לאליטות, ENA, ויש לו את ה"פטינה" התרבותית שכה חשובה לאליטה בצרפת. סרקוזי היה האנטי-תזה לסגנון זה, והאליטה השולטת במדיה ובמערכות הביורוקרטיות לא אהבה אותו.

דברים שלא רואים משם

ההבדל השני ביניהם הוא הפילוסופיה הכלכלית: סרקוזי הוא ליברל ימני שרצה להגדיל את כמות העובדים שמשתכרים מעבודתם ולהקטין את כמות הנתמכים על-ידי הממשלה. הוא העלה את גיל הפרישה בשנתיים (ל-62), ואפשר גמישות גדולה יותר בשוק העבודה. אך למרות היותו ליברל, הוא התערב מספר פעמים על מנת למנוע מעבר חברות צרפתיות לחו"ל במטרה לשמור על תעסוקה.

הולנד הוא סוציאליסט שלא רואה בשוק תחרותי ערך עליון. בעבר הוא היה בין המקורבים לנשיא מיטראן, שבשנות ה-80 הלאים את הבנקים וגרם לבריחת הון. לפני מספר ימים הוא התבטא: "אני אוהב אנשים, אך לא השווקים הפיננסים". ברצונו להטיל מס של 75% על הכנסות גבוהות. הוא הדגיש שיתרכז בשני נושאים מרכזיים בקדנציה שלו: צדק וצעירים. בנוסף, התייחסותו להגירה הבלתי-חוקית תהיה שונה מהממשלה הקודמת, וייתכן שהוא יתמוך בזכות הבחירה למהגרים חוקיים.

בשבועות הקרובים הוא מתכוון להעביר את החוקים הבאים: הורדה של 30% בשכר הנשיא והשרים, הקפאת מחיר הבנזין בתחנות, הגדלת התמיכות במשפחות עם ילדים, והורדה של גיל הפרישה ל-60 (אך רק לעובדים שעבדו מעל 40 שנה). בנוסף, ברצונו להגדיל את שכר המינימום.

אך השאלה החשובה אינה מה הוא חושב, אלא מה יעשה בפועל? לפי האמרה, "דברים שרואים משם לא רואים מכאן", הולנד יבין מהר מאוד שאין באפשרותו להגדיל את הגירעון הממשלתי. נראה שיגדיל את המסים על העשירים, אך זו מגמה בכל העולם.

המעבר מהזוג "מרקוזי" לזוג "מרקולנד" לא יביא לשינויים דרסטיים, למרות שסרקוזי והולנד שונים מאוד בסגנונם ובגישתם הכלכלית. הבעיות של אירופה לא ישתנו, והאיחוד האירופי ימשיך לדון על מדיניות של צמיחה מצד אחד ותקציבים מאוזנים מצד שני. יוון במוקדם או במאוחר תצא מהאירו, כך כנראה גם ספרד ופורטוגל. ההבדלים המהותיים בין כלכלות אירופה לא ניתנים לגישור על-ידי מדיניות לזמן קצר. האירו מהווה אסון עבור ארצות דרום אירופה. לכן, ללא התייחסות לאוריינטציה הפוליטית של המדינות, לאט אך בטוח חשיבות אירופה תדעך, ואילו כלכלות המזרח ימשיכו להתפתח. המדיניות של הנציבות האירופית חייבת להשתנות, ומיהו הנשיא של צרפת הוא נושא מעניין אך פחות רלבנטי להתנהלות כלכלת אירופה.

הכותבת היא מנהלת מרכז עזריאלי למדיניות כלכלית באוני' בר אילן, כיהנה כנשיאת האגודה הישראלית לחקר האינטגרציה האירופית

צרו איתנו קשר *5988