רשות הגז העלתה ב-20% את תחזית הביקוש

לדעת מרבית הנציגים בוועדה, משמעות עדכון התחזית לשוק המקומי היא שיהיה צורך בהגדלת עתודת הגז האסטרטגית שהמדינה תשמור בידיה ובהקטנת כמות הגז שתישאר חופשית לייצוא ■ מסקנות הוועדה - בסוף החודש

מתגבר הוויכוח בוועדת צמח על כמות הגז שתותר לייצוא לאחר שרשות הגז הטבעי העלתה ב-20% את תחזית הביקושים לגז במשק עד שנת 2040. לדעת מרבית הנציגים בוועדה, משמעות עדכון התחזית היא שיהיה צורך בהגדלת עתודת הגז האסטרטגית שהמדינה תשמור בידיה ובהקטנת כמות הגז שתישאר חופשית לייצוא. ואולם האוצר מסרב לפי שעה לקבל עמדה זו וגורס כי המדינה אינה צריכה לשמור בידיה גז ליותר מ-15 שנים.

תחזית הביקושים המעודכנת הוצגה היום (ג') על-ידי מנהל רשות הגז במשרד האנרגיה שוקי שטרן במפגש ציבורי שיזמה הוועדה הממשלתית לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח.

לפי התחזית המקורית שפורסמה בדוח הביניים - ושנחשפה ב"גלובס" - יזדקק המשק עד 2040 לכמות כוללת של 420 מיליארד מ"ק (BCM), מרביתם לצורך ייצור חשמל והיתר לתעשייה ולתחבורה. בעקבות פרסום התחזית פנו המדענים הראשיים של משרדי הגנת הסביבה והאנרגיה והמים לוועדה והצביעו על פגמים שנפלו לדעתם בתחזית.

בעקבות הפנייה נערכה בדיקה חוזרת שבסיומה הוחלט להעלות את הכמות הכללית ל-501 BCM, עדכון בא כתוצאה מהפחתת כמות החשמל שתיחסך כתוצאה מהתייעלות אנרגטית והגדלת כמות הגז שישמש לייצור חשמל. ועדת צמח צפויה להכריע בשבועיים הקרובים בשאלת היקף הגז שיותר לייצוא.

בנוסף לסוגיית הגז התגלעו בוודעה חילוקי דיעות קשים בנושא הולכת הגז והקמת מתקן הנזלה (LNG) לייצוא הגז. ל"גלובס" הוועדה קבעה בדו"ח הביניים כי מתקן LNG יוקם אך ורק בשטח בשליטה ישראלית אך חברי הוועדה השתכנעו בימים האחרונים כי הקמת מתקן כזה בשטח ישראלי תארך בין 7 ל-10 שנים לכל הפחות. המשמעות היא שלא ניתן יהיה לייצא את הגז עוד שנים רבות אלא אם המדינה תתיר למפיקי הגז לעשות שימוש במתקני ייצוא במדינות שכנות כמו קפריסין.

ואולם נציג המועצה לביטחון לאומי בוועדה מתנגד עקרונית להתרת ייצוא ממדינה אחרת. הנציג הציע לבדוק אפשרות להקים מתקן LNG במים רדודים בסמוך לחוף הישראלי.

הכלכלן הראשי ברשות להגבלים עסקיים ד"ר שלומי פריזט התייחס בדבריו לכוונת הממונה לשקול לחייב את דלק ונובל למכור את אחזקותיהם ב"תמר" או ב"לוויתן", שנחשפה ב"גלובס". לדבריו "שוק הגז הטבעי הוא כמו כדור ספגטי, עוד לא נתקלנו בשוק שיש בו כל-כך הרבה בעלויות צולבות בין ספקים מתחרים". דבריו של פריזט באו על-רקע כוונת הממונה על ההגבלים פרופ' דייויד גילה להכריז על "לוויתן" הסדר כובל. כפי שנחשף ב"גלובס", גילה שוקל להורות על פיצול אחזקות נובל ודלק בין מאגרי "תמר" ו"לוויתן", על-מנת להבטיח תחרות בין בעלי הזכויות בשני המאגרים. פריזט התייחס להוראות שהכניס הממונה להסכמים בין "תמר" ליצרני החשמל הפרטיים ואמר כי אין לראות בהחלטות הממונה "גלופה" שלפיה ינוסחו כל הסכמי הגז בעתיד.

ועדת צמח אמורה להגיש בסוף החודש את הדו"ח הסופי לגבי מבנה משק הגז העתידי. הסוגיה המרכזית בדוח הוועדה תהיה שיעור הגז הישראלי שניתן יהיה לייצא. בדוח הביניים המליצה הוועדה להתיר ייצוא של עד 50% מהגז במאגרים גדולים ושיעור גבוה מאגרים בינוניים. הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר דרור שטרום קרא למדינה להנמיך עוד יותר את תקרת הייצוא של "תמר" ו"לוויתן".

שטרום הביע גם תמיכה מרומזת בפיצול אחזקות דלק ונובל ב"תמר" ו"לווייתן" למרות שהודה כי מדובר בתקדים. לדבריו "יש כאן שתי שאלות מהותיות. יש לנו ספק שהוא מונופול והשאלה היא האם יינקט לראשונה בתולדות המדינה צעד אקטיווי של פיצול אחזקות - זה אפשרי. השאלה השנייה היא האם אנחנו מסוגלים לבוא למונופסום (הכוונה לחברת החשמל ע"ב) ולשריין בלוקים של צריכה שאותם ספקים חדשים יוכלו לרכב עליהם - לטעמי התשובה, לשאלה השנייה לפחות, היא כן. טעות קשה תהיה להתיר למאגרים "תמר" ו"לוויתן" ולהתיר להם לייצא באחוזים ניכרים של 50% או 60%. למאגרים הקטנים כן, אך אסור למתוח את הכלל לכיוון נובל דלק".