נשמע לכם מוזר? גם סטארט-אפים יכולים לתרום לעמותות

איש ההון סיכון ידין קאופמן הקים לפני עשור את קרן "תמורה", המאפשרת לחברות בראשית דרכן לתרום אופציות, שייפרעו כשיגיע האקזיט המיוחל ■ וזה עובד - עד היום הצליחה הקרן להשקיע 6.3 מיליון דולר שקיבלה ב-36 אקזיטים

לא מעט סטארט-אפיסטים ישראלים חולמים על המיליונים ועל האקזיט הגדול, אבל כולם יודעים שההתחלה קשה מנשוא. בזמנים כאלה, כשחשבון הבנק ריק והדרך לגיוס משקיעים מסורבלת, קשה לחשוב על מונחים כמו "אחריות חברתית" או "תרומה לקהילה". מי שמפסידים כסף מיומם הראשון, מחכים עד שיתייצבו כדי לתרום בחזרה לחברה.

אבל מתברר שיש דרך אחרת. קרן "תמורה", שהוקמה לפני עשור, עושה חשבון פשוט: לסטארט-אפים אין כסף אבל יש פוטנציאל. לכן, הם יתרמו אופציות על בסיס הפוטנציאל, וכשימומש בעת אקזיט או הנפקה - האופציות יהפכו למזומנים שייתרמו למען הקהילה.

את הרעיון להקמת הקרן הגה ידין קאופמן, איש הון סיכון ותיק, שייבא את המודל מארה"ב. "אני בתחום מאז 1987, וראיתי את התפתחות התעשייה עם הרבה חברות מעניינות. ראיתי יצירת עושר אצל חלק נכבד מהן, אבל מה שעדיין לא היה הוא מנגנונים של נתינה לקהילה בצורה מוסדית ונרחבת", אומר קאופמן.

"המיקוד בגיוס תרומות של אופציות נראה לי אז וגם היום הכי מותאם לצרכים וליכולות של חברות היי-טק. המודל פותח בפני קהל חשוב אפשרות לתרום ולהיות מעורבים בה בשלב שבו אם היית מבקש לתרום מזומנים, זה לא היה מתאפשר כלל ואם כן, אז לא במידה מאוד משמעותית".

למודל יש הוכחות: בתחילת מאי קיבלה הקרן יותר מ-450 אלף דולר מהאקזיט של חברת XtermIO הישראלית שנמכרה ל-EMC האמריקנית תמורת 430 מיליון דולר. את הכסף תעביר תמורה לחלק מכ-100 העמותות שהיא עובדת מולן בתחום החינוך והנוער. האקזיט של XtermIO הוא חלק מ-6.3 מיליון דולר שקיבלה עד היום הקרן לאחר שנהנתה מ-36 אקזיטים. בחמש השנים האחרונות התרחשה צמיחה משמעותית, של כ-100% בהיקף הגיוס וכ-230% במספר האקזיטים. גם מספר חברות הסטארט-אפ שתורמות אופציות לתמורה זינק - מכ-100 ב-2007 ל-240 חברות כיום.

"אף אחד לא מצפה שהחברות האלה, שמפסידות כבר מהשלב הראשון, ייקחו כסף במזומן מהמשקיעים שלהן ויתרמו אותו", אומר ברוך ליפנר, שמנהל את קרן תמורה מיומה הראשון. "לא בעייתי לתרום אופציות משום שהן לא משפיעות על תזרים המזומנים. זה מצב של win-win, שאפילו משפיע לטובה על הקארמה בחברה. זה משפיע על העובדים, על התרבות הארגונית ועל הערכים שהחברה רוצה להקנות". קאופמן מוסיף כי "מנכ"לים גם טוענים שיותר קל להם לגייס עובדים, כי אנשים מעדיפים לעבוד בחברה שמעורבת בקהילה".

