פישר בעמדת המתנה

ביממה האחרונה רשם לעצמו נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, שתי הערות חשובות. הראשונה, האינפלציה מראה סימנים של חזרה, כאשר הביקוש הפרטי במשק לא מראה סימנים של האטה גדולה. השנייה היא שגם אם לעת עתה אין סימנים של מיתון, שיעור הצמיחה - במיוחד של המגזר העסקי - יורדים, ונשמרו רק הודות להמשך פעילות הבנייה והחזרה לגידול ביצוא הישראלי.

למרות הירידה בשיעורי הצמיחה, ניתן לשער כי בימים כתיקונם, שתי התפתחויות אלה היו מביאות את הנגיד למחשבה על המועד המתאים להעלאת הריבית במשק הישראלי. הנגיד פישר היה יכול לציין לעצמו, כי גם הכלכלה המקומית צומחת מהר יותר ממשקים מתועשים אחרים, ההשקעה גדלה, והיצוא מתרחב, ולכן דרגות החופש של הבנק המרכזי גדולות יחסית.

יתר על כן, נרשמה אינפלציה חודשית של 0.9%, וקצב עליית המחירים מתקרב לגבול העליון של יעד האינפלציה. דברים אלה אמורים להדליק נורה אדומה בבנק ישראל. נכון שחלק מההתייקרות באפריל נבעה מהעלאת מחירי החשמל, אך היו גם סעיפים לא מעטים אשר אף הם עלו - מנסיעות לחו"ל ועד להלבשה - וכלל לא מושפעים מהחלטות ממשלתיות.

תקופה לא שגרתית

נקודה מעוררת מחשבה נובעת מהנתונים המתייחסים לענף הנדל"ן. ראשית, ההשקעה בבנייה למגורים ממשיכה להתרחב, סימן לכך שקבלנים ויזמים לא ממש קונים את הטענה שצפויה האטה בענף. שנית, הנתונים על מחירי הדירות מצדיקים, לכאורה, הנחה זו. העובדה היא שהפעילות בענף ממשיכה להתרחב - אולי לא בקצב של העבר הקרוב, אך עדיין מספיק כדי שהדבר ישפיע על נתוני הצמיחה ונתוני האינפלציה.

לכל אלה צריך להוסיף כי היבוא לישראל ממשיך להתרחב במהירות גדולה מאוד, כמעט 25% בשיעור שנתי, והגירעון המסחרי ממשיך להתרחב. גם אלה סיבות לא רעות להרהר באפשרות להעלות את הריבית.

אלא שהתקופה הנוכחית אינה שגרתית, ואפילו לא מתקרבת לכך. אמנם הצמיחה בישראל גבוהה מזו של מדינות בעולם, אך מדובר עדיין בירידה בקצב הצמיחה מרבעון לרבעון, זה 9 חודשים. גידול התוצר העסקי כבר מתחת לרף של 3%, ונמוך באופן משמעותי מהשיעורים שנרשמו עד לפני שנה.

כל זה קורה, כמובן, כאשר איש אינו יודע לאן יוליך המשבר באירופה, ומה תהיה ההשפעה של ההתרחשויות ביוון על הכלכלה העולמית. כל נגיד, וכל בנק מרכזי, היו מתלבטים מאוד מה לעשות, ומתי לפעול מול האינפלציה, כאשר בעולם הגדול מתרגשת סערה לא פשוטה. בשורה התחתונה, בנק ישראל נקלע למצב לא פשוט, לבד מול המצב המקרו-כלכלי, מבלי שיידע למה לצפות מהמדיניות הפיסקלית, ומה יקרה בעולם. הבנק נכנס עתה לתקופת המתנה, אך איש אינו מבטיח שזה דווקא תהיה לטובה.