"רק ענק בינלאומי יצליח לפתח את תגליות הגז בישראל"

ישראל אינה יכולה לממש בכוחות עצמה את הפוטנציאל של תגליות הגז הטבעי שלה. רק ענקית אנרגיה בינלאומית תוכל לספק את המימון, הניסיון והידע הדרושים לשם כך - זוהי המסקנה העיקרית העולה מנייר עמדה שערכה חברת תאסק. המסמך, שממצאיו מתפרסמים כאן לראשונה, בדק את פוטנציאל הפיתוח של משק האנרגיה הישראלי בעשור הקרוב. הוא מעריך כי לצד קיפאון יחסי בחברות האנרגיה המסורתיות, קיים פוטנציאל צמיחה ענק בתחום הגז הטבעי, ובמידה פחותה בתחומי החשמל הפרטי והאנרגיה הסולארית. מימוש הפוטנציאל הזה יאפשר לישראל לשלש את היקף הפעילות הכלכלית במשק האנרגיה עד סוף העשור, מ-16 ל-50 מיליארד שקל. אלא שכדי להגיע לשם, תצטרך ישראל להתגבר על מכשולים לא קלים: עליה להתיר יצוא גז טבעי בכמות מספקת, להכשיר אתרים להקמת מתקני ההנזלה הענקיים ולשכנע את אחד מעשרת שחקני האנרגיה הגלובליים להשקיע ידע, ניסיון ועשרות מיליארדי דולרים במשק הישראלי.

השחקנים הוותיקים: מכות כואבות

נייר העמדה של תאסק מתאר משק אנרגיה הנמצא בתקופת השינוי המשמעותית ביותר בתולדותיו. במשך כ-70 שנה נשלט המשק על ידי שלושה מגזרים מסורתיים: חברת החשמל, חברות הדלק ובתי הזיקוק. אבל בשנים האחרונות ספגו השחקנים המסורתיים שורת מכות כואבות.

חברת החשמל הייתה בצרות עוד לפני שנותרה ללא גז מצרי: תוצאות החברה בשנים 2010 ו-2011 מעידות על פער של כמעט 3.5 מיליארד שקל בין הרווח שנגזר מיעדי התשואה הנורמטיביים, שלפיהם נקבע תעריף החשמל, לבין הרווח בפועל. הר החובות של החברה המשיך לצמוח ומתקרב במהירות לקו ה-70 מיליארד שקל. בשנים האחרונות צנח דירוג האשראי של החברה בשלוש דרגות.

חברות הדלק ספגו מכה קשה בעקבות קיצוץ שיווק של הבנזין על ידי המדינה. המרווח (כולל תוספת לשער בזן) צנח מכ-80 ל-65 אגורות לליטר. השחיקה המתמשכת ברווחיות, שהחלה עוד קודם, מתבטאת היטב בשווי השוק של חברות כמו דלק ישראל וגרנית (בעלת השליטה בסונול), ששוויין ירד ביותר מ-50% מינואר 2008.

חברת החשמל וחברות הדלק יכולות להאשים את המדינה בצרות שניחתו עליהם. לבתי הזיקוק אין אפילו את ה"פריבילגיה" הזו: לפגיעה הקשה בענף אחראית תופעה גלובלית של שחיקת מרווחים. עודף יכולת זיקוק מצד אחד, וירידה בביקוש לתזקיקים (כמו בנזין, סולר ודלק סילוני) מצד אחר, חתכו את מרווח הזיקוק מ-6-9 דולר לחבית בשנים 2007-2008 ל-1-3 דולר לחבית מאז תחילת 2009.

האם תימשך הידרדרותם של השחקנים המסורתיים? התרחיש של תאסק מניח דווקא התייצבות ואפילו גידול בהכנסות חברות האנרגיה המסורתיות. אך גם בתרחיש האופטימי הזה, יפגרו השחקנים הוותיקים הרחק מאחורי השחקנים החדשים. אם התרחיש הזה יתממש הנתח של חברת החשמל ובתי הזיקוק בפעילות ענף האנרגיה יצנח ביותר מ-50%, ושל חברות הדלק - ביותר משני שליש (ראו תרשים).

השחקנים החדשים: השקעות של 50 מיליארד דולר

את התמורות במשק האנרגיה ניתן לראות כבר היום בנתוני ההשקעות (CAPEX). כ-10 מיליארד דולר הושקעו במשק האנרגיה בשנים 2007-2011. 42% מסכום זה הושקעו בפרויקטים של גז טבעי, תחנות כוח פרטיות ואנרגיה מתחדשת.

