מחירון רכב משומש? נשמע טוב, אך לא ממש אפשרי

הממשלה מתכננת הקמת מחירון משומשות אובייקטיבי ■ הרעיון נשמע טוב ופשוט לביצוע, אלא ש"טוב" ו"פשוט" הן מילים שאין להן שום קשר לשוק המשומשות הישראלי, המורכב להפליא ולעתים קרובות גם מפוקפק

"מחירון המשומשות" הוא אחד הכוחות הכלכליים החזקים ביותר בשוק הרכב הישראלי. לא זו בלבד שהוא מספק נקודת ייחוס מוסכמת למאות אלפי עסקאות של העברת בעלות מדי שנה, אלא שהוא מהווה גם בסיס לחישוב מחיר הרכב במאות אלפי פוליסות ביטוח, תשלומי פיצויים בגין נזקים וכדומה. אם לא די בכך, הוא גם משמש ככלי להערכת מחירי הליסינג על רכב מסוים (שנגזרים ממחירו החזוי בתום תקופת הליסינג), ולהערכת השווי המאזני של חברות הליסינג עצמן.

כוח כלכלי מרשים וריכוזי זה הביא את ועדת זליכה, להגברת התחרותיות בענף הרכב, לקבוע כי נוצר ניגוד אינטרסים לכאורה. בשל המבנה העסקי של המחירונים, שהכנסותיהם מבוססות על פרסום של שחקנים בענף הרכב, יש להם לטענת הוועדה אינטרס "לנפח" את מחירי המחירון: "מחירון המשומשות הפרטי נתפס כמקור אמין ואובייקטיבי, ועלול לנצל זאת כדי לקבוע קביעות לא אובייקטיביות, כגון מחירים מוטים".

איך פותרים את הבעיה?

ישבו חכמי משרד התחבורה ומשרד האוצר והגו רעיון: להקים מאגר מידע ממשלתי שישקף בצורה אובייקטיבית את מחירי המשומשות. ואיך עושים את זה? מוציאים את העבודה לקבלן חיצוני, שייבחר במכרז, וקובעים כי במעמד העברת הבעלות בדואר ישראל יתבקשו המוכר וקונה להצהיר - באופן וולנטרי - על גובה העסקה ומספר הקילומטרים. הנתונים יועברו לאגף מערכות מידע, שיצרף אליהם את הנתונים הטכניים הנוספים על כלי הרכב. את התוצאות הסופית יוכל כל דכפין לראות באתר אינטרנט "שקוף" לציבור.

הרעיון נשמע טוב ופשוט לביצוע, אלא ש"טוב" ו"פשוט" הן מילים שאין להן שום קשר לשוק המשומשות הישראלי, המורכב להפליא ולעתים קרובות גם מפוקפק. נתחיל ממקור המידע הראשוני - הצהרות וולנטריות של מוכר והקונה - רחוק מאוד מלהיות אמין. סביר להניח שחלק גדול מהקונים והמוכרים יעדיפו לוותר על הצהרת המחיר מלכתחילה, ואלה שכן ימלאו את המחיר - ינמיכו מחירים דרמטית מחמת עינן הפקוחה של רשויות המס.

מנגד, חלק גדול מאוד מעסקאות הרכב המשומש ה"טרי" מתבצעות כיום על-ידי סוחרי רכב - בעיקר חברות ליסינג והשכרה - שלהן דווקא יש עניין לנפח את המחירים ולשמר אותם קרוב לסף הגבוה. האם הצהרה בעסקה כזו היא מקור אמין? נזכיר, כי השליטה של חברות הליסינג במחירי עסקאות המכירה של המשומשות הייתה אחת הסיבות שבשלן הוחלט על המחירון הממשלתי מלכתחילה.

בנוסף, הרעיון מתעלם מפערי המחיר העצומים בין מכוניות זהות לכאורה שנגזרים ממצבן. חברות הליסינג, למשל, מדרגות כמה דרגות של איכות, בהתאם למצב הרכב, ובעיקר בהתאם להיקף התאונות, הנזקים המכללים העיקריים (מנוע, גיר וכדומה), ופרטים נוספים שמתגלים בטופס הבדיקה של הרכב. הפער במחיר עסקה בין מכונית "נקייה" למכונית מאותו תוצר ושנתון "עם היסטוריה בעייתית", יכול בלי קושי להגיע ל-40%. למותר לציין, שהנתונים הללו לא ידווחו במעמד המכירה/קנייה, והם עלולים להוות גורם שמטה את הממוצע משמעותית.

לבסוף, מדובר בהחלטה שצפויה לעלות לממשלה הרבה כסף, מיליונים רבים. איך ימומן הפרויקט? הרשו לנו לנחש: באמצעות הגדלה משמעותית של אגרת העברת הבעלות או ביטוח החובה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988