בחודש פברואר, לפני כמעט 5 חודשים, הודיע משרד השיכון על עוד "גל של שיווקי קרקעות". תשומת הלב - של משרד השיכון עצמו ושל התקשורת - התמקדה בת"א, בעקבות ההבטחה לשווק 452 דירות בשכונת המשתלה שבצפון-מזרח העיר.
רק שבינתיים, המכרז עוד לא יצא לאוויר ואפילו המדינה כבר מזהירה את מי שמעז לחלום לראות בקרוב דירות על הקרקע. לפני ימים אחדים פינו פקחי מינהל מקרקעי ישראל שלטי פרסום שהציבו יזמי נדל"ן, שניסו לארגן קבוצת רכישה שתאסוף כסף ותתמודד במכרז המובטח. "מדובר בקרקע שטרם יצאה למכרז", הזהירו במינהל, "כל המתחייב ליזמים, שם כספו על קרן הצבי".
ובזמן שהשיווק באזור ת"א נותר בעיקר "על הנייר", קברניטי המדינה עסוקים בלהוכיח לנו שהם מצליחים להוריד מחירים. לפני שבוע הודיעה רשות המסים כי ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו ביוני ב-499 מיליון שקל, ירידה ריאלית של 31% לעומת יוני 2011. "בולטת במיוחד ירידה חדה בשיעור של כ-60% בשווי הקרקעות שנמכרו באזור ת"א", נכתב בדוח. ירידה של 60% בשווי קרקעות זו אכן דרמה. ודאי כשמדובר בתל אביב, שכבר מזמן הפכה לסמל וסמן נדל"ני.
אבל האם כצעקתה? בעקבות שאילתה שהגיש אורי חודי מ"גלובס", תיקן משרד האוצר את הדיווח והודיע כי הירידה של 60% היא "בסך שווי הקרקעות, דהיינו ההיקף הכספי של הקרקעות שנמכרו ירד ב-60%". רוצה לומר: המדינה מבטיחה לשווק 452 דירות בשכונת המשתלה, השיווק לא יוצא לפועל, מספר העסקאות צונח, ועכשיו אפשר לחגוג "ירידה בשווי העסקאות בתל אביב".
אין באמת תפנית במחירים
ומה באמת קורה בשטח? בחודשים האחרונים נסגרו כמה מכרזי מדינה לבנייה רוויה בעיר תל אביב. למרות הורדת מחיר המינימום, למרות הדיבורים על מצוקת האשראי של הקבלנים, ולמרות הכותרות על ירידת המחירים בתל אביב והבטחות העירייה שאו-טו-טו נראה דיור בר-השגה לצעירים בעיר, קשה לדבר על תפנית במחירי הנדל"ן.
ברח' יהודה הימית בדרום העיר (29-31) נפתחו בתחילת החודש מעטפות במכרז לקרקע ל-33 יח"ד. בשנה וחצי האחרונות ניסה המינהל לשווק אותה קרקע 3 פעמים ללא הצלחה - בתחילה במחיר מינימום של 22 מיליון שקל (ספטמבר 2011), שירד ל-19 מיליון שקל (אוקטובר 2011) ועד ל-17 מיליון שקל בתחילת השנה (ינואר 2012).
במכרז האחרון, שפורסם במאי, עמד מחיר המינימום (שהפעם לא היה גלוי למציעים) על 8.67 מיליון שקל בלבד, מחצית מהערכת שמאי ומחיר שהיה יכול כמובן להיות "שובר שוק". רק שבסופו של יום, ניגשו לא פחות מ-12 מציעים למכרז. הזוכה, חברת רולי טומסי השקעות, תשלם 17.56 מיליון שקל - יותר מפי שניים ממחיר המינימום, 220 אלף יותר מהערכת השמאי ו-560 אלף יותר ממחיר המינימום במכרז מתחילת השנה, שנסגר ללא שום הצעה.
פחות מחודש קודם לכן, קצת דרומה משם, ברח' יסעור פינת רח' ולנסיה שביפו, נסגר עוד מכרז לקרקע ל"בנייה רוויה", הכוללת בסה"כ 4 יח"ד. מחיר המינימום עמד על 1.365 מיליון שקל והשומה נקבעה על 3.9 מיליון שקל. 10 מציעים נגשו למכרז, והזוכה (כרואן האני) תשלם 4 מיליון שקל - פי שלושה ממחיר המינימום.
בצפון העיר, בפינת רח' חביב אבשלום ודרך נמיר ברמת אביב ג', נסגר כבר בסוף אפריל מכרז ל-15 יח"ד. מחיר המינימום עמד על 11.2 מיליון שקל והשומה עמדה על 22.4 מיליון שקל. הזוכים - קבוצת רכישה שארגנו האחים חג'ג' - גברו על שישה מציעים אחרים וישלמו 24 מיליון שקל, 160 אלף שקל יותר מהערכת השמאי.
בשורה התחתונה, מדובר על כ-50 יח"ד חדשות בשלושה חודשים. זו יכולת המדינה דה-פקטו לייצר קרקע לדירות חדשות בבנייה רוויה בת"א. כשההיצע כה עלוב, מתברר שהיזמים לא נרתעים להציף רף גבוה, גבוה גם מהערכת השמאי (הנסתרת), מתוך ביטחון שמדובר במחיר שיפגוש מחר או מחרתיים את מעט הביקוש, של אלה שעדיין יכולים להגיע עם כסף מהבנק ומההורים.
וכששר השיכון מדבר על מציאות חדשה, שבה "קבלנים מפחדים לשלם יותר מדי על הקרקע", הוא כנראה לא מדבר על ת"א. לפחות עד שנראה שהמדינה באמת מסוגלת להציף את העיר הזו בקרקע - בשכונת המשתלה, בגוש הגדול, בשדה דב ובפי גלילות - מקומות ששווקו לא פעם ולא פעמיים בכותרות העיתונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
