"אנחנו נמצאים בעולם הפוך - ראש ממשלה לשעבר הורשע, והוא זה שחוגג". כך אומר המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שוקי למברגר, בראיון מיוחד ל"גלובס", יומיים לאחר מתן הכרעת דינם של אהוד אולמרט ושולה זקן במחוזי בירושלים. ועל אף זאת, למברגר, המצהיר הפה מלא כי היה שותף לקבלת ההחלטות בפרקליטות על הגשת הבקשה לעדות מוקדמת של מוריס טלנסקי, ועל ההחלטה להגיש כתב אישום נגד אולמרט, מאמין כי "הזיכרון ההיסטורי יעלים בסופו של דבר את הספינים, וכולם יזכרו שבפעם הראשונה הועמד לדין ראש ממשלה, והורשע בעבירה, ולא בעבירה שולית".
האווירה הציבורית שאולמרט ואנשיו הצליחו להשליט היא של חגיגות, כאילו מדובר בזיכוי מוחלט
למברגר: "לא יכולת לנסח את זה יותר טוב ממני. אבל אני מאמין שבמבחן ההיסטוריה בסופו של יום תיזכר הרשעה של ראש ממשלה. כולם זוכרים את ההרשעה של שבס בהרשעת אמונים. לא זוכרים שבמקביל הוא זוכה משתי עבירות שוחד. אני מאמין בזיכרון ההיסטורי המשפטי. הייתה פה דרמה, אנשי התקשורת של אולמרט באמת הובילו לחגיגה על גבה של הפרקליטות, בהיסטוריה יירשם שבפעם הראשונה הועמד לדין ראש הממשלה הורשע לא בעבירה שולית אלא בהפרת אמונים, של ניגוד עניינים חמור שפגע באמון הציבור".
איך אתה מסביר זאת?
"כאן התהפכו היוצרות. אני גם לא שוכח את טיב הזיכוי, זיכוי מחמת הספק. נכון שמבחינתו של נאשם זיכוי הוא זיכוי, אבל מבחינת מערכת המשפט יש משקל גם לטיבו של הזיכוי. פה באמת העולם התהפך קצת, ואני מקווה שגם בתקשורת בשלב מסוים מישהו יתעשת ויבין שיש פה דרמה אחרת שמתרחשת בין כפות הידיים שלנו, יותר משמעותית, מאשר השאלה אם היה נכון להגיש כתב אישום, כשהיו ראיות שמקימות יסוד סביר להרשעה".
למברגר, העושה בימים האחרונים בחו"ל, מחובר להתרחשויות ולאירועים בארץ ולא מצליח להתנתק, ואולם את הכרעת הדין הוא מודה שטרם קרא במלואה. "אנחנו צריכים ללמוד היטב את הכרעת הדין, ובכל מקרה זה עדיין מוקדם", הוא אומר. ועם זאת, המשנה לפרקליט המדינה לא יכול היה להחריש נוכח המתקפה הכוללת על הפרקליטות ומערכת אכיפת החוק, מאז זיכויו של אולמרט מרוב העבירות שבהן הואשם.
"הדבר האקוטי ביותר מבחינתי, הוא ההתקפה חסרת התקדים והבלתי אחראית על ראשי התביעה הכללית, ועל פרקליט המדינה, משה לדור, באופן ספציפי".
ואתה עומד על עמדתך שההעמדה לדין הייתה מוצדקת?
"משטרת ישראל חוקרת ומביאה ממצאים לפרקליטות. הפרקליטות בוחנת את הדברים, ואם יש ראיות מספיקות ויש אינטרס ציבורי להעמיד לדין, היא מגישה כתב אישום. הפרקליטות לא גוזרת דין ולא מכריעה דין. היא בוחנת אם יש די ראיות להגשת כתב אישום, אם יש סיכוי סביר להרשעה. לא סיכוי מיוחד, לא ודאות, אלא סיכוי סביר. זו מסורת משפטית שנקבעה מזה שנים, יש אמות מידה אחידות לכולם. הבחינה של סיכוי סביר להרשעה היא לא פשוטה, אבל היא לא מדברת על ודאות להרשעה. אנחנו נמעל באמון שלנו אם נגיש רק כשיש ודאות בהרשעה, בין אם זה בוזגלו ובין אם זה ראש הממשלה".
וכך נעשה גם במקרה הזה של אולמרט?
