הנקראות ביותר

חממות של תקווה

סרט פוליטי-חברתי על השלטון בחוף השנהב וכפר אקולוגי שנשרף בצ'ילה הם חלק מהסרטים בחממת הקולנוע ירושלים, שמטרתה להפוך את עיר הבירה של ישראל לאתר צילומים מבוקש לסרטים ישראלים ובינלאומיים * "גלובס" התלווה ליוצרים בתהליך העבודה על הסרטים, שיככבו בקרוב בפסטיבלים הנחשבים בעולם /

הכירו נא את המחזור הראשון והכישרוני של "חממת הקולנוע ירושלים" (The Jerusalem International Film Lab), מעבדה להשבחת קולנוענים צעירים ומבטיחים מהארץ ומהעולם, שבימים אלה חניכיה, קולנוענים מבטיחים שנבחרו בקפידה, 12 במספר (מתוכם שישה ישראלים), קרבים אל קו הסיום, בו תושלם מלאכת כתיבת תסריטיהם. במהלך השנה האחרונה, התלווינו אל המחזור הראשון עם צאתו לדרך, אז נחשפנו לסיפורים שיהפכו לסרטים בעוד כשנה-שנתיים. בתום תהליך מפרך שנפרש על פני שבעה חודשי עבודה מאומצים, ייצאו מהחממה לפחות 12 תסריטים לסרטים באורך מלא, כשהם מוכנים לצילום. לסרטים הללו, לכשייצאו, מייעדים כבר עתה שיבוץ הולם ברפרטואר של פסטיבלי הקולנוע החשובים, המסווגים כ-"CLASS A".

די במבט אל עבר שמות בעלי התפקיד הלוקחים חלק בטיפוח משתתפי החממה ובסיוע לה, כדי להסיק לגבי העתיד הצפוי לסרטים עם צאתם. לפרויקט התגייסו בכירים בתעשיית הקולנוע הישראלית והאירופית, שישמשו כחברים בוועדה המייעצת הבינלאומית של החממה, ביניהם ג'ורג' גילדנשטרן (פסטיבל קאן), סוניה היינן (פסטיבל ברלין), אליסיה ווסטון (עד לאחרונה מנהלת חממת סאנדנס, והחל מחודש זה מנהלת פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים), סבינה ניירוטי (חממת טורינו) ואוליבייה פרא (פסטיבל לוקרנו).

לא במקרה, עיניי כל מי שהוא פקטור בתעשיית הקולנוע העולמית נשואות אל החממה הזו, אשר נוסדה כחלק ממהלך רב-שנתי שמטרתו להפוך את עיר הבירה של ישראל לאתר צילומים מבוקש עבור הפקות קולנוע וטלוויזיה, הן מקומיות והן בינלאומיות. גורם נוסף המעצים את ההתעניינות הוא שמרבית המשתתפים בחממה כבר הציגו את סרטיהם בפסטיבלים הגדולים. סרטו של נדב לפיד, "השוטר", השתתף בסקציה התחרותית של פסטיבל לוקארנו, שוויץ, וזכה בפרס חבר השופטים. מיכל ויניק - גם היא יוצאת פסטיבל לוקארנו האחרון, כשסרטה "סרק, סרק" הוצג בקטגוריית הסרטים הקצרים. סרט הביכורים של אלברו ברכנר מאורוגוואי הוקרן בשבוע המבקרים בפסטיבל קאן, וכך גם סרטו של ארנסטו קונטרראס ממקסיקו. בורהן קורבאני מגרמניה זכה להשתתף בפסטיבל ברלין), ומאליק ויטאל האמריקני יצא את פסטיבל סאנדאנס עם מענק פיתוח.

עצב ובלבול בלבבות

סיפור מרתק במיוחד הוא זה של דומינגה סוטומאיור (26) ילידת צ'ילה, שגדלה בכפר אקולוגי מרוחק, שהחל כיוזמה של מספר משפחות ליצור קהילה אלטרנטיבית שיתופית ומוקירת טבע, ועם הזמן גדל והתפתח. הכפר אמנם שמר על צביונו גם כשצמח, אך איבד כמה מערכיו. "עדיין יפה שם וירוק ופסטורלי", אומרת סוטומאיור, אבל החיים שם אינם שונים מהחיים בעיר. כבר אין הבדל בין אורחות החיים. סוטומאיור מתארת במדויק תהליך שעברה התנועה הקיבוצית בארץ ישראל. חיי המתח האינטנסיביים, תודעת השפע והתחרותיות לא פסחו על תושבי המקום המוריק. יום אחד, כך על-פי התסריט שעליו היא שוקדת כעת, פורצת במקום שריפה גדולה. הטבע האנושי נדרש למאבק עם איתני הטבע, והטבע האנושי, שהשרידות מאפיינת אותו לטוב ולרע, לא יכול ללהבות ואיש-איש נס לביתו. "גם בכפר שבו גרתי רוב שנותיי, שהיווה השראה לסיפור, פרצה שריפה", אומרת סוטומאיור. "אם נצלם את הסרט שם? לא. הוא כבר כפר גדול מדי. העלילה של הסרט מתרחשת כשהכפר עוד קטן יחסית".