תחום ייצור החשמל הפרטי (IPP) נוצר בעקבות החלטת הממשלה ב-96' להתחיל בהפרטת חברת החשמל. תחנות הכוח הפרטיות הראשונות יתחילו לפעול רק ב-2013 אך בישראל פועלות כבר 16 יזמיות חשמל פרטי, ובארבע השנים האחרונות הושקעו בענף כ-700 מיליון דולר בעיקר בהקמת התחנות. תחום ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת לא היה קיים ב-2007. כיום יש בשוק יותר מ-90 חברות, כמעט כולן בתחום ייצור חשמל סולארי בטכנולוגיית PV. 300 מיליון דולר כבר הושקעו במערכות סולאריות - וזוהי רק ההתחלה. בתאסק מעריכים ששני הסקטורים יזדקקו להשקעות נוספות של 10 מיליארד דולר עד 2020. השקעות אלה יאפשרו לייצור החשמל הפרטי והסולארי להגיע לפלח שוק של קרוב ל-10% ממשק האנרגיה ולרווחיות גולמית שנתית של כ-5 מיליארד שקל. מהיכן יגיע המימון? להערכת תאסק, המשק הישראלי מסוגל לגייס חלק נכבד מהסכומים הנדרשים בכוחות עצמו.

אבל הסיפור הגדול של משק האנרגיה בעשור הקרוב לא יהיה בייצור חשמל אלא בגז טבעי. התחום נולד עם תגליות הגז הראשונות במימי ישראל בתחילת המילניום. ב-2007 כבר פעלו ב-Upstream (חיפוש והפקת גז) הישראלי 28 חברות, אם כי הענף נשלט למעשה על ידי קבוצת דלק וחברת נובל אנרג'י האמריקנית שמחזיקות יחדיו ברוב הזכויות לפיתוח מאגרי הגז הימיים. תאסק מניחה שעד 2020 יהיו במשק שלושה ספקי גז מרכזיים, שלפחות שניים מהם מוטי יצוא. באוצר היו שמחים לחתום על תרחיש כזה.

בתאסק מעריכים כי לסקטור הגז הטבעי יש פוטנציאל להגיע לרווח גולמי שנתי של מעל 25 מיליארד שקל עד סוף העשור. אך בדרך למימוש התחזית הזו עומדים מכשולים רציניים. התנאי הראשון והמקדמי הוא שישראל תייצר תנאים שיאפשרו יצוא גז ללא אילוצים והגבלות מיותרים. המתנגדים ליצוא טוענים שהמדינה צריכה לשמור כמה שיותר גז לצורכי המשק המקומי. לגישת תאסק יצוא הגז הכרחי משום שהשוק המקומי כבר "תפוס" כמעט לחלוטין: לאחרונה חתמו יזמי "תמר" על הסכמי אספקת גז ל-15 שנה עם חברת החשמל ויצרני החשמל הפרטיים. למרות שינויים שהוכנסו להסכמים לדרישת הרגולטור, סבורים בתאסק כי במשק נותר פוטנציאל מוגבל מאוד לספקי גז נוספים.

עתודות הגז של ישראל ובראשן מאגר לוויתן מאפשרות לה לייצא גז בכמויות משמעותיות ובתוך שנים ספורות, בתנאי שתוקם כאן תשתית מתקני הנזלת גז (LNG). תאסק מניחה הקמה של 5 קווי הנזלה (Trains) בהספק כולל של 20 מיליון טון גז נוזלי, השווים ל-38 מיליארד מ"ק (BCM), שיתחילו לפעול בשני שלבים בשנים 2018 ו-2020. הקמת התשתית הזו מותנית בשלושה מרכיבים עיקריים: אתרים מתאימים, ניסיון וידע ובעיקר כסף. הרבה מאוד כסף. את האתרים המתאימים תצטרך הממשלה לספק. האפשרויות מוגבלות מאוד - אזורי אשדוד, אילת ואשקלון - וצפויה התנגדות קשה של ארגונים סביבתיים ותושבי יישובים סמוכים. את הידע, את הניסיון ובעיקר את המימון תצטרך ישראל להביא מבחוץ. "המשק הישראלי הצליח לגייס בקושי את חלקו ב-3 מיליארד הדולר שהושקעו עד היום בפיתוח משק הגז הטבעי", אומרים בתאסק, "אין לו שום יכולת להביא את 40 מיליארד הדולרים הנוספים הדרושים לפיתוח העתידי". גם בתחום הזה אפשרויות הבחירה מצומצמות מאוד. בעולם יש כעשרה שחקנים בעלי ניסיון יכולות והון עצמי המתאימים להקמת מתקני ה-LNG. מדובר בין היתר בחברות הענק אקסון מוביל, של, טוטאל, קונוקו-פיליפס, שברון, GDF-Suez, BP ו-BG. חלק מהשחקנ ים האלה לא ייכנסו לעולם לשוק הישראלי, כדי לא לסכן את הפעילות הענפה שיש להם בעולם הערבי. "אפשר לספור על אצבעות כף יד אחת את מספר החברות המתאימות שמוכנות להסתכל על השוק הישראלי", אומרים בתאסק, "צריך כבר היום לייצר את התנאים שימשכו את החברות האלה לארץ ולא לפרויקטים מתחרים ברחבי העולם".