"בוודאי, ככה נכון שהמערכת תפעל. ההתקפה חסרת התקדים על הפרקליטות היא בעצם דרישה שנגיש כתבי אישום, רק כשיש הרשעה ודאית. אבל בית המשפט העליון קבע לא פעם ולא פעמיים, גם בהתייחס לתיק האי היווני של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, שהמבחן המשפטי של הגשת כתבי אישום הוא אותו מבחן נגד ראש הממשלה ונגד אדם מן היישוב. לטעון כלפינו שהיינו צריכים לקבוע אמות מידה אחרות להגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה, זה בניגוד להלכה הפסוקה וזה מנוגד לאתוס של כל מערכת המשפט בישראל".
"בשבע עיניים"
יש מדינות שבהן כללי העמדה לדין של נבחרי ציבור הם שונים משל אזרחים רגילים.
"נכון, יש מערכות משפט אחרות, שבהן יש חסינות כזו או אחרת. אבל אצלנו זה לא ככה, ולדעתי טוב שזה לא ככה. אולי זה יכול להיכנס תחת הכותרת של "עניין לציבור", לומר שאין עניין לציבור להגיש כתב אישום נגד רה"מ, כשהדבר עלול להפיל את הממשלה. אבל בכל הכבוד, הטענה המשפטית הזו לא הייתה יכולה להתקבל על-ידי ביהמ"ש העליון. בדרך-כלל המצב הפוך - ככל שמשרתו של אדם רמה יותר, כך העניין לציבור רב יותר.
"צריך לזכור גם שהפלת ראש ממשלה היא תוצר לוואי של ההחלטה המשפטית. חסינות לראש ממשלה זו לא תורה משפטית, שיש לה אחיזה בדין הישראלי, ואני משוכנע שבית המשפט העליון היה דוחה אותה באופן מובהק".
יש תחושה ציבורית שהפרקליטות הלכה רחוק מדי בקבלת ההחלטות לגבי אולמרט.
"שמעתי שפרופ' אמנון רובינשטיין, שהוא לא מהסנגורים המובהקים של הפרקליטות, אמר שיכול להיות שהרכב אחר של בית המשפט, לאור הממצאים שנקבעו, היה מגיע למסקנות אחרות. אנחנו לא יכולים להחליט שלא מגישים כתב אישום בגלל שיש סיכוי שבסוף הדרך יהיה זיכוי. זאת לא עמדה שהייתה יכולה להתקבל. הרי אם הייתה הרשעה, ברור שלא היית שואל אותי את השאלה הזו. הסנגורים אפילו לא העלו טענה של 'אין להשיב לאשמה', כי היה ברור שיש כאן ראיות לכאורה.
"כשבוחנים את העובדות הממשיות, ולא מסתכלים על העולם ברוורס, אין לטענה הזו משקל. הרי זה לא היה עובר את בג"ץ, אם היינו אומרים שאנחנו לא מגישים כתב אישום, כי יכול להיות שיש כאן זיכוי, או כי הגשת כתב אישום פירושה שהממשלה נופלת. מישהו היה מקבל את זה? תיזכר בתיק האי היווני של שרון, הביקורת כלפי מזוז הייתה שהוא זהיר מדי, ובאמת יש זהירות יתרה כשמדובר בעניינם של אנשי ציבור, בוחנים שוב ושוב בשבע עיניים".
אבל מתברר שבשיקול הדעת של הפרקליטות בכל זאת הייתה בעיה, אתם לא ראיתם את החורים שהשופטים ראו, שסיפקו את הספק הסביר בהכרעת הדין.
"זה מאוד לא מדויק. חלק מהדברים הושמעו על-ידי אולמרט לראשונה במשפט, ולא בחקירת המשטרה. למשל, הטענה שהכספים שקיבל מטלנסקי הם כספים פוליטיים. במשטרה הוא אמר משהו אחד, במסיבת העיתונאים שלו בתחילת החקירה הוא הכחיש לחלוטין, ואמר שמעולם לא קיבל כסף. הספק נוצר גם מהעדויות האחרות, אבל בהרבה תיקים יש בחומר החקירה גם חומר מזכה, וחומרים שפועלים לטובת הנאשמים.
"כלל יסוד לתובע במשפט פלילי הוא תמיד להדגיש מיד בהתחלה את הקשיים, אפילו בנאום הפתיחה בעדות טלנסקי ובעדות הפתיחה של ליאת בן-ארי בעדות של עד המדינה בהולילנד, אמרנו שאנחנו יודעים שהעד הוא בעייתי. אנחנו מודעים לקשיים שיש, אלה דברים שנמצאים בכל תיק. אבל לא זו השאלה, אלא האם יש יסוד סביר להרשעה. המציאות הראייתית היא תמיד מורכבת".
