מאיפה יבוא הכסף?

"איטליה הנה אנו באים!". קריאה זו תישמע בוודאי בחלק מחדרי העסקאות של קרנות הגידור הגדולות בעולם. בצורה ההגיונית ביותר, הבשורה על חבילת החילוץ עבור מערכת הבנקאות הספרדית תייצר את הקריאה הזו, ואת תחילת המהלכים המעשיים לקראת תקיפה פיננסית של מדינת המגף.

יוון הייתה הצוהר הראשון, והקטן, אירלנד ופורטוגל המשיכו את השרשרת (אבל היו די דומים ליוון בגודל, ולכן לא יצרו דרגה חדשה), ועכשיו ספרד הפכה למדינה הרביעית לבקש סיוע רשמי. זכרו: בקשת סיוע מן המנגנונים הבינלאומיים (EU או IMF) מגיעה רק כאשר למדינה אין את האופציה לקבל מימון דרך השווקים הפיננסיים הרגילים.

הגאווה הלאומית מושמת אז בצד, והופכים למבקשי נדבות. בכול מדינה יש סיבה שונה לצרה המיוחדת שלה (כידוע ספרד, או ליתר דיוק המערכת הבנקאית שלה, סובלת מקריסה נדל"נית) אבל הכול בסופו של דבר מתרכז לדבר האחד: אין מספיק כסף לשלם חובות.

אז מאיפה יבוא הפעם הכסף? מסתבר שזה לא כל כך ברור. לפני שאכנס לזה בפירוט יתר אציג בפניכם גרף קטן (מבית מדרשם של קרן הגידור Bridgewater):

 משה שלום כסף

גרף פשוט, וקטן זה, מראה כמה הכלים שהוגדרו לטיפול בחבילות הסיוע, כמו זו הספרדית, לוקות בחסר. בצד ימין (בגווני אפור) כל הכסף שהוחלט (אבל עדיין לא אושר סופית) מן ה-IMF, ב-EFSF, וב-ESM. כל החבילות יחד אינן מתקרבות לטריליון היורו. לעומת זאת, ההתחייבויות (בכחול) כלפי יוון, פורטוגל, ואלו שיצטרכו להיות מושקעים כנראה עבור הצלת ספרד, ואיטליה, מתקרבים כמעט לטריליון וחצי יורו (!!).

אבל נחזור ל"חבילה הספרדית": מאיפה יבוא הכסף? מסתבר שהתנהל ויכוח גדול על כך. ה-ESM עדיין לא אושר על ידי הפרלמנטים של מדינות האיחוד, ובמיוחד לא על ידי זה הגרמני, אשר בזמנו ביקש להכניס סעיף המונע, במפורש, מן הקרן הזו להציל בנקים מסחריים.

וכך נותרנו עם ה-EFSF, אשר בה נותרו כ-200 מיליארד אירו, ומזה התחייבות של 12 מיליארד מטעם ספרד עצמה (ספרד גם ערבה בקרן לעוד 80 מיליארד עתידיים). העניין הוא שכספי EFSF גם הם לא "חופשיים". על פי כללי הקרן הזו, מדינה תורמת יכולה לדרוש ערבויות על הלוואות ממנה, וזה בדיוק מה שעושה עכשיו פינלנד, על החבילה המוצעת לספרד.

דרך אגב, ה-IMF בכלל לא הוזכר הפעם, כי ספרד מסרבת בכול תוקף להוסיף מגבלות צנע כנגד הכסף הזה. וכך נשארנו עם מנגנון די עקום: ה-EFSF יעביר כ-100 מיליארד של אגרות חוב שלה ל"משהו" בספרד. אותן אגרות יהוו ערבות כנגד הלוואה ישירה מן ה-ECB (הבנק המרכזי האירופי) ב"תנאים טובים מן השוק". מעורפל מספיק בשבילכם?

לאן ילך הכסף? לקרן הנקראת FROB (Fund for Orderly Bank Restructuring), אשר אמורה לתת הלוואה לבנקים המסחריים. אותם בנקים ההופכים לחדלי פירעון עקב ההפסדים שלהם באגף הנדל"ני שלהם. עבור השווקים הפיננסיים, החבילה כולה תיווסף כמובן לחובה הכולל של ספרד, העומד כבר היום על כמעט 150% יחס חוב-תוצר (הסכם מסטריכט קבע ש-60% היא הנורמה הרצויה...). האם זה לא מזכיר לכם משהו, הדומה לחבילות שניתנו למדינה קרובה יותר אלינו, והידועה בעתיקותיה, בתרבותה, יופייה הים תיכוני, ושמן הזית שלה?

מה המטרה? החבילה הזו אמורה בעיקר לייצר בטחון מחודש במערכת הבנקאית הספרדית המדממת. בימים שלפני החבילה, כסף יצא ממנה בקצב מדאיג, בדיוק כמו מן הבנקים היווניים, והפורטוגלים. ידוע בהיסטוריה הפיננסית שאם לא עוצרים תהליך בריחה כזה ("Bank Run") הוא תופס תאוצה אדירה, וכבר לא ניתן לעשות דבר, אלא הלאמה בלבד. דבר כזה יגרום לקריסה מוחלטת של הממשלה הספרדית העומדת כר היום על כרעי תרנגולת.

תוצאות הלוואי? שמענו כבר בסוף השבוע שאירלנד מבקשת לדון מחדש בחבילת הסיוע שניתן לה, ולהתאימה לזו הספרדית!.

והנה העדכון הטכני השבועי עבור מדד המניות האמריקני, S&P500, בעזרת הגרף היומי שלו (על מצבו עד יום שישי האחרון):

 משה שלום סנופי

כאשר המדד שבר את רמת המחיר של 1,290 נק' חשבתי, כמו רבים, שלפנינו ירידה קצת יותר משמעותית, מאשר היא קרתה בפועל. ההתייצבות סביב 1,270 נק' לא הייתה מפתיעה כשלעצמה, אבל המהירות שבה המדד עלה משם, הייתה די מדהימה.

כמו כן, הפתיעה העובדה שהוא הצליח, בשבוע אחד, לחצות מעלה את הגבול העליון של התעלה היורדת (בכחול), אשר שלטה במחיר מאז השיא של 1,422 נק'. לא רק זאת, אלא שאנו רואים שהמדד הצליח למעשה לבדוק את אותה חצייה על ידי הפעילות של היומיים האחרונים של השבוע (1 סגול).

שימו לב שאינדיקטור כניסת הכסף (2 סגול) אינו מראה לנו על השתתפות של כסף חדש בזמן העלייה הדי מדהימה הזו, וזאת בניגוד לאינדיקאטור המומנטום, אשר מראה לנו שהתנועה מאוד מאסיבית ומסודרת. ההבדל הזה קצת מדאיג לטווח היותר רחוק מן הטווח המוצג.

לגבי השבוע הקרוב ניתן לראות את 1,340 נק' כיעד ברור, וקרוב מספיק, כדי לומר עליו שהוא יושג. כאשר המדד יצור את השפל הבא, נדע אם לעלייה הזו יש רגליים בריאות באמת. העובדה שניתן לזהות חמישה גלים יורדים מאז השיא של 1,422 נק', מחזקת את ההנחה שיש סיכוי טוב,לטווח הבינוני, למהלך מתקן עולה בעל שלושה גלים. את תחילתו ראינו הבה נבחן את המשכו.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

*** מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.