השלווה שבקישוא ירוק

השבוע באמת הגזמתי. אין דרך אחרת להגיד את זה. עם כל הכבוד לוורקוהוליות שלי וליכולתי האין-סופיות להדחיק ולעבוד, לעבוד ולהדחיק, עם כל הכבוד לאובססיה התעסוקתית שלי ולעובדה המצערת שבמקרה שלי העבודה באמת משחררת, או לפחות עוזרת להשכיח את מפלצת הדיכאון הישנונית, השבוע עברתי את כל גבולות הטעם הטוב. איפה לא הייתי השבוע - בישלתי לאירוע בתוך מכתש רמון, אחרי שהעברתי בבוקר סדנה בגליל ולפני סדנת דגים בשוק עכו בבוקר שאחרי; בישלתי בכפר שמריהו ארוחת טעימות רצינית ושתי חתונות בקיסריה מתחת לשמש הקופחת מול הים הכחול; לימדתי אנשים לצרוב בשרים ואפיתי לחמים; ותוך כדי כל זה גם כתבתי עבורכם, קוראיי היקרים, מדור על מלפפונים, עניתי בפייסבוק לאין-ספור בקשות למתכונים, והספקתי לדסקס בטלפון עם כמה קולגות בנושאים שונים ומשונים, וגם לכתוב עוד כמה מתכונים לספר האפייה החדש שאני שוקד עליו שנה לערך, בין שאר הדברים.

השבוע לא הספקתי לקרוא אפילו עמוד אחד בספר. אפילו ספר המתח המתורגם שרכשתי לא הצליח להכניס אותי לעלילתו. עשר שורות בסוף היום, וחסל סדר ערות - נרדמים. המעבר לגליל, הרוגע של מטעי הזיתים והשקט של השועלים ושל התנים לא הצליחו להכניס בי אפילו מילימטר אחד של איזון פנימי. שוב אני בריצת מרתון סביב הזנב של עצמי.

אפילו ערוגת הקישואים הנהדרת, שהתחילה להניב כמויות בלתי נדלות של קישואונים, לא הצליחה להרגיע אותי. לקישואים יש קצב גדילה מהיר במיוחד. אם אתה לא קוטף אותם כשהם קטנים, למחרת הם כבר יותר מבינוניים, ויום אחר כך כבר בגודל של ממותה בינונית. הקישואים לא חיכו לי שאחזור מאחד האירועים. הם לא חיכו בסבלנות שאחזור ואתפנה אליהם. הם גדלו וגדלו לממדים עצומים, ולא משנה כמה צרבתי בטבון או כמה הכנסתי לתוך הפולנטה, עדיין, במירוץ הזה, הם יצאו מנצחים.

באחד הימים, באמצע כל האקשן, נתן לי דני, הסו-שף שלי, צילום אילוסטרציה של זקן סיני. "מה מדהים אותך ביותר בבני האדם", נשאל קונפוציוס. תשובתו הייתה:

"בני אדם מאבדים את בריאותם / כדי לצבור כסף / ואז הם מאבדים את כספם / כדי להציל את בריאותם / בשל מחשבותיהם על העתיד / הם שוכחים את ההווה / וכך אינם חיים לא למען ההווה ולא למען העתיד / ובה בשעה שהם חיים / כאילו לעולם לא ימותו / הם מתים כאילו מעולם לא חיו".

דני הושיט לי את דף הזירוקס המצולם הזה, חייך בסלחנות, וסיפר לי שהדף הזה היה נעוץ על הקיר במשרדו בקריירה הקודמת שלו כמנהל בבזק, ושבכל יום הוא היה קורא אותו ומזכיר לעצמו שהחיים הם קצת יותר מאשר אובססיה תעסוקתית. אין ספק שזו הייתה דרכו העדינה של דני להזכיר לי שגם אני עברתי לגליל כדי לנוח מהטירוף, ולצאת קצת ממעגל העכברים המורעלים. בדרכו המעודנת אמר לי, "חלאס! הגזמת. בשביל מה אתה רץ ככה?".

