תמר קינן: "אין לי עניין להיראות במדורי רכילות"

השחקנית תמר קינן, שמזוהה בעיקר עם קומדיות קלילות, מגלמת בהצגה חדשה בקאמרי "עדליאידע" דמות של אישה קשוחה, שרחוקה מרחק רב מהטייפקאסט שלה

"באופן טבעי אני מחכה לפרויקט שיישען עליי וכל מי שיצפה בתוצאה יגיד: 'בזכותה', וגם ברור לי לחלוטין שזה עומד לקרות", כך אומרת השחקנית תמר קינן בעקבות עליית המחזה "עדלאידע" בתיאטרון הקאמרי, שבו היא מופיעה לצד אוהד קנולר, עודד ליאופולד ואוהד שחר.

"מצד שני", היא ממשיכה, "יותר חשובים לי יותר דמות מעניינת ופרטנרים שאני נהנית לעבוד איתם מאשר תשומת לב. אני על הבמה כמעט כל ערב, יש לי בעל וילד, וממש אין לי עניין להיראות במדורי הרכילות. חשובה לי יותר התקדמות, התמקצעות, לראות איך עם הגיל והניסיון מגיעות אלי דמויות הדורשות ממני הרבה מעבר לחמודה שהיא גם קצת אהבל'ה".

שנים לא הועלה בארץ מחזה מקורי נטול התייחסויות לצה"ל, יחסי דתיים-חילוניים, יהודים-ערבים, הון-שלטון ובקיצור דרמת מתח מהוקצעת היכולה להשתלב בכל רפרטואר של כל תיאטרון בחו"ל. נעמי בלבן, דמותה של קינן במחזה (שאותו כתב שלמה משיח וביים רוני ניניו), היא הכול חוץ מקלת דעת. בעלה - אלי בלבן (אוהד קנולר המצוין), הוא חוקר משטרה המוכן לעשות הכול כדי להוציא את האמת מפי חשודים, עד שטרגדיה מקצועית ואישית מערערת את עולמו ואת נישואיו. כשהוא חוזר לתפקד הוא ממונה לחקור רופא שיניים המואשם בגרימת תרדמת ברשלנות, ומנקודה זו העלילה מזגזגת בין התשאול האינטנסיבי בהווה לבין השלכות אירועי העבר.

קינן: "המחזה הזה מתייחס, ביו השאר, לשאלה כיצד אנחנו אמורים למחוק מתודעתנו משהו שיודעים שקרה כדי להמשיך לתפקד כבני אדם ובני זוג. גם נעמי בלבן וגם יפית קור הן, בפועל, נשים חתולות מתוחכמות בהרבה מהגברים שלצידן. הן רואות קודם כל את שאיפותיהן, ואת הרצון לשמר את הזוגיות והמסגרת המשפחתית שלהן בכל מחיר.

אם עבודתו של אלי היא חשיפת האמת, נעמי תדאג לקבור אותה מתוך אמונה שיש משהו חשוב יותר בטווח הארוך. וכן, ברור שרבים בקהל לא יראו בה האישה הכי נחמדה בעולם וממש כיף לי עם זה".

- כמי שהייתה מזוהה עד לא מזמן בעיקר עם קומדיות קלילות ("בואינג בואינג", "כסף עובר ושווא"), איך התרחש השינוי בטייפקאסט שלך?

"זה תהליך הדרגתי ולחלוטין לא מתוכנן. כשהתחלתי את הקריירה בתיאטרון גשר, לא ידעתי בעצמי מה הזהות שלי כשחקנית. חיפשתי אותה בכל תפקיד ואני עדיין מחפשת. אגב, אני מתה על קומדיות מטורפות ותפקידי נשים פסיכיות. גם הדמות שאני מגלמת עכשיו בסדרה 'נשואים פלוס' היא, בעיניי, אישה שרוטה לחלוטין".

לא שופטת

קינן, 36, מתהדרת בייחוס תרבותי מפואר (אביה הוא המוזיקאי רפי קינן, אחותה הזמרת דפנה קינן ובעלה הוא הבמאי איתן ענר). בביתה אין מכשיר טלוויזיה ("רק מסך שעליו אנחנו רואים דרך המחשב פרקים מסדרות שאנחנו אוהבים"), ובעשור האחרון היא עובדת ללא הפסקה על הבמה ועל המסך ("טלנובלה בע"מ", "החברים של נאור", "נשואים פלוס").

"מעולם לא שפטתי פרויקט או את האנשים שעמדו מאחוריו, ולא מעניין אותי מי מזוהה עם מה", היא מדגישה. "אני מתעניינת באיכות ובאתגר נטו. את תפקיד מיקה ב'חברים של נאור' רציתי כי התסריט היה נפלא בעיניי, ואת הסדרה 'נשואים פלוס' עיבד שלמה משיח שכתב גם את 'עדלאידע'.

"המחזה ליווה אותי יותר משנה לפני תחילת החזרות בפועל, וידעתי שאני רוצה את התפקיד הרבה לפני שנכתבה גרסה סופית. אגב, אוהד קנולר היה החבר הכי טוב שלי עד גיל שש וגדלנו באותה שכונה, כך שיש כאן סוג של איחוד משפחות".

"עדלאידע" יועלה בין ה-19 ל-23 ביולי בתיאטרון הקאמרי