שאלת הקלון, שאלת הערעור
במסיבת העיתונאים של לדור, הוא אמר שהסתיים השלב הראשון במשפטו של אולמרט. המשמעות היא שאנחנו ניפגש בערכאה הבאה, בערעור לעליון?
"יש עוד כמה שלבים לפני כן. אל תשכח שיש כאן הרשעה, ולכן יהיה כעת שלב של טיעונים לעונש. עוד קודם נצטרך לגבש עמדה עונשית ראויה, מצד אחד לא מתלהמת ומצד שני לא מהססת. האם ניקח בחשבון גם את הזיכויים באישומים האחרים? תמיד לוקחים בחשבון את מכלול הנסיבות בתיק, כולל הזיכויים האחרים, הפרופורציה בין האישום להרשעה, אבל צריך לבחון בדיוק מה קבע ביהמ"ש באישום שבו אולמרט הורשע. אם יש עצמאות ודומיננטיות של העובדות, אז המשקל של הזיכויים האחרים יורד. בתי משפט לוקחים בחשבון דברים כאלה מאוד בשוליים".
בתקופה האחרונה התקבע רף-ענישה בבתי המשפט לעבירת הפרת האמונים, למשל בתיקים של פרשת רשות המסים, שגם על הפרת אמונים כעבירה יחידה גוזרים מאסר בפועל של כמה חודשים.
"אתה לא טועה, זו שאלה של נסיבות ושל הקשר. בתי משפט גזרו גם כך וגם כך, היו אפילו בהסדרי טיעון כמה גזרי דין של מאסר בפועל ומאסר על תנאי, זה לא חד-משמעי. לגבי הקלון, אני לא יודע, כי עוד לא ישבנו על זה, אבל יש שאלה מקדמית - אם בית המשפט בכלל מוסמך לקבוע קלון במקרה הזה, כי זו שאלה תיאורטית. אצל קצב נקבע קלון כי הייתה לכך משמעות לגבי ההטבות שוועדת הכספים יכולה לשלול, אבל אני לא חושב שיש הוראה דומה לגבי ראשי ממשלה או שר לשעבר. נצטרך לשקול את השאלה המשפטית הזו, ולאחר מכן נחשוב אם נדרוש קלון".
יש בכלל התלבטות בנושא הקלון? הרי ברור שהעבירה הזו, בנסיבות שלה, היא עבירה שיש עמה קלון.
"אני לא אפול בדבר הזה ולא ארתום את הסוסים לפני העגלה, בראיון שניתן יומיים אחרי הכרעת הדין, בטרם קראתי ולפני שדיברתי בנושא עם פרקליט המדינה. זו שאלה, אני לא אביע עמדה לגופו של עניין, אבל אני אומר בשל הזהירות המתבקשת, שהשאלה שלך במקומה".
ואחר כך תצטרכו לקבל החלטה לגבי הערעור
"רק אחרי שיינתן גזר הדין, אנחנו נקיים אצלנו דיון של ממש בנושא הערעור. אנחנו לא אוהבים להביע עמדה לגבי ערעורים לפני שביהמ"ש סיים את מלאכתו. זו תהיה אמירה מאוד לא אחראית לא שלי ולא של המערכת בכלל, אם נדבר על זה כעת".
האם הכרעת הדין תשפיע על המאבק של מערכת אכיפת החוק בשחיתות השלטונית? יש מי שמדברים על חזרה למסלול הזיכויים של שנות ה-90.
"אנחנו צריכים ללמוד בדיוק מה ההשפעה הרוחבית של פסק הדין. לפעמים בית משפט מחליט שאין יסוד נפשי, בגלל ראיה כזו או אחרת, ואין לזה השפעות רוחב. יש מיתוס על הזיכויים בגלל היסוד הנפשי בשנות ה-90, גם אולמרט זוכה אז על בסיס היסוד הנפשי. אני לא משוכנע שיש כאן השלכות רוחב. בסופו של דבר זו לא פסיקה של בית המשפט העליון, אני לא מזלזל כמובן בהחלטה של בית המשפט המחוזי, בראשות כבוד הנשיאה מוסיה ארד, אבל אני לא משוכנע שיש כאן השלכות רוחב. זה ניתוח ראיות בתיק ספציפי, ומצד שני יש לא מעט הרשעות בבתי משפט אחרים. אני גם לא רואה השלכות לגבי תיקים אחרים, אין קשר ישיר אליהם".
