ארה"ב: פגמים ביחס ישראל לפליטים ומהגרים בלתי חוקיים

דו"ח זכויות האדם של הסטייט דיפרטמנט מותח ביקורת על התנהלות ישראל מול פליטים מסודאן ואריתריאה ■ "אפליה מוסדית וחברתית נגד ערבים אזרחי ישראל, במיוחד בנושאי דיור ותעסוקה"

בדו"ח השנתי של משרד החוץ האמריקני על מצב זכויות האדם ברחבי תבל ב-2011, שפורסם אתמול (ה') בוושינגטון, נמתחת ביקורת על פגמים ביחס ישראל למהגרים בלתי-חוקיים ועובדים זרים, על "אפליה מוסדית וחברתית נגד ערבים אזרחי ישראל, במיוחד בנושאי תעסוקה ודיור" ועל הדרת נשים באתרים ציבוריים.

בקטע על ישראל מקבלת המדינה הערות חיוביות על רוב שטחי החיים שקשורים בזכויות האדם, מחופש העיתונות והאינטרנט (עם מגבלות שנובעות מצרכים ביטחוניים) ועד תקני המחיה בבתי-הכלא, מחירות הזרוע השיפוטית ועד זכות האזרחים להחליף את ממשלתם, כפי שמצופה מכל מדינה מערבית מתוקנת. הדו"ח אף מציין שהתקפות טרור על מטרות אזרחיות (388 רקטות, 247 פצמ"רים מעזה על ישובים בדרום, אשתקד) היו בין ההפרות המשמעותיות ביותר של זכויות האדם ב-2011. דווקא על רקע זה, בולטות הביקורות של הסטייט דיפרטמנט על היחס לזרים ועל אפליית אזרחים ערביים.

בפרק על ישראל בדו"ח אין תגליות מרעישות. הביקורות נשענות על נתונים ממשלתיים, על התבטאויות פומביות ועל מידע של נציב או"ם לפליטים (UNHCR) ושל עמותות מקומיות וזרות. אבל ריכוז המידע וזיקוקו מציב את ישראל באור לא מחמיא.

עורכי הדו"ח מציינים כי חוקי המדינה מאפשרים להעניק מקלט זמני לפליטים וכי הממשלה הקימה מערכת שמספקת הגנה זמנית לרוב מבקשי המקלט. בכל זאת, יש תלונות לגבי נגישות של מבקשי מקלט למערכת ודיווחים על אפליה. משרד נציב או"ם לפליטים וארגוני סעד לא ממשלתיים הביעו מורת רוח מתקנות ממשלתיות חדשות, מ-2 בינואר, שמסדירות מתן מקלט. התקנות האלה מחייבות את הפונים להגיש בקשה למקלט בתוך שנה אחת מיום הגיעם לישראל ומתירות למשרד הפנים לדחות בקשות ללא אופציה של ערעור. התקנות אף אוסרות על מתן מקלט לאזרחי "מדינת אויב". התקנות לא קבעו מנגנון עצמאי לטיפול בערעורים.

לפי הדו"ח, לפליטים מאריתריאה וסודאן (כ-85% מכל מבקשי המקלט) לא ניתנה גישה להליכי הגשת הבקשות והם נאלצו להסתפק במסמכי "שחרור על תנאי", שמחודשים מדי כמה חודשים ושדוחים את גירוש המבקשים מישראל. על פי נתוני נציב או"ם לפליטים, ב-2011 הוגשו 4603 בקשות חדשות לקבלת מקלט בישראל; 3692 נדחו; בקשה אחת אושרה; 6412 בקשות, רובן משנים קודמות, נותרו תלויות ועומדות בסוף השנה.

הדו"ח מציין, שפקידי רשות נוהגים להגדיר את הפליטים כ"מסתננים" בהתבטאויות פומביות וקושרים אותם ישירות לעליה בפשיעה, במחלות ובטרור. עורכי הדו"ח טורחים לציין ששר הפנים, אלי ישי, אמר בראיון לגלי צה"ל, ב-8 בדצמבר אשתקד: "אגן על הרוב היהודי במדינה ואדאג לכך שאחרון הסודאנים, האריתריאים וכל המסתננים, עד האחרון שבהם, יחזרו לארצותיהם".

