פישר מתנגד להחלטת נתניהו להגדיל את הגירעון; חשש באוצר: "המשק ייצא משיווי משקל"

החלטת רה"מ התקבלה בניגוד לעמדת ראש אגף התקציבים, החשבת הכללית ונגיד בנק ישראל ■ הערכות: הגדלת המסגרת לא תספיק ■ שי טלמון: "אין צורך בהעלאת מסים נוספת" ■ אלי יונס: "אפשר להעלות מסים, אבל רק קצת"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט הבוקר (ג') שלא להעלות מסים ב-2013 לצורך כיסוי הגירעון התופח, אלא להכפיל את מסגרת הגירעון - מ-1.5% תמ''ג ל-3% תמ''ג. כך נחשף הבוקר באתר "גלובס". מדובר בהגדלת מסגרת הגירעון ב-13 מיליארד שקל בקירוב. (לסיפור המלא)

מקורות בסביבת ראש הממשלה הדגישו כי ההכרעה שקיבל מנוגדת לעמדת אגף התקציבים באוצר, שראשיו התכוונו להגדיל את יעד הגירעון ל-2.5% מהתמ''ג בלבד. ההכרעה של נתניהו מתיישבת עם עמדתו של שר האוצר, יובל שטייניץ, ומנוגדת להמלצה של הממונה על התקציבים גל הרשקוביץ', של החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו וגם של נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר.

הבוקר התכנסו בכירי האוצר עם ראש הממשלה, אחרי שנתניהו כבר הכריע בסוגיה. ההכרעה של ראש הממשלה, ובעיקר הדרך שבה התקבלה, חושפות מתח גבוה בינו לדרגים המקצועיים באוצר וגם עם האיש הבכיר ביותר במשק - הנגיד פישר.

מנכ''ל האוצר דורון כהן חשף בראיון ל"גלובס" לפני שבועות ספורים, כי אכן החלופה של הגדלת מסגרת הגירעון הייתה על השולחן, משום שהמסגרת הנוכחית (1.5% תמ''ג) לא מחזיקה מים ואיננה רלוונטית, כך שההחלטה של נתניהו איננה חדשה. נציין כי יעד גירעון של 2.5% וגם של 3% מתיישב עם תוואי פוחת של יחס חוב התוצר.

הגירעון הממשלתי
 הגירעון הממשלתי

מהלכים לא פופולריים

עם זאת, השאלה שנשאלת עתה היא האם הכפלת הגירעון תספיק לכסות את כל הגירעון הצפוי ב-2013, או שמא, בכל זאת, יהיה צורך להעלות מסים. זאת, משום שישנן הערכות שהגירעון ב-2013 יחרוג בכ-22 מיליארד שקל, ולכן 14 מיליארד שקל אינם מספיקים לעמוד ביעד החדש של 3% מהתמ''ג. באוצר סבורים כי העלאת מסים ב-2013 היא עדיין בגדר עובדה מוגמרת ולא יהיה מנוס מכך, או שיהיה צורך להוציא לפועל קיצוץ עמוק ביותר בתקציב המדינה.

באוצר גם חוששים כי יעד גירעון של 3% תמ''ג ישמש בעבור הדרג הפוליטי מעין סיפתח, וככל שיהיה צורך בקיצוצים ובהעלאת מסים - שני המהלכים הכי פחות פופולריים - יגבירו הפוליטיקאים את הלחץ להגדיל את מסגרת הגירעון עוד יותר, לרמה של 4% ואף 5% תמ''ג - רמת גירעון בהחלט בלתי מקובלת בעליל על האוצר.

יעדים ארוכי טווח

מקורות באוצר אמרו בשיחות עם "גלובס", כי מסוכן לקבוע יעד גירעון כה גבוה בשנה של משבר כלכלי עולמי רוויה אי-ודאות, כאשר הצמיחה המתוכננת עומדת על כ-3%. "אם אתה כבר מתחיל ביעד גירעון של 3%-4% בשנה כזו, ותהיה הידרדרות במצב הכלכלי וירידה דרמטית בגביית המסים, המשק ייצא משווי משקל", הסביר מקור באוצר. "רצינו כרית ביטחון נוספת של עוד חצי אחוז תוצר". נציין כי הפער בין העמדות נאמד ב-4.5 מיליארד שקל.

חרף ההחלטה שקיבל ראש הממשלה, עליו להכריע ולבצע קיצוץ בהוצאות, הואיל וזה כמה שנים קיים כלל פיסקלי נפרד שמסדר את מסגרת הגירעון, לצד זה שמסדר את מסגרת ההוצאה. בשנתיים האחרונות, ממשלת נתניהו קיבלה החלטות בעלות תקציבית שחורגת ממסגרת ההוצאה שנקבעה בתקציב 2011-2012. לפיכך, עדיין על נתניהו וממשלתו להכריע על קיצוצים בסך כ-15 מיליארד שקל.

נזכיר כי הקיצוצים נדרשים על אף שמסגרת ההוצאה צפויה לגדול ב-2013 בשיעור של כ-2.7%, אך בפועל, היא גדלה הרבה יותר. ישנה גם אפשרות לבצע קיצוץ עוד יותר עמוק, מעבר ל-15 מיליארד שקל, ולטפל בגירעון בצד ההוצאות, אך היקף הקיצוץ יהיה כה גדול שקשה לראות מהלך כזה יוצא לפועל מבחינה פוליטית.

