אחד היעדים שהגדירה לעצמה ממשלת האחדות החדשה הוא העברת "תקציב אחראי" ל-2013. ואמנם, השמירה על הקופה הציבורית חיונית כדי למנוע את הידרדרות הכלכלה הישראלית למצבן של יוון ומדינות נוספות באירופה. עם זאת, אין די בהידוק החגורה. על תקציב 2013 לאתר את התעשיות העשויות לשמש כקטרי הצמיחה של המשק ולהעניק להן עידוד ותמריצים.
דוגמה בולטת לכך היא תעשיית הביוטכנולוגיה (הביומד). הביומד הישראלי מפתח מוצרים ושירותים במדעי החיים, לרבות פיתוחים המצויים בשלבים קליניים מתקדמים לטיפול במחלות כמו סוכרת, שבץ מוחי ופרקינסון. הביומד מבטא אפוא היטב את רוח החדשנות, היזמות והמחקר הרפואי-טכנולוגי בישראל, וככזה הוא יכול היה להוביל את הצמיחה במשק.
תעשיית הביומד רושמת את הישגיה בשנים האחרונות בעידוד תמיכת המדען הראשי בפרויקטי הפיתוח החדשניים לטיפולים מצילים חיים. אך למרבה האכזבה, תקציבי המדען הראשי הישראלי מקוצצים באופן שיטתי בעשור האחרון - עד כדי סכנת קיום למאות חברות וסטארט-אפים, ואיום על יתרונה האיכותי של ישראל בכלכלה העולמית.
כל הנורות מהבהבות
בעשור החולף קיצצו ממשלות ישראל כ-50% מתקציב המחקר והפיתוח (מו"פ) של המדען הראשי. למעשה, תקציב המדען הראשי קוצץ מ-2.2 מיליארד שקל ב-2002 במונחים ריאליים, ל-1.16 מיליארד בלבד ב-2012. בכך קטן היקפו של תקציב המדען הראשי מ-0.8% מתקציב המדינה לפני כעשור ל-0.4% בלבד כיום. הראשונות להיפגע היו חברות הביוטכנולוגיה, הנסמכות על התקציב לקבלת מענקים, שבלעדיהם לא יוכלו להתקיים.
התוצאה: חברות ביומד, שקיבלו בראשונה מענקים לפני כעשור וזקוקות כיום לתמיכה נוספת כדי לפרוץ לשוק, עשויות בשל הקיצוץ שלא לממש את הפוטנציאל הרב שלהן. בנוסף, כ-700 חברות ביומד צעירות, הנאבקות על מעט המענקים העומדים כיום לרשות התעשייה, צפויות להתפתח בקצב איטי או אפילו להיסגר, בגלל היעדר תמיכה ממשלתית.
הפגיעה בביומד מסבה למשק הישראלי נזק במיליארדים. לפי מחקרים שנערכו בשיתוף משרד האוצר, השקעה ממשלתית במו"פ עסקי עשויה הייתה להניב למשק תשואה הנעה בין 473% ליותר מ-1,000%. קרי, פי-5 עד 10 מגובה ההשקעה. לשם השוואה, בעשור החולף הניב ההיי-טק הישראלי השקעות זרות ביותר מ-40 מיליארד שקל בשנה.
הקיצוץ במו"פ בישראל לא רק מסב נזק לכלכלה, אלא גם עומד בניגוד מוחלט לנעשה בעולם. בארה"ב, למשל, הזרים השנה ה-NIH - הגוף המקביל למדען הראשי שלנו - תקציב של יותר מ-30 מיליארד דולר למו"פ. מדובר בסכום המשקף הגדלה של ממש בתקציב המו"פ האמריקני לעומת שנת 2005, אז הושקעו בתחום 10 מיליארד דולר בלבד. שלא באופן מפתיע, הביומד מוביל את המו"פ האמריקני, וכל עובד בחברת ביוטכנולוגיה בארה"ב נהנה מהשקעה ממשלתית ממוצעת של 105 אלף דולר לשנה - הרבה יותר מאשר בתעשיות אחרות.
במדינות המערב יש מגמה ברורה לחזק את הביומד במקום להחלישו. מכאן, שהקיצוץ בתקציב המדען הראשי חותר תחת הניסיונות למנוע בריחת מוחות אל מעבר לים ולהתחרות עם השווקים הבינלאומיים.
זאת, במיוחד בעידן בו התעשיות המסורתיות הולכות ונכחדות עקב מעברם של מרכזי הפיתוח והייצור למדינות מתפתחות. יתרון נוסף שהולך לאיבוד עקב הקיצוץ הוא בדמות שיתופי הפעולה, שיכולים היו להירקם בין תעשיית הביומד למוסדות להשכלה גבוהה, לצורך הכשרת הדור הבא של המדענים, המהנדסים והרופאים בישראל.
כל נורות האזהרה מהבהבות אפוא מעל הביומד הישראלי. אם לא נתעורר בזמן, פוטנציאל של מיליארדים למשק הישראלי יושלך לפח. תקציב 2013 חייב על כן לשנות כיוון. על משרד האוצר להשיב למדען הראשי את מיליארד השקלים שקוצצו לו בעשור החולף, ואף להגדילם כך שיתאימו לצורכי המשק היום ולמגמות בעולם.
הכותב הוא יו"ר פורום החברות למדעי החיים וסמנכ"ל פלוריסטם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.