בעצם אתה אומר שראשי המערכת, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, פרקליטי המחוזות ובכירי הפרקליטות לא מתרגשים מגל הביקורת שאתם עומדים מולו.
"כאשר הציבור הישראלי לומד שכשיש זיכוי צריך לערוף ראש בפרקליטות, זה לא משפיע על היועץ ולא על פרקליט המדינה או על המשנה שלו. אנחנו אנשים שבסוף הקריירה שלנו. אבל יש בפרקליטות תובעים צעירים שהם בתחילת דרכם, וגם גם מגישים כתבי אישום ואחראים על ניהול משפטים. מה הם יעשו? הם לא בסוף הקריירה שלהם, אין להם יכולת להתבטא בתקשורת, הם פרקליטים אנונימים, שלומדים עכשיו שאם יגישו כתבי אישום, יערפו את ראשם.
"מה אנחנו רוצים, להפוך אותם מפרקליטים שתפקידם לעשות צדק לפרקליטים שרודפים אחרי הרשעות? זה מה שאנחנו רוצים? אני משוכנע שזה לא יהיה, אבל זה הפחד שלי. לכן הביקורת הזו מסוכנת מאוד".
אשתו של לדור: "מי שקיבל את ההחלטה היה מני מזוז"
רעייתו של פרקליט מדינה, משה לדור, הגיבה היום (ה') למה שכינתה "המתקפה" נגד בעלה בתוכנית הרדיו של שי גולדשטיין ודרור רפאל ב"רדיו ללא הפסקה", 103 FM. זאת, בעקבות זיכויו של אולמרט, ממרבית האישומים. שלומית לדור הועלתה לשידור בפינה שנקראת "שיחה מפתיעה" ובה מועלים מרואיינים לשידור ללא תיאום. צמד המגישים התקשר לבית לדור וביקש לדבר עם פרקליט המדינה, ורעייתו השיבה לטלפון ושוחחה עם השניים.
היא התייחסה לקריאות לפטר את לדור, וטענה כי הדבר "חבל", שכן בעלה "הוא לא הכתובת". לדבריה, "מי שעמד בראש הדבר היה היועץ המשפטי דאז. מי שקיבל את ההחלטה היה מני מזוז". בהתייחס לביקורת אמרה: "הוא הודף את זה. חבל על הכל, על כל ההתנהלות הזו". רק בשלב זה, הבינה לדור כי היא בשידור וביקשה לא לשדר את הדברים.
"התזה של התביעה לא קרסה"
טענתם של המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שוקי למברגר, ואנשי הפרקליטות כולם, שהגשת כתב האישום נגד רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט, הייתה מוצדקת לגמרי, גם נוכח הזיכוי מרוב האישומים, מקבלת חיזוק מצד בית המשפט המחוזי עצמו: לדברי למברגר, אין בהכרעת הדין ולו מילת ביקורת אחת על עצם החלטת הפרקליטות לבקש עדות מוקדמת של מוריס טלנסקי ולהגיש כתב אישום נגד אולמרט. "בית המשפט, כאשר הוא רוצה לבקר את התביעה, יודע לעשות זאת היטב בשנים האחרונות", אומר למברגר, "הוא מעיר הערות, לפעמים הערות נוקבות. באף אחד מהאישומים במתווה הכללי שלהם, בית המשפט לא ביקר אותנו".
למברגר מדגיש שגם ההרשעה של אולמרט בסעיף אחד בלבד, בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות, איננה עניין של מה בכך, נוכח האירועים הנכללים באישום זה. "הפרת האמונים בפרשת מרכז ההשקעות לא הייתה אירוע אחד אלא אירוע נמשך, עוד חברה ועוד חברה שאדון אורי מסר ייצג מול שר התמ"ת.
גם בפרשת ראשונטורס בית המשפט קבע שהייתה מירמה, ושאולמרט נהנה מכספי המירמה האלה. הוא זיכה מחמת הספק וזה זכותו של ביהמ"ש, זה בסדר גמור, אבל זה לא מבטל את התזה של התביעה. כנ"ל בטלנסקי, ביהמ"ש מקבל את עדותו של טלנסקי בהיבטים מסוימים שיש בהם חיזוק. בית המשפט קובע שאולמרט קיבל אלפי דולרים במזומן והייתה קופה סודית. ביהמ"ש הולך איתנו בעובדות. זה לא משהו שקרס".
כתבות
ני"ע