"אין סיכוי שייכנסו לשוק הגז הישראלי שחקנים חדשים"

יזמי תמר משוכנעים כי התנהלות הרגולציה הישראלית והקשיים שהערימה עליהם בפיתוח מאגר הגז הבריחו את כל המשקיעים הזרים שהיו עשויים לשקול כניסה לשוק הישראלי. "אין סיכוי שבחצי כאוס שמתחולל כאן ייכנסו לשוק הישראלי שחקנים חדשים", אמר היום אבי גפן, מנכ"ל ישראמקו, במפגש ציבורי שערכה הוועדה הממשלתית לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי בישראל, "היה עלינו צונאמי של רגולטורים שרצו לפתוח מחדש את ההסכמים. איפה הייתם כשחתמנו עליהם?".

מנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו הוסיף כי "משקיעים זרים לא יגיעו לכאן בשל האי ודאות הרגולטורית. צריך להחליף דיסקט. זו לא הממשלה נגד היזמים אלא הממשלה והיזמים מול המתחרים שלנו בעולם". מנכ"לית המועצה הישראלית לאנרגיה, יעל כהן פארן, אמרה כי היא מתנגדת ליצוא גז וכי הסתכלות ל-25 שנה היא "קצרת טווח". לדבריה, "אינטרס היזמים הפוך מזה של הציבור שרוצה גז לטווח ארוך. הממשלה צריכה לבחור צד: הציבור או היזמים".

מנכ"ל הכשרה אנרגיה אוהד מראני אמר כי "בלי יצוא לא תהיה הגדלת היצע לשוק המקומי. הצעד הבא צריך להיות פיתוח תשתיות יצוא. אם כל החוזים יהיו תפוסים ע"י קונסורציום של נובל דלק ולשחקנים החדשים לא תהיה אפשרות למכור גז, החברות החדשות יתקשו לגייס כסף".

נייר העמדה של תאסק: מחקר בלתי תלוי בתחום האנרגיה

תאסק, מחברות הייעוץ האסטרטגי-כלכלי המובילות בישראל, הכינה את נייר העמדה במסגרת מחקר רוחבי שמבוצע בחברה אחת לתקופה מסוימת. העבודה אינה קשורה ללקוח זה או אחר.

את היכרותה עם תחום האנרגיה צברה תאסק בעת שליוותה את רוב חברות האנרגיה הגדולות במשק בתהליכים שונים, לרבות בתחומי החשמל הקונבנציונלי, הגז הטבעי, אנרגיות מתחדשות, דלקים, מים וסביבה. בנוסף, חברת תאסק ליוותה כמה חברות אנרגיה בינלאומיות גדולות בנוגע לפרויקטים משמעותיים ברחבי העולם.

את תחום האנרגיה בחברה מובילים סלקו קלירקופר, יו"ר תאסק, והאיש שייסד את החברה ב-1993, ורועי זס, מנהל פרויקטים, המתמחה בייעוץ אסטרטגי וכלכלי בתחומי הגז הטבעי, החשמל והסביבה.

תחום האנרגיה והתשתיות הוא אחד מחמשת התחומים המרכזיים שבהם פעילה תאסק, בצד טלקום ומדיה, תחבורה ולוגיסטיקה, שירותים פיננסיים ומוצרי צריכה. עבודתה בתחומים אלה מתמקדת בסיוע להנהלות בכירות בקבלת החלטות אסטרטגיות, תהליכים שיווקיים, חדירה לשווקים חדשים, גיוס מימון ונושאים ארגוניים.

 2007 מול 2020

 השקעות נדרשות