הוא ביקש ממני לרדת לבוסתן ולהביא פרחי קישואים, שהיו בתפריט שכתבתי יום קודם לכן. וככה, באמצע אותו שבוע זדוני, יצא שעמדתי בין שתילי הקישואים מחפש אחרי אותם פרחים, מתבונן לרגע על צמד פרפרים צהובים שהשתרלל בינות העלים, ולרגע אחד קטן התחברתי שוב לעצמי. הסתכלתי על שיירת נמלים שהעבירה גרעינים מערוגה לקן, התבוננתי בנוף העמק שהשתרע תחתיי, ואז החיבור פג והתחלתי לעשב במרץ את כל העשבים השוטים שהחלו לגדול בין הצמחים. אפילו לא חמש דקות של שקט נתנו לי קונפוציוס ופרחי הקישואים, אפילו לא חמש דקות של חסד.

הסתערתי על העשבים השוטים ותלשתי אותם במרץ. עשיתי מהם ערימה גדולה וסחבתי אותה ללול התרנגולות. אספתי ביצים. פתחתי השקיה לקו העצים. נזכרתי לפתע בסיר החמאה המזוקקת שהעמדתי על האש. רצתי למטבח עם סלסילת פרחי קישואים. הסתכלתי לרגע בתוך העיניים של דני, שהיו רגועות להפליא, השפלתי מבט, והתחלתי יורה הוראות כמו מכונת ירייה בצבא הגרמני. לא קונפוציוס ולא קישואים.

עפתי לטבון כדי להוציא את הסלקים שהנחתי בתוך הגחלים. רצתי למקלחת כדי לשים דיאודורנט ואו-דה-טואלט, או במילים פשוטות מקלחת צרפתית איכותית, בלעתי עוד כמה תוספי מזון שאמורים לסדר לי את המטבוליזם, והתחלתי לקבל את האורחים הראשונים שבוא ללמוד אפייה בגליל הרגוע והציורי.

מתכונים

קרפצ'ו קישואים בעלי נענע

חומרים: 8-10 קישואים קטנים, שליש כוס שמן זית פירותי, 2 כפות לימונים כבושים קצוצים דק ללא הגרעינים, 2 שיני שום כתושות, 3 כפות מיץ לימון סחוט טרי, 3 כפות עלי נענע קצוצים לרצועות דקיקות, 50-70 גרם גבינת פקורינו מגוררת דק, פלפל לבן גרוס טרי ומלח ים גס לפי הטעם.

הכנה: פורסים את הקישואים הכי דק שאפשר (כמעט בעובי של נייר) בעזרת סכין חדה או מנדולינה. מסדרים את הפרוסות על צלחת הגשה גדולה ושטוחה. מערבבים את מיץ הלימון, את הלימון הכבוש ואת השום. מוסיפים את שמן הזית, מערבבים ומטפטפים מעל פרוסות הקישואים. בוזקים מלח ים בזהירות (הלימונים הכבושים מלאים מלח). בוזקים פלפל לבן גרוס טרי. מפזרים מלמעלה את גבינת הפקורינו המגוררת, ומפזרים מעט עלי נענע הקצוצים לרצועות דקיקות.

קישואים צרובים בגריל

חומרים: 10-12 קישואים קטנים עד בינוניים, שליש כוס שמן זית עדין, 2-3 ענפי תימין מופרדים לעלעלים, 1 פלפל אדום חריף מגולען וקצוץ דק, 3 פילטים אנשובי קצוץ דק-דק, מיץ סחוט טרי מלימון אחד, מעט מלח ים גס.

הכנה: מחממים את התנור על הפונקציה של הגריל לטמפרטורה של 250 מעלות, ומניחים מגש בגובה כ-10 סנטימטרים מתחת לגריל המתחמם. חותכים את הקישואים לאורכם לרבעים. אם הם שמנים חותכים לשמיניות ומרחיקים את הגרעינים. מפזרים מעליהם שמן זית, עלי תימין, פלפל אדום חריף ואנשובי. מערבבים ומשטחים את הקישואים על המגש החם המצופה בנייר אפייה. צולים בתנור במשך כ-10 דקות. מטפטפים מעט מיץ לימון בעת ההוצאה מהתנור. טועמים ומתקנים תיבול במלח אם צריך. מגישים עם לבנה עזים חמצמצה או עם גוש של גבינה בולגרית ונהנים מהחיים.