הביורוקרטיה תוקעת את התוכנית להעברת מחנות צה"ל ללוד

גורמים ביטחוניים בשיחה עם "גלובס": "משרדי הממשלה לא זזים ולא מבינים את הפוטנציאל האדיר של מהלך כזה"

התוכנית הגרנדיוזית של משרד הביטחון לפינוי יחידות צה"ל ממרכז הארץ לעיר לוד תקועה בגלל ביורוקרטיה וקשיים שמערימים משרדי ממשלה שאמורים לאשר את הקצאות הקרקע למיזם, כך מאשימים גורמים במערכת הביטחון. בשיחה עם "גלובס" טען אחד הגורמים כי "בעוד שורה של גופים ממשלתיים ורשויות מזהים את הפוטנציאל של תוכנית אדירה כזאת, משרד הבינוי והשיכון בולט באדישותו, שמתבטאת בעובדה שהוא פשוט לא זז. כשהחוליה הזאת בשרשרת תקועה, הכול נתקע. נוצר רושם שמשרדי הממשלה לא זזים ולא מבינים את הפוטנציאל האדיר של המהלך".

"אין אישור לשינוי ייעוד הקרקע"

במערכת הביטחון האשימו בימים האחרונים את משרד הבינוי והשיכון בכך שחרף פניות אליו בחודשים האחרונים, כדי שיפעל לשינוי ייעוד הקרקע ליד שכונת גני אביב בלוד, הוא טרם פתח בהליכים המתבקשים. "יש הרבה הסכמות שמאפשרות להתחיל בביצוע הפרויקט בקרוב. העובדה שאין אישור לשינוי ייעוד הקרקע תוקעת הכול", נאמר.

עיקר התוכנית שנרקמת במערכת הביטחון הוא העברת בסיס הקליטה והמיון (הבקו"ם) ממתחם תל השומר למתחם חדש שיוקם לא הרחק משכונת הרכבת בלוד. למתחם החדש עתידות לעבור יחידות צבא נוספות שתופסות כיום קרקעות יקרות בקריה בת"א, בגלילות ובצריפין. בין היחידות שמתוכננות לעבור אליו, מינהלת מתאם פעולות הממשלה בשטחים; מערכת העיתון הצבאי "במחנה"; יחידת המשטרה הצבאית החוקרת; החטיבה הטכנולוגית של זרוע היבשה וחיל הרפואה.

במערכת הביטחון רואים בפינוי הבסיסים במרכז הארץ הזדמנות לפנות קרקעות יקרות באזורי ביקוש, ששיווקן לבנייה על ידי מינהל מקרקעי ישראל יכניס למדינה עשרות מיליארדי שקלים. זאת נוסף על פיתוח לוד, שהוגדרה בעבר "אזור עדיפות לאומית", שלפי התוכנית ישרתו בה אלפי חיילים ואנשי קבע. לצד המתחם הצבאי הגדול עתידה לקום שכונת מגורים שבה ישוכנו משרתי הקבע עם משפחותיהם. להקמת השכונה, שכוללת בשלב הראשון כמה מאות יחידות דיור, המינהל עתיד להשלים הליך של פדיון הקרקע מחוכרים חקלאיים שמחזיקים בה כיום.

"אפשר היה לצפות ליותר נחישות"

לפני כשבועיים סיירו באזור שבו מתוכנן לקום המתחם החדש סגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר נווה, וראש העיר הממונה של לוד, מאיר ניצן. השניים עמדו על קצב ההתקדמות של המהלכים להאצת הפרויקט והצביעו על הקשיים בהתקדמות הליכי האישור מצד חלק ממשרדי הממשלה. "אפשר היה לצפות שכל הגורמים שנוגעים לעניין יפעלו במלוא המרץ והנחישות המתבקשים כדי להוציא את התוכנית הזאת אל הפועל", אמר ל"גלובס" גורם ביטחוני שמקורב לנושא.

במערכת הביטחון מתייחסים לתוכנית כחלק ממהלך נרחב שבו יועתקו מחנות ובסיסים רבים שתופסים קרקעות יקרות במרכז - לפריפריה. במהלך זה מערכת הביטחון מקדמת את העברת בסיסי המודיעין, התקשוב וההדרכה לכמה מוקדים ברחבי הנגב בעלויות של מיליארדי שקלים.

במשרד הבינוי והשיכון אמרו בתגובה על הטענות כי "המשרד לא 'תוקע' ולא 'תקע' שום תוכנית. להפך: התקיים סיור במסגרת הדיון בנושא עם סגן הרמטכ"ל, אולם לשכת התכנון המחוזית במשרד הפנים התנגדה לבקשת עיריית לוד להרחבת הגבולות לצורך הקמת המחנה האמור במקום המוצע. משרד הבינוי והשיכון מקווה שיצליח לשכנע את משרד הפנים לאפשר את הרחבת הגבולות".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי על פי החוק לתכנון ובנייה, יש להרחיב את שטח השיפוט של לוד כדי ליישם את התוכנית ולשם כך הוקמה ועדה ציבורית שתבדוק את הנושא: "בתחילת 2012 מונתה ע"י המשרד ועדת חקירה ציבורית לבחינת נושא הגבולות המוניציפליים של לוד ועמק לוד והוועדה טרם הגישה לשר הפנים המלצותיה. עם קבלת ההמלצות, יקבע שר הפנים את החלטתו בעניין". עוד אמרו במשרד הפנים כי "הוועדה קיבלה מנדט לבחון את צורכי הפיתוח האורבני של לוד ולדון בשאלה אם נדרשת לה תוספת שטח. הוועדה תבחן את כל הבקשות שהוצגו לפניה".