פיליפ לאקוסט, 40, מחוף השנהב, הוא הנציג האפריקני היחיד בחממה. לאקוסט, שמעולם לא למד קולנוע בצורה מסודרת, מספר כי הוא שוקד על עלילתו של סרט פוליטי-חברתי אודות תנודות השלטון במדינתו בשלושת העשורים האחרונים. לדבריו, פצעי מלחמת האזרחים בחוף השנהב עדיין חשופים, פתוחים. חוסר הבהירות לגבי עתידה של המדינה נותן אותותיו: עצב ובלבול בלבבות, אבל ועוני ברחובות. לקוט מחפש את זהותו, את זהות עמו. מסקנת הביניים שלו היא שזה תפקידו בחיים האלה, ונגזרת מכך היא הסכנה הכרוכה בביצוע התפקיד שהוא לקח על עצמו, חרף הידיעה שצדק לא תמיד ניתן למצוא. שצדק אפשר רק לחפש.

"אין מנוס מזה", הוא אומר. "זו המדינה שלי, של אשתי ושל ילדיי. חשוב לי שהאזרחים במדינה שלי יקבלו מידע מלא על המצב. ויש לי ביקורת על המצב".

איך תממן את הסרט?

"אנשי המשטר ששלט לפני המהפכה גנבו את הכסף שהיה בקרן הקולנוע של חוף השנהב. עכשיו לא יודעים מה יעלה בגורלה של הקרן".

"אין ספק שזה קולנוע שהוא לא תעשייתי במובן הנוסחתי של המילה או קולנוע שהוא של אפקטים מיוחדים. זהו קולנוע עצמאי. סיפורים שבאים מהבטן, סיפורים רלוונטיים", אומר רנן שור, מייסד ומנהל בית נספר לקולנוע "סם שפיגל", המשמש כמנהל החממה, שייסודה היא יוזמתו. בפרשנות חופשית, נאמר ששור מחפש תסריטים מקוריים עם נשמה. אולי מסיבה זו נבחרו תסריטים שבחלקם הגדול הם אישיים, אוטוביוגרפיים, או כאלה שבהם אמצעי ההבעה של היוצר וכמו כן בחירותיו העלילתיות או בחירת הדמויות, חושפים את הרקע האישי.

שור: "אם בחממות הקיימות בעולם יש 45 מקומות, ואנחנו 'מתניעים' עוד 12, המעשה הזה הופך בעצם את ישראל, את ירושלים, למרכז של מצוינות בינלאומית".

החממה היא לא רק לבוגרי בית הספר שלך.

"ממש לא. הוסכם שהרוב יהיה לא מסם שפיגל, וקיבלתי את זה".

ההשקעה בחממות והחשיבות המיוחסת להם מפתיעה, שכן בפסטיבלים, בטקסים ובתקשורת, יוצא שהתסריטאי הוא כאילו לא פקטור משמעותי.

"כשהסרט יוצא התסריטאי לא מקבל את המקום הראוי לו. הפסטיבלים והמדיה רוצים רק את הבמאים והשחקנים. ה'גלורי', הזוהר נמצא רק בשני המקומות האלה. זה לא הוגן וזה לא סביר".

פרסי הפקה בסך 105 אלף דולר

סיום המחזור הראשון של חממת הקולנוע ירושלים יצוין בחודש יולי הקרוב, במסגרת פסטיבל הקולנוע הבינלאומי, שייפתח ב-5 ביולי. את הדראפט הסופי של התסריטים יבחנו מנהלים האמנותיים בפסטיבלי הקולנוע של קאן, ברלין, לוקארנו וטורינו, יחד עם כתריאל שחורי, מנכ"ל קרן הקולנוע הישראלי, והמפיק האמריקאי אנתוני ברגמן.

זוהי חממת הקולנוע הרביעית מסוגה בעולם. קדמו לה חממת סאנדנס (ארה"ב), החממה של מכון בינגר באמסטרדם (הולנד) וחממת טורינו (איטליה) - מסגרות יוקרתיות המיועדות לטפח את מי שסומנו כהבטחות גדולות בתחום.

באירוע הפיצ'ינג שיתקיים ביום שישי, ה-6 ביולי, במשכנות שאננים בירושלים, יוצגו בפני חבר שופטים, שבראשו יעמוד מנהל פסטיבל לוקרנו - אוליבייה פרא, 12 הפרויקטים של החממה על-ידי 12 הבמאים ו-12 המפיקים שנבחרו להשתתף באירוע.

המשתתפים יתחרו על פרסי הפקה בסך 105 אלף דולר. שני הפרסים הראשונים בסך 80 אלף דולר הם תרומת קרן ברכה (50 אלף דולר לתסריט הטוב ביותר, 30 אלף דולר לתסריט הטוב השני). כמו כן, יינתן פרס המיזם לקולנוע ולטלוויזיה ירושלים בסך 25 אלף דולר לתסריט מצטיין שעלילתו מתרחשת בירושלים. אירוע ההכרזה על הזוכים וחלוקת הפרסים יתקיים במוצ"ש, ה-7 ליולי.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות