מחברת "הצבע ארגמן" ל"ידיעות ספרים": אסור לתרגם הספר

אליס ווקר במכתב להוצאה: "אני מתנגדת ל'מדינת אפרטהייד'" ■ מביעה תמיכה בחרם תרבותי ואקדמי על ישראל ■ השתתפה במשט לעזה

אליס ווקר, מחברת "הצבע ארגמן" ואחת מהסופרות השחורות החשובות ביותר בארה"ב, הודיעה ל"ידיעות ספרים", כי החליטה לדחות את בקשת ההוצאה לפרסם תרגום עברי (כנראה חדש) של הספר. "הצבע ארגמן" תורגם בראשונה לעברית ב-1984.

מכתבה של ווקר ל"ידיעות ספרים", מ-9 ביוני, פורסם באתר "המסע הפלסטיני לחרם אקדמי ותרבותי על ישראל" (Palestinian Campaign for the Academic and Cultural Boycott on Israel). ידיעה על המכתב פורסמה בראשונה בסוכנות הידיעות היהודית JTA.

ווקר כתבה להוצאה, כי לא תתיר פרסום תרגום עברי לספר מפני ש"ישראל אשמה באפרטהייד וברדיפת העם הפלסטיני, הן בשטחה של ישראל והן בשטחים הכבושים".

במכתב מביעה ווקר תמיכה בתנועת החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות על ישראל, שידועה בראשי התבות באנגלית BDS. תקוותי היא, כתבה הסופרת, שלתנועה תהיה "השפעה (חזקה) דיה על החברה האזרחית בישראל כדי לחולל שינוי במצב".

סוכנות JTA מציינת, שלא ברור מתי ביקשה "ידיעות ספרים" לפרסם מהדורה עברית של "הצבע ארגמן" והאם הסופרת בכלל יכולה למנוע תרגום חדש של הספר או פרסום מחדש של התרגום הקודם.

במכתבה טוענת ווקר, שהמדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים "גרועה יותר" מבידול השחורים והדרתם בדרום ארה"ב, מדיניות שאותה חוותה על בשרה בהיותה צעירה בג'ורג'יה. לדבריה, אמרו לה שחורים בדרום אפריקה, ובכללם דסמונד טוטו, שיחס ישראל לפלסטינים גרוע יותר מאפרטהייד.

הספר "הצבע ארגמן", על מסכת היסורים של נערה שחורה בדרום, זכה בפרס פוליצר ב-1983 ושימש בסיס לסרט בעל אותו שם בבימוי סטיוון ספילברג. ווקר, שהיתה נשואה בעבר ליהודי, העצימה את התקפותיה על ישראל בשנים האחרונות. היא השתתפה באחד המשטים לעזה ומשמשת שופר לפלסטינים.

במכתב ל"ידיעות ספרים" מציינת ווקר שאין זו הפעם הראשונה שהיא משתמשת ב"הצבע ארגמן" כמכשיר ב"מאמץ גלובלי לפטור את העולם מנוהג ההרס העצמי לשלילת האנושיות של עמים שלמים". לדבריה, לאחר הפקת הסרט "הצבע ארגמן" נאלץ ספילברג להחליט האם להתיר את הקרנת הסרט בדרום אפריקה. "עשיתי לובי נגד הרעיון מפני שגם אז היתה תנועה אזרחית לחרם וסנקציות על דרום אפריקה, שמטרתה היתה לשנות את האפרטהייד ולמעשה לחולל שינוי בממשלה, כמו התנועה הנוכחית לחרם על ישראל".

"זו לא היתה החלטה קשה מדי", היא מוסיפה. "אני מאמינה מעומק לבי באמצעים בלתי אלימים כמכשירים לשינוי חברתי, גם אם נדמה, לפעמים, שתהליך כזה נמשך לנצח".

"מאוד הייתי רוצה לדעת שספריי נקראים ע"י ישראלים, ובייחוד צעירים, וע"י הפעילים הישראלים האמיצים (יהודים ופלסטינים) למען צדק ושלום, שהיה לי העונג לעבוד לצידם", מסיימת ווקר את מכתבה. "אני מקווה שיום אחד, אולי בקרוב, זה עשוי להתרחש. אבל עכשיו לא הזמן. אנו חייבים להמשיך לעבוד על הנושא, ולחכות. באמונה שניתן לעצב עתיד צודק באמצעות צעדים קטנים, אליס ווקר".

צרו איתנו קשר *5988