הרגולטור נהג באחריות

מצב המדינה היה רע לאין שיעור אילו היה מתאדה מהשוק הספק הישראלי, ולא המצרי

מחיר הגז שתגבה תמר מחברת החשמל גבוה בכ-50% מהמחיר שהיה נקבע אילו המדינה הייתה מחליטה להטיל פיקוח על מחירי הגז.

הפצצה הזו, שהוטלה ע"י חבר מועצת רשות החשמל דורון אהרון בשבוע שעבר, הייתה חבויה בדוח מקצועי שהכין משרד הלוי דוויק הירושלמי עבור ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והאנרגיה, הדנה בימים אלה בהטלת פיקוח על מחירי הגז.

הלוי דוויק חישבו כי המחיר הראוי במקרה של הטלת פיקוח יעמוד על 3-3.5 דולרים ליחידת חום. מחיר זה אמור לשיטתם להשאיר בידי היזם רווח של 20% על ההון עצמי בפרויקט, בהנחה שהון זה מהווה כ-30% מההשקעה הכוללת. המחיר בהסכם עם חברת החשמל יעמוד על 5.3 דולרים. זהו פער משמעותי שמיתרגם למיליארדים - סכום שיממן צרכן החשמל והמשק היצרני כולו שהחשמל הוא תשומת הייצור העיקרית שלו.

על הדוח של הלוי דוויק יש לא מעט הסתייגויות מקצועיות. גם אם נתעלם מהן, המסקנה שמונופול תמר סחט מהמדינה תנאים מפליגים לא הכרחית. המחיר שנקבע בעסקת תמר לא גבוה מזה שנקבע בעסקאות דומות שנחתמו לאחרונה, גם בתחרות בין תמר ל-EMG. המחירים לפני שנתיים נעו סביב 4.8 דולרים ומאז הביא הזינוק במחירי הנפט להתייקרות מחיר הגז הטבעי וועדת ששינסקי פגעה קשות ברווחיות היזמים.

קשה לצפות שלאירועים אלה לא תהיה השפעה על המחיר. בממשלה טוענים בתגובה כי גם תמר הרוויחה ובגדול מהשינויים: הסתלקותו של ספק הגז המצרי מהשוק הייתה בבחינת נס מבחינת תשובה ושותפיו לתמר, משום שהפילה לידיהם כפרי בשל הסכמי גז חתומים בשווי 14 מיליארד דולר.

מצד שני, המדינה צריכה גם להודות למזלה הטוב - מצבה היה רע לאין שיעור אילו היה מתאדה מהשוק הספק הישראלי, ולא המצרי. והיה עוד שיקול: שינוי מהותי במחיר היה גורם בוודאות לפתיחה מחדש של המימון הבנקאי לפרויקט ויוצר תהליך שבסיומו הנזק למשק היה עלול לעלות בהרבה על החיסכון. רשות החשמל ורשות ההגבלים העסקיים נהגו באחריות כשהחליטו לאזן את התועלת אל מול הסיכונים. תוצאות ההסכם הנמהר עם EMG, שנזקיו עלו למשק 15 מיליארד שקל, עמדו לנגד עיניהם.

בשורה התחתונה מבטא הסכם הגז בין תמר לחברת החשמל איזון ראוי בין שני כוחות פחות או יותר שווים. המונופול של תמר מול המונופסון של חברת החשמל. את האדישות של החברה למחיר הגז איזנו האוצר שהיה מעורב במו"מ לפרטי פרטים וגופים ממשלתיים נוספים כדוגמת רשות החשמל, שהתגייסו כדי להבהיר לתשובה כי לא יכירו בעלויות העודפות. החוו"ד של הלוי דוויק מלמדת אותנו על שיעורי הרווחיות המרשימים מאוד של הסכמי הגז. גם הנתונים האלה לא מפתיעים. לא לחינם נוטלים יזמים דוגמת תשובה סיכונים כה גדולים בשלב החיפושים. סיכוני החיפושים החווירו לעומת סיכוני הרגולציה אבל אפילו עכשיו, אחרי ששינסקי ואחרי הרגולטורים, יישאר בידי יזמי הגז רווח נאה.