יועץ התקשורת של אולמרט: "צוות התביעה השתולל"

יום שישי ה-2 במאי 2008 אמור היה להיות יום עבודה שגרתי עבור ינקי גלנטי, דובר משרד המשפטים לשעבר שכיהן באותה עת כראש מערך ההסברה הלאומי ויועץ התקשורת של ראש הממשלה, אהוד אולמרט. ואולם, כשהגיע גלנטי ללשכת רה"מ ב-5:30 בבוקר וקרא את כותרות העיתונים הוא הבין שחייו של אולמרט וגם חייו שלו עומדים לעבור טלטלה עזה. העיתונים בישרו שאולמרט חשוד בלקיחת שוחד מאיש עסקים אמריקני.

ארבע שנים חלפו מאז והשבוע (ג') זיכה בית המשפט המחוזי בירושלים את אולמרט ממרבית האישומים נגדו, לרבות מאלה שעסקו ביחסיו עם איש העסקים האמריקני, משה טלנסקי. כששמע גלנטי, איש שחיוך כמעט תמידי נסוך על פניו את תוצאות הכרעת הדין, הוא לא יכול היה לעצור את דמעותיו מרוב התרגשות.

"כשאתה נאבק על משהו במשך ארבע שנים ונלחם כל כך קשה על האמת, ובסוף בא בית משפט ומקבל את זה אי אפשר שלא להתרגש", מסביר גלנטי את תחושותיו.

בוא נחזור ארבע שנים אחורה, ליום שישי ההוא. איך התמודדת עם הבשורה על חקירת אולמרט?

"זו הייתה הדלפה של המשטרה שנפלה עלינו כרעם ביום בהיר. הבעיה המרכזית שלי הייתה שבתפקידי כראש מערך ההסברה, הייתי מנוע מלדברר את אולמרט בכל הנוגע לענייניו האישיים. אלא שמרגע שפורסמו החשדות שום דבר כבר לא היה אישי. הציבורי והפרטי התערבבו לגמרי. זה היה כמעט בלתי נסבל כי הנגזרות של החקירה נגד אולמרט השפיעו מאוד על התהליכים המדיניים עם הפלסטינים שהיו בשיאם, ועל תפקוד המדינה בכלל".

כיצד פתרתם את הקונפליקט הזה?

"ביצענו מהלך סופר מהיר ומינינו את אמיר דן כאיש יחסי הציבור של אולמרט ואולמרט החל לשלם לו שכר מכיסו הפרטי. בגדול, החלוקה הייתה שבענייני החקירה יטפל אמיר, ואני המשכתי לטפל בדברור ענייני המדינה. אבל הערבוב בין הפרטי לציבורי מעולם לא נפתר באמת. הייתי צריך להוביל קו תקשורתי ולנסות להכתיב סדר יום שחשוב למדינה והוא התמסמס בכל פעם מחדש".

בהמשך נאלץ אולמרט להתפטר מראשות הממשלה. כשעזב אולמרט את התפקיד, גלנטי עזב עמו. "אחרי שאולמרט עזב את משרתו ואני עזבתי את משרתי כבר היה לי הרבה יותר קל לסייע לאולמרט גם עם העניינים המשפטיים. מאז, אנחנו עובדים בהרמוניה בצוות שכולל 3 משרדי עורכי דין, את המשרד של אמיר דן ואותי כיועץ צמוד".

מה הייתה האסטרטגיה התקשורתית שגיבשת עבור אולמרט במהלך המשפט?

"למשפט הגענו מהמקום הכי נמוך שיכול להיות מבחינת התדמית הציבורית של אולמרט. בשיתוף עם אולמרט ועם עורכי דינו החלטנו מיד שאולמרט עצמו לא ידבר במהלך המשפט. מהר מאוד הבנו שדעת הקהל אינה חשובה ומה שחשוב הוא רק הדעה של השופטים. ידענו כי מדובר בשופטים שאינם מושפעים מלחצים חיצוניים וכי לכן אין טעם להשקיע בעיתונות, בראיונות או בניסיון להשפיע עליהם. גם משרדי עורכי הדין המייצגים שמרו על פרופיל יחסית נמוך ואת התגובות במהלך המשפט סיפק דן".

אני מניח שלמשפט הייתה השפעה גדולה גם על הדימוי של אולמרט בחו"ל.

"בהחלט. כותרות העיתונים בארץ ובחו"ל לאורך השנים האחרונות פשוט רמסו את אולמרט. בהתאם, היכולת שלו לדבר עם מנהיגים בעולם הלכה ופחתה ככול שהמשפט התקדם, ובעקבות המאבק התקשורתי שנוהל נגדו. אולמרט נלחם על החיים שלו גם מחוץ לבית המשפט והשבוע הוא הרוויח אותם בחזרה. אחד הדברים הכי חשובים לאולמרט זה שהפרסומים על הזיכוי שלו היה בעמוד הראשון של ה'ניו-יורק טיימס'".

מה דעתך על ההתנהלות התקשורתית של הפרקליטות במשפט?

"במשפט אולמרט פרצה התביעה את כל הגבולות. אני לא זוכר פרקליט מדינה או צוות תביעה שהשתולל בתקשורת כמו שהשתולל צוות התביעה במשפט הזה. ההנחיה החד-משמעית בתקופתי כדובר משרד המשפטים לפרקליטים הייתה לא לדבר במהלך חקירה או במהלך משפט כדי לא לא לגרום עוול לנאשמים ולשמר את אמון הציבור במערכות. בכל אחד מימי המשפט של אולמרט תדרכה התביעה את כתבי התקשורת. השיא השלילי היה בראיון שנתן לדור ל'הארץ'. זו תרבות שלא הייתה מוכרת במשרד המשפטים מעולם. פרקליטי המדינה שקדמו ללדור מעולם לא התנהגו ככה. כשראיתי את ההתנהלות הזאת, ידעתי שאסור לנו להפקיר למולם את הזירה התקשורתית".

לא חששת שהקרבה הרבה שלך לאולמרט עלולה לפגוע בעבודה המקצועית שלך ולטשטש את הגבולות בין חבר ליועץ?

"אולמרט ידוע בחום שלו. הוא תומך, מחבק ומסייע, והוא עזר לי בדברים אישיים רבים. ועדיין, סגנון הניהול שלו מאוד ממוקד וענייני והוא יודע להשאיר את העניינים האישיים בחוץ. לאורך כל הדרך, ניהלנו את הדברים בצורה רציונלית אבל גם באווירה של חברות".

בתגובה מסר עו"ד משה כהן, דובר משרד המשפטים: "כל פעולות הדוברות וההסברה המקצועיות והענייניות שבוצעו במהלך ניהול התיק נעשו אך ורק במענה לאין ספור הספינים, הסיסמאות והסילופים שהפיצה סוללת יח"צני ההגנה שלא בחלו באמצעים במטרה לבלבל בין הנאשם והמאשימה".