על העמותות שזכו בכספי הסטארט-אפים נמנות "שיעור אחר", "כנפיים של קרמבו", "חינוך לפסגות" ועוד. "אנחנו מחפשים בעיקר עמותות חינוך ונוער קטנות שמפעילות מודל חינוכי שניתן לשכפל ולהרחיב לחלקים נוספים ברחבי הארץ", אומר ליפנר.

שיעור האופציות שמקבלת תמורה מכל חברה נמוך, פחות מ-1% לרוב, אך מכיוון שהוא נעשה בשלב מוקדם מאוד, לפני סבבי גיוס מתקדמים ודילול, התמורה הולמת. לדברי ליפנר, רוב מקרי התרומות הם דרך אקזיט או הנפקה, אך יש גם מקרים כמו של חברת האינטרנט Wix, שאפשרה לתמורה לממש את האופציות שלה במסגרת סבב גיוס גדול שערכה.

"ההפסד הכי טוב שאפשר להפסיד"

אהוד רוקח, מנכ"ל XtremIO, שהוקמה יחד עם שוקי ברוק וירון שגב ומפתחת מערכות אחסון, אומר כי "זה ההפסד הכי טוב שאפשר להפסיד. לסטארט-אפ בתחילת הדרך אין כסף לתרום. הוא חי באילוצים כספיים וקשה לו להצדיק תרומה כספית ישירה כשהוא עדיין לא מוכר ומרוויח. המטבע היחיד שיש לסטארט-אפ צעיר הוא הסיכוי שמתישהו הוא יצליח, וזה מה שאנחנו תרמנו לתמורה".

באופן פורמלי, מהלך שכזה דורש תמיכה מצד המשקיעים וההנהלה, ורוקח מדגיש שאצלם הנושא עבר באופן חלק. "לא היינו צריכים לקיים דיון בנושא. זה היה ברור שאנחנו שמחים ורוצים לתרום", הוא אומר.

במשך שנים טוענים נגד תעשיית ההיי-טק הישראלית שהיא מנותקת מהחברה הישראלית, אך רוקח לא מסכים. "כמי שעוסק בזה מבפנים אני לא מרגיש שאנשים אצלנו מנותקים אלא שאנחנו חלק מהחברה. במידה שיש הרגשה כזו למישהו, אני רק יכול לקוות שפעילויות מסוג זה עוזרות לגשר עליה".

"לא רק כסף, גם השפעה"

גם בקרב יזמים צעירים יותר אפשר לראות את רוח הנתינה למען הקהילה, אף שהקופה די ריקה מהון זמין. "אני מאמין בלבנות סטארט-אפ לא רק כרצון לבנות מכונה שמייצרת כסף אלא גם כדי להביא השפעה ומשהו בעל משמעות לעולם", מציין רפאל אוזן, שהקים יחד עם ירון סמיד את חברת BillGuard. "בילגארד באה לפתור בעיה גדולה של חיובים לא רצויים בכרטיסי אשראי של משתמשים, אבל על הדרך גם לעזור לעמותות במקומות שאין לנו אפשרות אחרת לעזור", אומר אוזן.

לדבריו, "צריך סיבה מספיק טובה להיות יזם, כי אלה חיים קשים, ואם אתה לא קם בבוקר כדי לעשות משהו גדול למען מישהו אחר - אז אני לא יודע בשביל מה לעשות את זה. אני מסתכל על ערך שהוא לא רק הצלחה של החברה אלא גם בהשפעה שיש לנו כאנשים בתוך החברה שבה אנו חיים. בסופו של דבר, ההצלחה שלנו קשורה עם זו של תמורה".

- למה לא לתרום ישירות?

אוזן: "זה עניין של יעילות. להשקיע בדברים הנכונים זו עבודה קשה. הכסף בעצמו לא שווה כלום אם הוא לא מגיע למקום הנכון.

"יש רווח הרבה יותר משמעותי לתת לתמורה לעבוד ולנהל את החזית הזאת, שהם מבינים בה הרבה יותר מאשר שאנחנו נעשה את זה באופן עצמאי".

צרו איתנו קשר *5988