פרס: "פוליטיקאים מנהלים את העבר, מדענים את העתיד"

נשיא המדינה שמעון פרס דיבר היום בכנס הביומד ILSI-Biomed 2012: "היום צריך להסתכל במיקרוסקופ ולא בטלסקופ. הבטנו בירח - והתאכזבנו. הסתכלנו על מערכת העצבים שלנו, ונפעמנו"

נשיא המדינה שמעון פרס נפגש היום (ב') לראיון עם ד"ר סטיב אוסטרלי, במסגרת אירוע הפתיחה של כנס ILSI-Biomed 2012. אוסטרלי, סמנכ"ל הרפואה והטכנולוגיה של מדטרוניק, הוא האיש שאחראי על הבניית החזון הטכנולוגי של החברה.

"כיצד אתה רואה את מדינת ישראל בעתיד?", שאל אוסטרלי, ופרס ענה: "אני רוצה לראות את ישראל כמדינה הראשונה בעולם שתנוהל על ידי מדענים ולא על ידי פוליטיקאים. הם מנהלים את העבר, ואילו למדענים אין ברירה אלא לנהל את העתיד".

הקומוניזם הוא פאסה

פרס אמר כי אין להסתכל על העולם "בגובה העיניים": "העיניים הן קצרות רואי. צריך להסתכל עם הדמיון", אמר, והוסיף: "היום צריך להסתכל במיקרוסקופ ולא בטלסקופ. הבטנו בירח - והתאכזבנו. לא כך? מה כבר יש לראות שם. הסתכלנו על מערכת העצבים שלנו, ונפעמנו. העתיד הוא במנגנון שבתוכנו, שהוא בלתי מפוענח. שם נמצא הסוד של מה הופך אותנו למאושרים, או אומללים".

הנשיא אמר כי: "קשה למצוא מנהיג מוערך, וזו לא אשמת המנהיגים. הממשלות הפכו חלשות משום שהביטחון והכלכלה, שני הנושאים העיקריים שממשלות שולטות בהן, הפכו גלובליים.

"מי היה יכול לנבא משהו כמו פייסבוק? מארק צוקרברג הוביל מהפכה חברתית חזקה יותר מזו של לנין וסטלין. הם ניסו לכפות קומוניזם על רוסיה. זה הרג מיליוני אנשים ומה התוצאה? הניסוי נכשל בסופו של דבר. צוקרברג איתחל מהפכה בלי כפייה, בלי צבא, בלי ממשלה. ואיש לא ניבא את זה. אגב, שמעתי שהילד התחתן. מזל טוב".

באשר לביטחון אמר פרס כי הוא מוטרד מהאלימות שמקורה בטרור ובזעם של היחידים בכל מדינה. לדבריו, לשני סוגי האלימות יש מקורות פסיכולוגיים, חברתיים וכלכליים, וכי אם המדע יבין את המנגנונים הללו, הרי ניתן יהיה לטפל באלימות. "מה היה מקור לתרבות?", שאל פרס, וענה - "המראה. אם נכיר את הפנים שלנו כפי שאנחנו רואים את החוץ, אנשים יהיו תרבותיים יותר גם מן בחינה הרגשית".

פרס התייחס בכנס לתחום האנרגיה המתחדשת. "המוח האנושי כולו פועל על 20 ואט בלבד. לא צריך לחשוב איך לייצר עוד אנרגיה, אלא איך להפיק מכל טיפת נפט ועלת רבה יותר", אמר.

רק ארה"ב תשרוד

משתתף נוסף בכנס, קן היצ'נר, מנהל הפעילות הגלובלית של סקטור הבריאות בגולדמן סאקס, אמר כי בעוד בעבר כולם הסכימו על מגמות המקרו בתחום הבריאות, הרי שהיום המגמות הללו פחות ברורות, מתחלפות במהירות ומשפיעות באופן ישיר אפילו על החברות הכי קטנות.

"מעולם לא ראיתי פחות הסכמה על המודל העסקי העתידי של תעשיית הפארמה", אמר היצ'נר, "חלק מן המנכ"לים מצהירים כי הם יודעים בדיוק לאן החברה שלהם ותחום הפארמה הולכים בעתיד, אך מאחורי דלתות סגורות הם מודים שהם מבולבלים". לדבריו: "האופן השונה שבו ראשי החברות הגדולות קוראים את המפה, משפיע על החברות שהם ירצו לקנות, ולכן החברות הקטנות צריכות להבין מהן המגמות האמיתיות, אך גם כיצד כל חברה גדולה רואה אותן".

אחת המגמות החשובות שזיהה היצ'נר היא עליית המדינות המתפתחות. "בעוד 50 שנה, בחמישיית הכלכלות החזקות יהיו להערכתנו ארבע מדינות שהיום נחשבות למתפתחות. מבין המדינות המובילות היום את הכלכלה, רק ארה"ב תשרוד בחמישייה". היצ'נר מזהה מגמה של רכישות בין חברות ממדינות מתפתחות, וחוזה כי נראה רכישות רבות של חברות ישראליות על ידי גופים הודים, סינים וברזילאים בקרוב, ולהיפך. באופן כללי הוא חוזה המשך מיזוגים בין חברות ענק, גם בארה"ב.

בארה"ב זיהה היצ'נר את עליית כוחם של בתי החולים ואנשי האדמיניסטרציה שבהם. "50% מהרופאים היום מועסקים על ידי בתי חולים, הרבה יותר מאשר בעבר", אמר, "וזה מקשה על התעשייה משום שקניין של בית חולים הוא רוכש קשוח יותר ופחות חובב טכנולוגיה מאשר רופא".

היצ'נר הוסיף כי העשור האחרון היה קשה לחברות הרפואיות הגדולות ששילמו מחיר משמעותי מבחינת שווי השוק שלהן, לעיתים אף איבדו חצי משוויין, אך יש להן עדיין מזומנים לרכישות. לעומת חברות הפארמה שעברו תקופה קשה, חברות הדיאגנוסטיקה עברו עשור מצוין.

לרגל כנס הביומד הכריזה עמותת ביו ירושלים, יוזמה של הרשות לפיתוח ירושלים שתפקידה לקדם את תחום מדעי החיים בבירה, על סל הטבות שתעניק לחברות ביומד שיקימו או ירחיבו את פעילותן בירושלים. המענקים הם במסגרת "תוכנית מרום" הרב שנתית לחיזוק ירושלים שתקציבה הוא 71.4 מיליון שקל.