"החלטתי לאמץ את ההמלצה של שר האוצר על מתווה הגירעון", מסר ראש הממשלה בתום הפגישה שזימן הבוקר. "אני חושב שנשמור גם על אחריות פיסקלית, על מסגרת כלכלית אחראית למדינת ישראל, אחראית וריאלית. אבל נצטרך כמובן לאמץ שורה של צעדים שהאוצר יביא בפנינו, כדי להבטיח שהמסגרת הזו אכן תתקיים. תוך העשייה הזאת, נשמר תוכניות לאומיות חשובות, כגון התוכנית לבלימת כניסת מסתננים, וחוק חינוך חינם שאנחנו מנהיגים החל מעוד חודשיים".

שר האוצר הודיע כי "החלטנו לקבוע יעדי גירעון ארוכי טווח - יעד של הורדת הגירעון ל-2% עד 2016, ול-1.5% עד 2019, ולשמור על היעד המקורי שהחלטנו עליו, החשוב מכולם, של הורדת יחס החוב-תוצר של ישראל לאזור ה-60% ב-2020. במהלך השבועות הקרובים נציג תוכנית לעמידה ביעדים".

מומחים מגיבים

"אין צורך בהעלאת מסים נוספת. נטל המס בישראל מספיק גבוה" - כך אמר היום שי טלמון, מנכ''ל כלל ביטוח, לשעבר החשכ''ל, בכנס של אגף החשב הכללי באוצר שהתקיים. בסוגיית מדיניות מסים וגירעון הוסיף טלמון ואמר: "המחאה החברתית היא דיון על סדר העדיפויות. אין כסף שיורד מהשמיים - וניתן לטפל בכל דבר. המשמעת הפיסקלית היא ההישג העיקרי של משרד האוצר מאז תוכנית הייצוב. חייבים לשמור על המסגרות".

אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות ששימש אף הוא כחשכ"ל, אמר בכנס: "אפשר להעלות מסים, אבל ממש קצת, ובשוליים - רק לצורך סגירת פערי תזרים. כמובן שאסור לפרוץ את המסגרת התקציבית".

"זה מאוד אופייני לממשלות ימין, ואני ממש לא מופתע", אמר בשיחה עם "גלובס" פרופ' יוסי זעירא מהפקולטה לכלכלה באוניברסיטה העברית - מבכירי המקרו-כלכלנים בישראל אשר תמכו במחאה החברתית - בתגובה להחלטת ראש הממשלה, להכפיל את מסגרת הגירעון. "כמובן שזה צעד חסר אחריות באופן קיצוני, אבל מדובר בתרגיל ידוע. רונלד רייגן עשה את זה בשנות ה-80 וגם ג'ורג' בוש עשה את זה בשנות האלפיים. נתניהו הוא פוליטיקאי רפובליקני וניאו-ליבראלי כמוהם".

לדברי זעירא, "אין כאן שום חידוש; מה שעומד מאחורי המהלך הוא קיצוץ בהוצאות. אבל בגלל שלנתניהו אין כוח פוליטי מספיק או שהוא פשוט לא רוצה להיכנס לזה, מגדילים גירעון. הם עושים את זה כאשר הם מבינים שאין להם כוח פוליטי. הרי כאשר המצב נהיה קשה יותר, קל יותר לבצע את הקיצוצים. "מה שכן, שלא ידבר על אחריות כלכלית ועל יציבות. אין לזה שום קשר. המטרה שעומדת מאחורי כל המהלך הא המשך הקיצוץ בתקציבי הרווחה, החינוך והשירותים החברתיים. אפשר לחיות עם גירעון של 4% תמ''ג שנה-שנתיים, אך לא יותר".

אלא שהביקורת מגיעה גם מחוגי הימין. "זה לא משקף תפיסה כלכלית או אידאולוגית של נתניהו, אלא משקף חולשה", אמר ל"גלובס" פרופ' עומר מואב מהפקולטה לכלכלה באוניברסיטה העברית, לשעבר יועצו הכלכלי של שר האוצר יובל שטייניץ. "נתניהו מבין שהדבר הנכון הוא קיצוץ בהוצאה; זו האידאולוגיה שלו, אבל אין לו את היכולת הפוליטית או האומץ לקצץ. ההוצאה גדלה מאוד בגלל חולשה של הממשלה וכניעה לדרישות רבות. נתניהו חושש מזעם הציבור, שיצטרך לממן את ההוצאה הזו בדרך כזו או אחרת. לכן, הוא דוחה את ההתמודדות עם הבעיה בכך שאינו מעלה מסים".

לדברי מואב, "חשוב יותר היה להפחית חוב, כי החוב הוא נטל. חוב גדול מחייב תשלום ריבית גבוהה, ומייקר את עלויות הגיוס. ככל שהתקציב מיועד יותר לתשלום חוב, אתה לא משקיע בשימושים הראויים. בעיקר בעת משבר, צריך תקציב מאוזן וגירעון קטן. איך אפשר לעשות את זה? לקצץ בהוצאות. אם אתה לא יכול, אז תעלה מסים. הרעיון של להגדיל את הגירעון שגוי, בגלל השלכות ארוכות טווח".