לפי הדו"ח, פליטים מוכרים קיבלו אשרות עבודה, אך רוב מבקשי המקלט קיבלו מסמכים שמדגישים במפורש: "זו אינה אשרת עבודה". מכל מקום, בפועל מתירה המשלה למבקשי המקלט לעבוד. בצד החיוב מציין הדו"ח שישראל הפסיקה את נוהג ההחזרה החמה, כלומר החזרה מיידית של חוצי הגבול למצרים ושפליטים מוכרים נהנים משירותים סוציאליים, לרבות גישה למערכת הבריאות.

ביקורות נוספות בדו"ח:

■ אפליית נשים: החוק אוסר על אפליה מגדרית בתעסוקה וברמת השכר, אך נשים ברוב הקבוצות האתניות והמגדריות קובלות שהן מופלות לרעה במקומות העבודה שלהן. לפי סקרים בינלאומייים, נשים בישראל השתכרו כ-53% משכר גברים בתפקידים זהים, מציין הדו"ח.

■ הדרת נשים: "משמרות צניעות" מוסיפים להטריד נשים בשכונות חרדיות נוספות. יש דיווחים על הפרדה בין גברים לנשים במקומות ציבוריים, לרבות במרפאות באזורים חרדיים. למרות שבית-המשפט העליון אסר על הדרת נשים בתחבורה ציבורית, נמשכים הדיווחים על הדרה כפויה באוטובוסים. יש גם ידיעות על הדרה מוגברת של נשים בכותל המערבי. על פי נתוני משרד החינוך, הפרדה מגדרית קיימת עתה ב-65% מבתי-הספר היסודיים הדתיים בישראל, בהשוואה ל-25% ב-2001.

■ התערבות שרירותית בחיים הפרטיים או חיי המשפחה של אזרחים: כ-322 אלף אזרחים, שעלו לישראל כיהודים, או כבני משפחה של יהודים, אינם נחשבים יהודים בעיני הרבנות הראשית ואינם יכולים להינשא, להתגרש או להיקבר בבית-קברות יהודי.

■ מעקב באינטרנט: אין שום הגבלות ממשלתיות על גישה לאינטרנט, מציין הדו"ח, אך הממשלה מנטרת אי-מיילים ופורומים של צ'אט מסיבות ביטחוניות.

■ אפליית יהודים אתיופיים: כ-130 אלף יהודים אתיופים מוסיפים להתמודד עם אפליה חברתית מתמשכת, אם כי פקידי רשות ורוב האזרחים מתנערים מאפליה כזו בהתבטאויות פומביות.

■ אפליית ערבים: "קיימת אפליה מוסדית וחברתית נגד ערבים אזרחי ישראל, במיוחד בתחומי התעסוקה והדיור", נאמר בדו"ח. לפי נתונים של עמותות, בכמה עסקים בישראל נמצאו "תעודות כשרות" שמצהירות שהעסק שבו מוצגת התעודה אינו מעסיק ערבים. אין ספור כתובות "מות לערבים" נמרחו במקומות ציבוריים, לרבות גשר להולכי רגל בהרצליה.

■ אפליית בדואים: הבדואים מוסיפים להיות הקבוצה המקופחת ביותר בישראל. כ-60 אלף בדואים, מתוך אוכלוסיה של כ-160 אלף) חיים ב-46 כפרי אוהלים ובקתות ללא חשמל ומים ואינם נהנים משירותי בריאות, חינוך ורווחה, לפי הדו"ח.

בקטע על השטחים הפלסטיניים מצויין שברצועת עזה אין לתושבים חירות פוליטית. מחברי הדו"ח מאשימים את חמאס בחיסולים באמצעות כוחות הביטחון, מעצרים שרירותיים, עינויי עצירים ורדיפת מתנגדים פוליטיים. כוחות צה"ל בגדה מואשמים בשימוש מופרז בכוח נגד אזרחים, חיסולים ויחס נוקשה לעצירים פלסטיניים ותנאים קשים במתקני כליאה.